שבוע הגיהנום: על פתיחת העונה של קליבלנד
ארבעה משחקים, שלושה הפסדים, כמות אדירה של ביקורת, מאמן ישראלי אחד שעובר טבילת אש והשחקן הטוב בעולם שמנסה לחנך את חבריו הצעירים ולהכניס מנטליות ומנהגים חדשים לקבוצה. האם הפתיחה הבעייתית של הקאבס מעידה על מה שצפוי בהמשך?
השבוע הראשון של קליבלנד החדשה בעונת ה-NBA היה זריז ואכזרי. אף אחת מארבע היריבות שפגשה לא נתנה לה לחשוב לרגע שתרוץ לאליפות, כפי שכמה אוהדים פינטזו אחרי שלברון ג'יימס חזר וקווין לאב חתם. שלוש מהן גם ניצחו אותה, והשאירו את דייויד בלאט עם הרבה חומר למחשבה וניצחון בודד ביד.
פריצה המונית למגרש בליגה האוסטרלית. צפו
צפו: חברה של ניימאר על סגווי בביקיני
יכול להיות שהשבוע הזה היה הדבר הטוב ביותר עבור הקאבס. נכון, ב-NBA לא מודדים דבר לפי משחק אחד או שבוע אחד, אבל אין לאיש ספק שהקבוצה לא נבנתה בצורה אידיאלית, ובטח לא משחקת כדורסל שיכול להביא ללברון טבעות נוספות. צלצול ההשכמה המוקדם, טבילת האש הרותחת של בלאט, יאפשרו הרבה עבודה מתקנת בשלב מוקדם של העונה.
נכון לעכשיו, בלאט הוא לא זה שסופג בהכרח את הביקורות, והכוכבים - בראש ובראשונה ובכמויות גדולות לברון - הם אלה שלא עומדים בציפיות של התקשורת. ג'ק מקאלום מ"ספורטס אילוסטרייטד" אפילו כתב כי "מוקדם מדי לראות את הגאונות של בלאט". למרות שהוא אלמוני יחסית בארה"ב, לבלאט יש מוניטין איכותי והוא מקבל בינתיים קרדיט. וישנן שלוש בעיות מרכזיות שהוא מתמודד איתן כעת. אבל אם לא יימצא להן פיתרון, הוא ירגיש בקרוב מאוד את החצים.
מנהיגות
הידיעה שעלתה אתמול ב-ESPN יכולה ללמד על יחסי הכוחות בחדר ההלבשה, שצריכים לעבור תקופה של שינוי והתאמה. על פי הדיווחים, לברון הטיח ביקורת בקיירי אירווינג אחרי התבוסה לפורטלנד, מה שהוביל לכך שהרכז הצעיר עזב בכעס ובמהירות את חדר ההלבשה.
לברון רגיל להיות דומיננטי. אפילו דוויין ווייד מיהר לתת לו את הכבוד במיאמי כשהוא הצטרף להיט, ולא התעקש להיות השחקן המוביל. אבל לקאבס יש כעת את לברון, את אירווינג - הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה בשנות היובש האחרונות, ואת קווין לאב, שהיה הפנים של מינסוטה. בארה"ב מדברים על כך שעדיין לא נוצרה כימיה בקבוצה, שהחיבור לא היה חלק כפי שציפו.
הבעיה הזו מתבטאת כרגע בכל אספקט של המשחק, בעיקר בהתקפה - אליה נגיע בנקודה הבאה. יכול להיות שלא הטמעת השיטה של בלאט תהיה זו שתכניס את הקבוצה למומנטום בסופו של דבר, אלא ריכוך של אגו והרבה גיבוש. רק כאשר כל שחקן יבין את תפקידו, והצעירים יהיו פתוחים יותר ללמוד מהמנוסים, קליבלנד תהיה קבוצה.
התקפה
"הצטברו כאן בשנים האחרונות הרבה הרגלים רעים", אמר לברון השבוע, והתייחס לאותה שיחה עם אירווינג, בה מחה על כך שהרכז לא משחרר את הכדור. קליבלנד קלעה בארבעת המשחקים כמעט 98 נקודות למשחק, לא רע בכלל, אבל זה לא נובע בשום צורה מכדורסל מסודר. הכל מבוסס על הברקות אישיות.
ההפסד האחרון ליוטה חשף התקפה מתחת לכל ביקורת (אפילו שהגיע רק אחרי סל עם הבאזר). הקבוצה מסרה שישה אסיסטים בלבד (מתוך 30 סלים), ארבעה מהם של לברון! בלאט שיחק עם רוטציה קצרה מאוד, שמונה שחקנים, וקיבל 79 מהנקודות משלושת הגדולים: 34 מאירווינג, 31 מלברון ו-14 מלאב - שהיה גרוע במיוחד וקלע 2 מ-10 מהשדה. הם לקחו 51 מ-72 הזריקות של הקבוצה. מזכיר לכם משולש דומיננטי מדי, אולי במיאמי?
לברון מנסה לשנות את זה. הוא לא קלע במחצית השנייה בפורטלנד במכוון, כשהפרשנים טענו שמדובר בניסיון שלו ללמד את השחקנים הצעירים לקח. הסופרסטאר מדבר על כך שהכדור לא זז בהתקפה, הכל תקוע, אין מחשבה. זו בעיה משמעותית שנובעת גם מהנקודה הראשונה עליה דיברנו, אבל אין ספק שמדובר גם בקשיי הסתגלות למאמן חדש עם רעיונות חדשים.
עומק
בסופו של דבר, לברון עזב את מיאמי כי הרגיש שהסגל לא יכול לקחת אותו לתארים נוספים. זה בלט בסדרת הגמר האיומה מול סן אנטוניו. אבל לאורך כל הדרך במיאמי הצוות המסייע היה נושא כאוב שלא תמיד טופל - למרות שגם בלי ספסל טוב מספיק או סנטר סביר ההיט הצליחו לזכות בשתי אליפויות.
והנה, בקבוצה החדשה, לצד לברון שוב משחקים גארד איכותי וגבוה עם יד טובה - למרות שבכושרם הנוכחי אירווינג ולאב עדיפים על ווייד וכריס בוש - אבל המדבר מסביב הוא אותו המדבר. בקליבלנד ראו את זה בא, חיפשו ותיקים טובים שיעבו את הסגל ויעזרו לחלק את העומס, אבל נכשלו בכך טוטאלית - לפחות על פי הפתיחה.
התרומה של המחליפים עד כה קטסטרופלית, גם אחרי שבלאט ניסה לעשות שינויים בחמישייה ולהכניס יותר כוח מהספסל. הכמות הגדולה ביותר שנתנו המחליפים הייתה 25 נקודות במשחק הגארבג'-טיים בפורטלנד. בשאר המשחקים הם קלעו 12, 20 ו-13 נקודות בהתאמה, כמות מזעזעת.
המצב גרוע יותר כשרואים שגם אותן נקודות מגיעות משחקן אחד או שניים, ברוב המקרים טריסטן תומפסון ששומר על מספרים יציבים. בניצחון על שיקגו, למשל, מבין 20 הנקודות שקלע הספסל, 16 היו שלו. מול יוטה בלאט ניסה לשלוח את שון מריון לחמישייה ולהעלות את דיון ווייטרס ככוח מהספסל, וספג הפסד כפול - מריון נתקע על אפס נקודות, ווייטרס היה חלש מאוד.
קשה לראות מאין תגיע הישועה. מת'יו דלבדובה נפצע, ג'יימס ג'ונס לא מקבל דקות, מייק מילר בכושר קליעה נורא. שאר השחקנים (אולי פרט לברנדן הייווד שבלאט לא משתמש בו) חסרי ניסיון או יכולת מספיקה כדי לעזור לקבוצה שאפתנית. אין אפילו נוריס קול כזה כמו שהיה במיאמי, קפיץ אנרגטי שייתן מדי פעם משחק גדול. קליבלנד חייבת להתחזק כדי להיות קבוצה רצינית.
במבט קדימה
לא הכל אבוד. עבר רק שבוע, ואפילו לברון שסיפק כמה ציטוטים מדאיגים בימים האחרונים צייץ אתמול בטוויטר את המילה "תירגעו" בגדול. השלישייה המובילה באמת נדירה באיכותה, ויש מסביבם לפחות ארבעה שחקנים טובים מאוד - תומפסון, מריון, ווייטרס ואנדרסון ורז'או - שבלאט רק צריך למצוא את הדרך לחבר ביניהם, ואילו תפקידים לייעד להם.
עם מעט זמן וסבלנות, ועוד שני שחקנים שייכנסו לעניינים, הדברים ייראו אחרת. גם משחקי החוץ במערב כבר בפתיחה לא ממש עזרו לקבוצה. אבל אולי ארבעת המשחקים האלה הם סימן לכך שצריך להתאים את הציפיות. שקליבלנד רוצה מאוד, אבל לא תוכל לקחת העונה תואר בצורתה הנוכחית. הכל פתוח.
הנשיכות של לואיס סוארס בליל כל הקדושים
מסי, ניימאר ומסצ'ראנו ל-NBA? צפו בסל האדיר