כך תדעו אם זה בוס מהגיהנום - כבר בראיון

אין דבר שיכול לפגוע יותר במורל של עובד מבוס רע - אבל הבעיה היא שכמעט לא ניתן לנבא את האופי של המעסיק לפני שמתקבלים לעבודה. עם זאת, לפעמים כל הסימנים נמצאים כבר בשלב ראיון העבודה, ואנחנו - שרוצים מאוד להתקבל - פשוט מתעלמים מהם.

• עוד על חיפוש עבודה - בערוץ קריירה
  

"לפני כמה שנים חיפשתי עבודה והגעתי לאחד מראיונות העבודה הפחות נעימים שהיו לי", מספרת נעמי, בת 35 מתחום האינטרנט. "המראיינת הייתה קשוחה ולא סימפטית. היא לא חיכתה לסיום הראיון כדי להתקשר לממליץ שלי, ופשוט העלתה אותו על דיבורית במהלך הפגישה והציגה לו שאלות שנוגעות אלי כעובדת.

"למרות שהממליץ שלי לא איכזב, והמליץ עלי בחום, זה היה מביך. מעבר לתקרית הזו, ולמרות שאמרתי לה שאינני מעשנת, היא המשיכה לחקור אותי לגבי הרגלי העישון שלי מעבר לשעות העבודה, כדי לוודא שאני לא מעשנת במקומות בילוי, או בביתי שלי, מה שהיה מוזר וחודרני. לעבודה הזו התקבלתי כבר במעמד הראיון, אבל הנורות האדומות נדלקו והחלטתי שלא להתחיל לעבוד שם".

אף אחד מהסימנים הבאים לא אמור לגרום לכם להחליט אם לפסול את התפקיד שהציעו לכם. למעשה יש אפילו תפקידים שבהחלט שווים קצת סבל - אם אין לכם ניסיון, אם החברה היא מקום ששווה לציין בקורות החיים, אם יש בתפקיד משהו שאתם מעוניינים ללמוד, או אם השכר המוצע בו יעזור לכם לחסוך כדי לקחת משכנתא. כל אחד מהשיקולים האלה יכול להיות לגיטימי.

כדי לדעת מראש לאיזה מקום עבודה אתם נכנסים, ואם הוא באמת מתאים לכם, שימו לב לסימנים הבאים שיכולים להוות סימני אזהרה מעולים. אז אל תגידו שלא אמרנו:

המראיין שואל אותך שאלות לא חוקיות

לפעמים מדובר באי ידיעת החוק, אך במקרים רבים באי-כיבודו של החוק. כשזה נוגע לנשים, הצגת שאלות לא לגיטימיות בראיון עבודה נפוצה עוד יותר. שאלות כמו "כמה ילדים יש לך?", או "האם את מתכננת עוד ילדים בקרוב?" הן מהסוג שמופנות לנשים רבות בגילאי הפוריות. עם זאת גם גברים בישראל נתקלים לא אחת במראיין "ידידותי" שמנסה להבין כמה צווי מילואים הם מקבלים בשנה. בדרך כלל לא צריך להתרגש, כי במקרים רבים מדובר בתום לב, או במראיין שלא בקאי בנושא. אבל אם שאלות כאלה עוברות את הגבול הסביר, ומגיעות עם סימני אזהרה נוספים - כדאי לשים לב.

המראיין לא מרוכז בראיון

הוא לא מוצא את קורות החיים שלך, הוא קרא לך פעמיים "נדב" כשקוראים לך בכלל "עידו", ומדי פעם נראה שהוא לא עוקב אחר מה שסיפרת לו. חוץ מזה, אין לו מושג לגבי מה הוא רוצה לשאול, הוא בודק הודעות בטלפון מדי פעם, ובגדול הוא לא ממש נוכח בראיון. יכול להיות שמדובר באדם לא מקצועי, אך גם יכול להיות שאיוש המשרה הזאת לא ממש עומד בראש סדרי העדיפויות שלו, ואפילו של החברה. אם יטרחו בכלל לחזור אליך, כדאי לשאול עוד שאלות, ואפילו לשאוף להיפגש עם אדם נוסף שיכול לספק מידע נוסף לגבי המשרה הזו.

(צילום: shutterstock)

המראיין נוהג בחוסר נימוס

זימנו אותך לראיון עבודה בשעה 16:00, אבל התייבשת על ספסל ההמתנה קרוב לשעה. חשבת לעצמך שאולי הגעת ביום קצת עמוס, אבל לא יכולת להתעלם מכך שאף אחד לא התנצל על האיחור, או לכל הפחות, הציע כוס מים. כשהראיון המיוחל כבר הגיע, בכל פעם שהתחלת "לספר על עצמך" הטלפון צלצל והמראיין ענה באריכות, מבלי לציין שהוא באמצע משהו. וגם, אנשים נכנסו ויצאו מהחדר עם שאלה קצרה, מסמך לחתום עליו, או כל דבר אחר שיגרום לך לחשוב שהזמן שלך לא יקר.

המראיין צועק או נוהג בחוסר כבוד לעובדיו

אנשים שעבדו עם סטיב ג'ובס, מייסד חברת אפל, מספרים שהיו מעדיפים להשתמש במדרגות מאשר לעלות איתו במעלית. ואכן, לא מעט סיפורים נפוצו על מזגו הרע ועל כך שיכול היה לפטר אדם במחי יד, בגלל מילה קטנה שלא נראתה לו. כשמדובר במשרת חייך, זה אולי בסדר לסבול התנהגות כזאת. בכל מקרה אחר - אין סיבה.

ראיון עבודה, קצר ככל שיהיה, מהווה הזדמנות להציץ לתוך ההתנהלות המקובלת במקום העבודה וכדאי להיות עירניים ולשים לב לפרטים הקטנים – האם העובדים נראים מפוחדים? האם יש אווירה טובה במשרד, או שכולם נראים ממורמרים? ומה לגבי היחס של המנהל לעובדיו? האם הוא מדבר אליהם בכבוד? האם הוא מרים את קולו, או מדבר בגסות? היום זה הם, מחר זה אתה.

המראיין מוצא כל סיבה אפשרית כדי לדבר על עצמו

המראיין קוטע אותך כי זה מזכיר לו סיפור שקשור אליו? ועוד סיפור, ועוד "דוגמה מהחיים" ובעיקר - הוא, הוא והוא. אם רוב הראיון נסוב סביב חייו וסיפוריו של המראיין, אולי זה לא מעיד רק על חוסר מקצועיות או היעדר ניסיון בראיון אנשים, אלא בחשיבות עצמית גבוהה מדי - תכונה שעשויה להתבטא בעבודה מולו. יכול להיות שיהיה לך קשה מאוד להתבטא, שהרעיונות שלך לא יובאו בחשבון, או שהוא בעצם חשב עליהם קודם. קשה לעבוד עם אנשים שעסוקים מדי בעצמם, מאחר שהם לא משאירים מקום לאחרים להתפתח ולהתגלות, ובעצם, לא בטוח שיש פה מקום לעוד "דיווה".

המראיין כבר החליט מי אתה

יש אנשים שכשתגיע אליהם מלא במוטיבציה הם תמיד ינסו להמעיט בערכך ולהוריד אותך לרצפה, או לגובה הביטחון העצמי הנמוך שלהם עצמם. אנשים כאלה הם בעלי פוטנציאל הרסני למי שיעבוד איתם לאורך זמן, כי המחמאה תמיד תלווה בהערה קטנונית וחוסר אמון ביכולות.

רוב הסיכויים שמנהל שעוד בזמן ראיון העבודה מתייג אותך כבינוני במה שאתה עושה, ומביע בגלוי חוסר אמון בך וביכולות שלך, לא יתחיל להאמין בך מחר בבוקר. לא מדובר ברמת הניסיון, או בידע, אלא בחוסר אמון בסיסי במי שאתה יכול להיות. בסיכויים שלך ללמוד ולהצליח. יש עובדים שצומחים בזכות מישהו שלא האמין בהם, כי זה סיפק להם את הדלק להוכיח את ההיפך. ואולם יש עובדים שהסביבה הזו רעילה ומדכאת עבורם. רגע לפני שאתם אומרים "כן", הקשיבו לבטן ובדקו עם עצמכם מה ההשפעה של אנשים כאלה עליכם לטווח ארוך.

המראיין לא יודע מה אתה אמור לעשות

"כולם פה עושים קצת מהכל", זה משפט שטומן בחובו הפתעות - לא כולן נעימות. במיוחד בתפקידים אדמיניסטרטיביים, אך גם בתפקידים מקצועיים ספציפיים. כשהתפקיד לא ממוקד ומוגדר, עלולות להיגרם אי הבנות במקרה הטוב, או משרה שבה העובד לעשות הכל, במקרה הרע.

למשל, מזכירת חברה שאין בהירות לגבי היומנים של מי היא אמורה לנהל, עשויה למצוא את עצמה עמוסה עד הגג במשימות של כל מנהל זוטר בחברה - רק מאחר שהוא יכול לבקש ממנה דברים. נסו לברר אם יש אפשרות להגדיר באופן ברור יותר את התפקיד, ואם יש לכם מודיע פנימי, לגלות מה התדירות שבה עובדים מתחלפים בתפקיד הזה.

הוא כבר כועס עליך

"אצלי לא מאחרים", "אני לא סובל עובדים לא ישרים", או "היה לי פה עובד שגנב ממני" הם רק משפטי הקדמה לכך שהמנהל הזה כל כך שבע אכזבות, או שאין בו שום אמון בבני אדם, שלא בטוח שתתחיל אצלו ברגל ימין ובדף חלק.

יכול להיות שהשרה שווה את זה, ושיש לך ביטחון בכך שתוכל לרכוש את אמונו במהלך הזמן, וזה בסדר. אבל צריך לזכור שלא את כולם ניתן לרצות - לא משנה מה נעשה וכמה ננסה, הם תמיד ימצאו רמז לכך שהם כבר יכולים לאשש את חשדותיהם המוקדמים לגביך.