העיוורון הוסתר, האהבה ניצחה: 'זה לא הפריע'
כשמעוז הכיר באינטרנט את מעיין הוא לא מיהר לספר לה על עיוורונו: "נתתי לה להכיר את מי שאני". מעיין הופתעה כשנודע לה, אך לא היססה להמשיך בקשר. בשבוע שעבר, ארבע שנים וחצי אחרי שהכירו, השניים נישאו
"חששתי שזה יוריד אותה מכל העניין ושאתאכזב, אבל היא הפתיעה אותי לטובה". מעוז חבוב (28) ומעיין אבידן (27) מחיפה נישאו בשבוע שעבר בטקס מרגש, ארבע שנים וחצי אחרי שהכירו. השניים נודעו זה לזו באתר היכרויות באינטרנט, אך בניגוד לקשרים אחרים שנרקמו ברשת מעוז הסתיר במשך שבועות בהתכתבויותיו עם מי שתהפוך לאשתו את העובדה שהוא עיוור.
"לא סיפרתי לה על ההתחלה על העיוורון", שחזר מעוז, "כי הרבה בנות שומעות את זה ונרתעות וזה ישר מסתיים כשהן שומעות על זה. הן מחליטות שזה לא מתאים, אז נתתי לה להכיר את מי שאני ורק אחרי כמה שבועות סיפרתי לה".
מעיין, אחות במקצועה, סיפרה כי הדרך שבה מעוז הציג את עיוורונו בצ'אט הייתה מאוד לא שגרתית: "הוא לא אמר ישר 'אני עיוור'. הוא שאל אותי היפותטית איך הייתי מרגישה לו טופלתי על ידי פיזיותרפיסט עיוור. ניסיתי לחשוב על זה והגעתי למסקנה שאני לא מכירה את הסיטואציה הזאת, ורק אז הוא אמר: 'עכשיו את בסיטואציה כזו, את מדברת עם פיזיותרפיסט עיוור'. הייתי קצת מופתעת, אבל זה לא הפריע לי. המשכנו לדבר כמו כלום".
חודשיים לאחר ההיכרות הווירטואלית הם החליטו להיפגש. הוא לקח אותה לגלידה, והיא מצאה חן בעיניו בגלל היותה "חמודה, אינטליגנטית ומצחיקה". גם הוא מצא חן בעיניה. לדברי מעיין, "גיליתי שהוא חכם ואינטליגנט, והדרכים שבהן אנחנו מסתכלים על החיים משלימות זו את זו". אחרי שלוש שנים וחצי ביחד, הוא הציע נישואין. "פרסנו מחצלת במקום שבו אנחנו אוהבים לטייל ואז הוצאתי טבעת מהתיק".
מעוז נולד עם לקות ראייה והיה לו מספר גבוה במשקפיים, אבל בגיל 12 הידרדר מצבו, מה שהוביל ל-13 ניתוחים, עד שבגיל 18 התעוור לחלוטין. כשהכיר את מעיין באינטרנט הוא למד לתואר ראשון בפיזיותרפיה, אבל לאחר שעסק במקצוע שנה, הבין שזה לא בשבילו וכיום הוא עובד כמוקדן של תמיכה טכנית לעיוורים ולקויי ראייה במחשבים וטלפונים סלולאריים במוקד של המרכז השיקומי מגדל אור.
ביום חמישי שעבר הם נישאו דרך רבני צהר. "הגעתי לאולם כמה ימים לפני הטקס", סיפר מעוז, שנעזר בכלב ההנחיה פפר, "כדי שאכיר את המקום ואדע כמה מדרגות יש בחופה וכדי לתרגל את המסלול אליה. תרגלתי עם אבי ועם הרב מצהר איפה תהיה הכוס ממוקמת ואיפה אדרוך עליה. ביקשתי מהאולם שייתנו לי למשש את הכוס ולמדתי את גודלה. הרב הסביר לי על הכתובה ומה כתוב בה ונתן לי למשש את העיטורים שבכריכתה".
מעיין: "ביהדות יש בקשה שהחתן יראה את הכלה לפני שהוא נישא לה ובמקרה שלנו מעוז לא יכול לראות אותי. הרב ביקש ממני לומר כמה מלים בחופה כדי שהוא יוכל לזהות אותי ולהיות בטוח שאני הבחורה שאיתה הוא מתחתן. הזכרתי במעמד זה את הדרך שלנו ואת הדרך החדשה שבפנינו, שתיקח אותנו למקומות
חדשים שבהם נוכל לצמוח, לגדול ולאהוב. זה היה מרגש מאוד".
מעוז: "לפני הטקס לא התרגשתי, אני לא מאלה שלא ישנים לפני החתונה, אבל כשהגיע השלב שבו נכנסנו לחופה הלב שלי התחיל לדפוק מהתרגשות. היה מאוד מרגש כשכולם מחאו כפיים כשהורדתי לה את ההינומה. את הכוס שברתי בניסיון הראשון. הרבה אנשים התרגשו ובכו בחתונה".
בצהר ציינו כי "זהו עוד זוג שבחר להתחתן דרך הארגון. במקרה הזה, הרב של צהר דאג להתחשב בצרכים המיוחדים ועוד לפני החתונה הסביר לחתן ולכלה את מהלך הטקס, בצהר שמחים שיש לזוגות בישראל אלטרנטיבות ראויות, עם מדריכים ורבנים מסבירי פנים".