הסכם קיבוצי: מה הזכויות המגיעות לעובדים?

התאגדויות וועדי עובדים מקנים לעובדים המועסקים בהסכם עבודה קיבוצי את התחושה כי הם מוגנים ושיש מי דואג להם. אולם לצד כל יתרונות ההתאגדות, הסכמי עבודה קיבוציים אינם מהווים שריון הרמטי בפני פיטורים.

• עוד על זכויות עובדים - בערוץ קריירה
  

כדי להבין טוב יותר מה מותר ומה אסור במסגרת הסכמי עבודה קיבוציים, ריכזנו את התשובות לשאלות מרכזיות וחשובות בתחום.

מהו הסכם קיבוצי ואילו סוגי הסכמים קיימים?

חוק הסכמים קיבוציים מגדיר שני סוגי הסכמי עבודה קיבוציים: הראשון הסכם עבודה קיבוצי מיוחד, הנחתם בין ארגון עובדים יציג לבין המעסיק ונשלח לרישום אצל רשם ההסכמים הקיבוציים, והוא חל על עובדי המפעל שלגביו נחתם ההסכם.

ההסכם השני, הוא הסכם עבודה קיבוצי כללי, שנחתם בין ארגון עובדים יציג לבין ארגון מעסיקים ונשלח לרישום אצל רשם ההסכמים הקיבוציים, והוא יכול לחול על כל העובדים במדינה, על כל העובדים במספר ענפי עבודה, או על כל העובדים בענף ספציפי.

נוסף על הסכמים אלו, בסמכות משרד הכלכלה להוציא צווי הרחבה להסכם קיבוצי כללי כדי להעניק שיפור בתנאי ההעסקה גם לעובדים שאינם נכללים תחת ההסכם הקיבוצי הכללי (כמו לדוגמא, צו ההרחבה שהוציא שר התמ"ת, כתוארו דאז, להסכם הקיבוצי הכללי שקבע תשלום פנסיה חובה לעובדים). קיימים גם הסכמים קיבוציים שלא נרשמו ולכן נקראים הסדרים קיבוציים ותוקפם אינו זהה לאלו של ההסכם הקיבוצי.

מהן זכויות וחובות העובד והמעסיק בהסכם קיבוצי?

הזכויות והחובות של העובדים, מעסיקים וארגון העובדים, נקבעות בהסכם העבודה הקיבוצי ומשתנות מהסכם להסכם, בהתאם לתוצאות המשא ומתן שמתקיים בין ארגון העובדים לבין המעסיק, בטרם נחתם ההסכם הקיבוצי.

האם ומתי ניתן לפגוע בזכויות העובדים החתומים תחת הסכם הקיבוצי?

בהתאם לחוק הסכמים קיבוציים, מעסיק אינו רשאי לפגוע בזכות של עובד המוקנית לו בהסכם הקיבוצי. בנוסף, זכויות שנקבעו בהסכם העבודה הקיבוצי, בין ארגון עובדים לבין המעסיק, יחשבו כזכויות אישיות החלות בין העובד לבין המעסיק, על אף שהעובד אינו צד להסכם הקיבוצי.

כך לדוגמה, בפסק הדין שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה בספטמבר 2011 נקבע, כי כל עובד רשאי לדרוש מהרשות המקומית בה הוא מועסק, לפעול על פי מנגנון הפיטורים הקבוע בהסכם הקיבוצי ומחייב קיום הליך בוררות לשם בחינת הליך הפיטורים, במקרה שבו מתקבלת החלטה מטעם הרשות המקומית לסיים את עבודתו. זאת על אף שהעובד אינו חתום על ההסכם הקיבוצי, אלא ההסתדרות היא זו שחתמה עליו יחד עם מרכז השלטון המקומי.

עובד בודד איננו רשאי להפר הסכם קיבוצי מאחר שאינו נחשב לצד בהסכם הקיבוצי. שכן, הסכם קיבוצי הוא הסכם שנחתם בין הצדדים לו - ארגון העובדים והמעסיק או ארגון העובדים וארגון המעסיקים - ועל כן, רק הם יכולים להפר אותו.

האם העובדים זכאים לקבל פיצויים בעקבות הפרת ההסכם הקיבוצי מצד המעסיק?

במקרה של הפרת הסכם העבודה הקיבוצי מצד המעסיק, זכאי העובד לקבל את הזכות שהופרה על ידי המעסיק, כפי שזו נקבעה בהסכם הקיבוצי, ככל שיוכח שהיתה הפרה של ההסכם. בנוסף, ככל שבהסכם הקיבוצי נקבע מנגנון שלפיו מחויב המעסיק לשלם פיצויים לעובד בשל הפרת ההסכם, יהיה זכאי העובד גם לפיצויים כאמור.

כיצד יכולים עובדים להגן על זכויותיהם בנוסף להסכם הקיבוצי?

הסכם העבודה הקיבוצי שנקבע מגדיר בדרך כלל את הזכויות והחובות של העובדים במקום העבודה, אך בנוסף להוראות ההסכם הקיבוצי, חלות על העובדים זכויות מכוח חוקי המגן החלים במדינה, כגון חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק הגנת השכר וכדומה. כמו כן, אין מניעה כי גם במקומות עבודה שבהם חלים הסכמים קיבוציים, ישיג העובד הגנה נוספת או זכויות נוספות שאינן קבועות בהסכם הקיבוצי, במסגרת הסכם אישי מול המעסיק.

האם עובדים בהסכם קיבוצי יכולים לפתוח בשביתת עבודה?

עובדים רשאים לפתוח בשביתה רק על פי ההוראות הקבועות בחוק יישוב סכסוכי עבודה, לפיו, רשאי ארגון העובדים במקום העבודה, גם אם קיים בו הסכם קיבוצי, להודיע על סכסוך עבודה, בנושאים הקבועים בחוק. רק לאחר שתחלוף תקופה בת 15 הימים ממועד ההודעה על הסכסוך מטעם ארגון העובדים למעסיק, יהיו רשאים העובדים לנקוט בשביתה מכוח סכסוך העבודה.

הכותבים הינם מומחים לדיני עבודה, ממשרד נעמי לנדאו ושות' - נאוה פינצ'וק אלכסנדר, עורכי דין