הוזי השלום
מי שהפליאו בשבחי הסכם אוסלו ובצורך לרדת מהגולן ממשיכים באותן מנטרות. יש הרי די חומר גלם אנושי לניסויים שלהם בעוטף יו"ש
מספרים על לולן שוחר שלום ואובד עצות, שבלולו פרצה תגרה רבתי בין התרנגולים. בצר לו, ומשלא הצליח להשכין שלום בקרב הנצים בדרכי נועם, פנה הלולן לרבי כדי שיחלצו מצרתו. הרבי נרתם למשימה והחל בסדרת עצות ברוח אמונותיו של בעל הלול, שיישומן רק החמיר את מרחץ הדמים בקרב התרנגולים. בייאושו שב הלולן לרבי ושאל אותו אם יש באמתחתו עצות נוספות מאותו הסוג. "יש לי עוד עצות רבות כאלה, השאלה היא אם לך נותרו עוד תרנגולים", השיב הרבי.
עוד בערוץ הדעות של ynet
שכחתם את ערד / בתיה רודד
הקיפאון המדיני מסוכן לנחל עוז / אריאל דלומי
הסכסוך הישראלי-פלסטיני אמנם מורכב בהרבה מלולן פייסן ומרבי זחוח, המבקשים להפיג אגרסיות של תרנגולים, אך יש בו גם לא מעט קווים משותפים. למשל, פושטי מדים שמתקשים שלא להעלות על ראש שמחתם את מנטרת המחץ "בהיעדר שלום ייפרע עם". אלופים במיל' (או בשקל) שעבורם ראש ממשלה שאינו מביא עלינו את השלום אינו פחות מ-chickenshit (בתרגום חופשי - פחדן החושש לקחת סיכונים). "קורבנות שלום" למכביר, שנושאי בשורת השלום ראו בהם בשנות אוסלו המדממות מעין תרנגולי כפרות לרעיון הפיוס הנשגב. ויש גם פרס אחד, בלתי נלאה, שיתמיד בקריאות בשבח השלום, גם כשמעשי ידיו באוסלו ועצותיו טובעים בים.
פרס בעצרת:
"הסטטוס קוו מפורר את החלום הציוני"
גלעד מורג
הנשיא לשעבר שמעון פרס אמר בעצרת לזכר רבין כי "אין לישראל ביטחון קבע ללא שלום, אין לישראל חברה בריאה ונטולת עוני ללא שלום". יובל רבין לנתניהו: "התחל לשנות"
"מי שנואש מהשלום - הוא ההזוי, ומי שנכנע והפסיק לחפשו - הוא הנאיבי", פסק שמעון פרס בעצרת לציון 19 שנה לרצח רבין במוצאי שבת שעברה, לא לפני שקרא לנתניהו להשלים את מה שרבין החל בו באוסלו ולהביא עלינו את השלום מחויב המציאות. כן, אביו ומולידו של המזרח התיכון החדש, שסוּבב שוב ושוב בכחש בידי רב הנוכלים ערפאת, שהבטיח כי בעקבות יציאתנו מעזה תהפוך הרצועה לסינגפור של הלבנט, ושחי זה יותר מ-20 שנה במציאות אזורית דמיונית - הפך לעת מצוא למבקר נחרץ של השרויים בהזיות ונאיביות.
ימים ספורים קודם לעצרת החל האלוף במיל' אמנון רשף - לשעבר יו"ר המועצה לשלום וביטחון - לקושש "לשעברים" מזרועות הביטחון כדי שייאותו לחתום על עצומה הקוראת אף היא לראש הממשלה להביא עלינו את אותו שלום מחויב המציאות. 105 קולגות מצא רשף לטובת העצומה הקוראת לנתניהו לחתור להסכם שלום ולחדול מהפחדותיו - שיותר מכל יש באותה עצומה שלל הפחדות על הצפוי לנו אם לא ניישם את דרישותיה. "אם לא תלך בדרך של השגת השלום, נמצא לנו מנהיג אחר", קובעים חותמי העצומה, ששמו עצמם כמעין "מועצת חכמים עליונה" הממליכה מלכים וממנה מנהיגים שיהיו עושי דברה, יבקשו שלום, וכמובן יביאו אותו עלינו עכשיו. וָלא - השמיים יפלו על ראשנו, הם יתנערו מנתניהו, ומן הסתם יחדלו לראות בו את חמורו של המשיח המביא אותם אל המנוחה והנחלה והשלום עלי אדמות.
כך, פרס, כמו 106 חותמי העצומה, שרובם ככולם הפליאו בעבר בשבחי הסכם אוסלו, בצורך לרדת מהגולן ובתועלות הביטחוניות שבהתנתקות, חוזרים לנייר הלקמוס הישן והטוב של המחנה, המבדיל בין בני האור שוחרי השלום והפיוס לבני החושך, המשרכים דרכם במשעולי הכיבוש וההפחדות, שמביאים אותנו אל עברי פי פחת.
הבעיה הקטנטנה עם דרישת השלום "המציאותית, הלא-הזויה והלא-נאיבית" הזו היא שלאיש מקרב חסידיה אין ולו קמצוץ של מענה לשאלה מדוע ייאות אבו מאזן להסכים לאותה פשרה היסטורית, שהוא וערפאת כבר שבו ודחו בקמפ דיוויד, בטאבה ובאנאפוליס. בימים אלה ממש מאדיר אבו מאזן את המחבל שירה ביהודה גליק, אינו מתנער מרוצח של תינוקת בת שלושה חודשים, ממשיך לקדש את שם השהידים, ורואה בעליית יהודים להר הבית משום טומאת המקום. לאיש מהם אין ולו בדל של מושג איך ניתן יהיה להבטיח שמודל עזה, שבה ניגפו כוחותיה העדיפים של הרשות הפלסטינית בפני נחישות חמאסניקית, לא יועתק ליו"ש, כשמנהרות מתחת ורקטות ממעל יהיו חלק מהווי חייהם היומיומי של כל תושבי המרכז.
כמה חשוב שאותם בני המעלה ימשיכו להשיא אותן עצות מופלאות. הרי חומר גלם אנושי לטובת אותם עצות וניסויים יש עדיין בשפע, הפעם בעוטף יו"ש.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
שאול רוזנפלד
צילום: חגית פלץ
מומלצים
