אל תבקשו העלאה אם אתם לא מוכנים לעזוב

מעוניינים לבקש העלאת שכר? אל תפעלו לפני שיש לכם הצעת עבודה חלופית בקנה והיזהרו מהצבת אולטימטום - אלא אם אתם בטוחים שתעמדו בו. הפרויקט להצלחה בעבודה - המקום היחיד בו תשמעו את האמת על שוק העבודה

אורית-קלייר ארזיפורסם: 09.11.14 , 09:12

עובדים שכירים לא מבינים למה מסרבים להם להעלאת שכר. הם נעלבים, כועסים, מורידים תפוקה - הכל במקום להבין את טעויות היסוד שלהם במהלך. האמת היא, שאף אחד לא יכול להבטיח לכם לקבל העלאה גם כשתעשו הכל נכון - פשוט כי בחיים אין ערובות. אבל כן ניתן להבטיח לכם שאם אתם מנהלים את המהלך הזה באופן שגוי - בטוח שלא תקבלו העלאה.

לטורים נוספים של אורית-קלייר ארזי:

טעיות נפוצות

לפניכם שלוש ה-טעויות שכ-ו-ל-ם חוטאים בהן:

1. אי-הבנת הפוליטיקה הכלכלית של קבלת ההחלטות בנוגע לשכר: כאשר עובד מבקש העלאה, מתחיל טנגו-כוח, סמוי ברובו, בו נשקל השווי של העובד עבור הארגון. בשקלול שווי זה נכללים 3 סוגי שיקולים בהנחה שהעובד טוב ומעלה ושאין התנגדות אישית לו:

א. תפקודיים: התפוקות של העובד בתפקיד, כמה הושקע בו וכמה עוד יהיה צורך להשקיע כדי לקבל את התפוקות המיטביות.

ב. כספיים: מה מצבו הכספי של הארגון וכמה העובד מרוויח כעת ביחס למקצועו. ניסיונו והוותק שלו בארגון.

ג. מצב ואופי השוק:

האם מצב השוק בו מתפקד הארגון טוב או רע? ככל שהשוק "בעלייה", יותר קל להנהלה לאשר העלאה ולמנוע קונפליקט עם העובד, ולהיפך.

מה שווי השוק של העובד - כמה יש לו סיכוי לקבל "בחוץ". פרמטר זה משתקלל רק אם העובד מוערך ונחוץ.ברור לכל שהשוק כיום שברירי ברובו ולכן קל להיתלות במיתון הקיים והצפוי האובייקטיבי, מה שמקשה עוד יותר על המצב.

אם סך השיקלול הזה יעלה שיש סבירות גבוהה להותיר את העובד בארגון בתיפקוד סביר ומעלה, בתנאים הקיימים וללא העלאה - הוא לא יקבל אותה. מובן שאין מדובר על השירות הציבורי המצומצם והמורחב בו אין קשר בין ביצועים לשכר, וגם לא על חברי "מועדון" ההון-שלטון, שגם בו אין קשר כזה

2. התנהלות רגשית ורגשנית במקום עניינית ופוליטית: רבים חושבים שסירוב להעלאה מגיע ממקום "אישי", במובן שזה "בעדי" או נגדי", נעלבים וכדומה. זה בסדר להתאכזב, אבל גם זה לא אמור לקרות אם מתנהלים נכון. זכרו: זכותכם לבקש העלאה בשכר, ובמקביל: זכותו של הבוס לא לתת אותה.

3. בקשת העלאה מבלי להיות מוכנים לעזוב: אם ביקשתם העלאה, סורבתם ונשארתם בארגון - העוצמה התעסוקתית שלכם והיכולת לתרגמה לכסף או לשכר - נפגמה. ככל שתישאר לאחר מכן, כבר תהיה בכך הוכחה למעסיק ש"כלב נובח לא נושך". זו האמת העירומה. נשמע קשוח? מוגזם? היסחפות? אז תמשיכו לשקר לעצמכם.

כך נכון לבקש העלאת שכר

מהי הדרך הנכונה לבקש העלאת שכר?

א. ראשית - לעולם אל תבואו בדרישה אלא בבקשה.

ב. ערכו הכנה פוליטית לפני: רחרחו מה מצבכם אצל הבוס/ית והיעזרו במשוב רשמי שקיבלתם לאחרונה, תפוקות בשטח, משובים מספקים ולקוחות וכדומה.

ג. אל תפעלו לפני שבדקתם את שווי השוק שלכם פנים וחוץ-ארגונית, לפי הפרמטרים שנסקרו לעיל ותוך הקפדה לראות את עצמכם מזווית הראיה של המעסיק ולא של אמא שלכם, שחושבת שאתם גאונים ואין לכם תחליף.

ג. אל תפעלו לפני שיש לכם תוכנית חלופית בדמות: הצעת עבודה קונקרטית, או מוכנות אמיתית, נפשית ומעשית, לחפש את מקום העבודה הבא.

ג.. אל תציבו אולטימטום, אלא אם אתם באמת יכולים ומוכנים לעמוד בו. זכרו: ניתן להשתמש בנשק האולטימטום רק פעם אחת!

ה. אם עדיין אין לכם הצעת עבודה קונקרטית או שאינכם מוכנים לעזוב אך קיבלתם תשובה שלילית - נסו להבין מדוע. האם מדובר בהתנגדות עקרונית מאוחר שהמעסיק אינו חושב שאתם ראויים לכך, או שמא יש סיבה עניינית הקשורה באי-שביעות רצון מתיפקודכם ואם תשפרו את הטעון-שיפור כך תקבלו את רצונכם.

ו. בררו מתי יוכל שוב להיפתח הדיון בנושא. אם המועד סביר בעיניכם – חכו. היו מודע לכך שהתשובה שתקבלו בהקשר זה עשויה להיות טקטיקה למשיכת זמן. כשהמועד שהובטח יפקע ועדיין לא תאושר לכם העלאה - כל מה שנאמר לעיל יהיה תקף במשנה עוצמה אם תבחרו להישאר.

העיקר: האתיקה

הארה חשובה לסיום: תנאי חשוב לשימוש בכלים שאנו מקנים כאן, הוא אתיקה אישית, תעסוקתית ומקצועית בין כל השחקנים. לפיכך:

א. גם אם התחלתם לחפש עבודה בשקט ובלי לחץ כדי להרגיש את השוק ולקבל מושג על שווי השוק שלכם - הקפידו על המשך תפוקתיות, דיסקרטיות ונאמנות למעסיק. גם מתוך עיקרון וגם משום שאחרת, זה עלול לחזור אליכם כבומרג.

ב. אם תמצאו עבודה אחרת, אל "תדפקו" לעלום את המעסיק מבחינת לו"ז לעזיבה, השלמת משימות דחופות וחפיפה עם מחליפכם. כאמור, הדבר גם נכון מוסרית וגם כדאי מבחינת המוניטין שלכם בשוק.