כך התעללה המשטרה בזוג מתנגדי ההתנתקות

בני זוג שהואשמו בהתפרעות בתקופה שקדמה ליציאה מעזה המשיכו להיעצר שוב ושוב וזכו ליחס קשה. בית המשפט קבע: זה זלזול בזכויות האדם שלהם

עו"ד דוד מנעפורסם: 06.11.14 , 18:56

מחדלים חמורים של המשטרה והתנהגות שעומדת על סף התעללות נחשפו בפסק דין שניתן לאחרונה ובמסגרתו התקבלה תביעה של שני מתנגדי תוכנית ההתנתקות בנוגע לשורה של מעצרי שווא מאז 2005. בית משפט השלום בירושלים קבע שהתובעים – בעל ואישה שהיו אז בני כ-18 – יפוצו על ידי המדינה ב-35 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לקראת תוכנית ההתנתקות השתתפו התובעים בכמה הפגנות ועל רקע זה הוגשו נגדם כתבי אישום על עבירות התפרעות. מאחר שהאישה הרבתה להיעדר מהדיונים בעניינה, הוצאו נגדה צווי מעצר. בסופו של דבר היא הורשעה ונגזר עליה קנס של 1,000 שקל. כאמור, גם נגד הבעל הוגש כתב אישום על התנהגות פרועה, אלא שהדבר לא הובא לידיעתו.

ביולי 2007, כשנה וחצי לאחר תום ההליך הפלילי נגד האישה, היא זומנה לעדות בתחנת המשטרה בקריית מלאכי ונמסר לה שמדובר בעניין הקשור בבעלה. היא סברה שמדובר בעדות קצרה, לכן הגיעה לתחנה עם בנה - תינוק כבן חצי שנה. אלא שאז הודיעו לה השוטרים כי יש נגדה צו מעצר בשל הליך פלילי קודם. הם התעלמו מטענתה שמדובר בטעות ואיימו עליה שהפעוט יילקח על ידי הרשויות.

תביעה

העליון דחה מפוני ההתנתקות: הפיצוי לא יוגדל

עו"ד רון ברנט

תשע שנים אחרי היציאה מעזה הגיעה לסיומה סאגה משפטית סביב פיצוי בעלי עסקים שפונו: 7 שופטים קבעו שהסכום שנקבע בחוק היה הוגן וראוי

העליון דחה מפוני ההתנתקות: הפיצוי לא יוגדל

בדיעבד התברר שמדובר בצו מעצר שהוצא בתקופת ההליך הפלילי ובוטל עם סיומו. אולם הדבר התגלתה רק כעבור כמה ימים, ולאחר שהאישה עוכבה שעות בתחנת המשטרה וטורטרה, יחד עם בנה, לתחנת המשטרה בתל אביב.

היא שוחררה רק לקראת חצות, תשע שעות לאחר שהגיעה למתן העדות, כשהיא רחוקה מביתה ועם תינוק על הידיים. מאחר שלא היה לה איך לחזור, היא נאלצה ללון בתל אביב. יומיים לאחר מכן היא הגיעה לדיון בבית המשפט, שבו התברר שהמעצר התבצע על סמך צו מבוטל.

זמן קצר לאחר מכן נפל גם בעלה קורבן למעצר שווא. בערב ט' באב 2007 הוא עמד בתור להיכנס להר הבית, ואז הודיע לו שוטר שיש נגדו צו מעצר ועליו לשלם קנס של 750 שקל כדי להשתחרר. אף אחד לא אמר לו למה נעצר. בסופו של דבר הוא שוחרר דקות ספורות לפני הצום.

בכך לא הסתיימו תלאותיו. כשנה לאחר מכן הוא התבקש להגיע לתחנת המשטרה בקריית מלאכי למתן עדות בעניין משפחתי כלשהו, ושוב נמסר לו שיש נגדו צו מעצר ועליו לשלם 750 שקל. התובע, שלא ידע במה מדובר, נותר במעצר כיוון שלא היה לו כסף.

הוא הובל מתחנת משטרה אחת לאחרת, הושם בחדרים מלאי צואה ושתן ורק למחרת בבוקר, כשהתקיים בעניינו דיון בבית המשפט, התברר לו לראשונה על כתב האישום שהוגש נגדו כשנה קודם לכן. לאחר שהמשטרה לא הצליחה להוכיח שהמציאה לו את כתב האישום או שזימנה אותו אי פעם לדיון, הוא שוחרר.

בתביעה שהגישו בני הזוג נגד המשטרה קבעה שופטת השלום יעל ייטב שהיא נותנת אמון מלא בגרסה של בני הזוג. היא פסקה שהמשטרה התרשלה וזלזלה בזכויות האדם שלהם, והמקרה מעיד על אדישות מוחלטת מצדה למעצרי שווא הפוגעים בחירות האזרחים.

רשלנות המשטרה ומחדליה, הוסיפה השופטת, נוגעים ישירות לאופן שבו התנהגה כלפי התובעים: התובעת הופקרה לבדה בחצות הליל עם תינוק, ואילו התובע נאלץ לבלות בתאי מעצר מצחינים מלאי מפגעים תברואתיים, ללא דאגה מינימלית לשלומו ולכבודו.

השופטת קבעה כי הפיצוי שלו זכאים התובעים עומד על 52 אלף שקל, אולם מאחר שהיא כבולה לסכום התביעה, חויבה המשטרה לשלם להם 35 אלף שקל בלבד בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 10,000 שקל.