פרחים? פרחיאדה! / טור

אין כמו סירובם של ארבעה קפטנים לחתום על מסמך מטעם ארגון השחקנים - נגד הענשת ערן זהבי ובעד קיום דרבי חוזר - כדי להבין מיהם הכדורגלנים המובילים שלנו. אוסף אינטרסנטים חסרי אישיות, שפוחדים פחד מוות מהאולטראס.

ynet ספורט ברשתות החברתיות:

• עיקבו אחרינו בטוויטר
• היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו
  

הם אמנם מזועזעים עד עמקי נשמתם מההפקרות, מבינים שמחר זה עלול לקרות לכל אחד מהם, אבל רק זה חסר להם, לעצבן את הפואדים, הלה פמיליות והקופים הירוקים. צבועים מכל הצדדים.

לקפטנים של מכבי חיפה והפועל באר שבע מאוד מתאים שמכבי ת"א לא תקבל נקודות, ולקפטן הפועל ת"א הרבה יותר חשוב לשמור על יחסים עם הברברי שנעצר, מאשר להעביר מסר של חזית אחידה מצד השחקנים. הוא גם הוכיח את זה במהלך הקטטה במגרש.

אז אתמול המינהלת חילקה פרח לכל שחקן, שיחליפו זה עם זה, וגם ניסחו הודעה נגד אלימות. בלי שמות כמובן, כדי לא להרגיז אף אוהד. לפרחחים ביציעים זה עשה פריחה על כל הגוף. הם שרקו בוז, ובטדי הניפו שלט "לא מזדהים עם אף אחד". הטפלונים בנעלי הכדורגל שמרו על זכות השתיקה.

אוהדי מכבי בכדורסל נתנו גב לזהבי. הכדורגלנים מהקבוצות האחרות לא מגיבים(צילום: עוז מועלם)

וכמה סמלי שהכוכבים הכל כך נאמנים לאוהדים, שמנשקים את הסמל ומתחנפים לבריונים, עוברים מקבוצה לקבוצה בלי שום בעיה. תשאלו אפילו את זהבי. כשהכסף מדבר, גם השחקנים לא מזדהים עם אף אחד.

בשבוע שעבר הצליחה נציגות השחקנים בהסתדרות להרים פרויקט נחמד: גילי ורמוט ושרן ייני יקליטו יחד ספר ילדים. איזה מזל שלילדים אפשר למכור סיפורים. אחר כך, כשהזאטוט יגיע למגרש וישאלו למה הדוד מהדשא עושה לו פיו פיו, אבא יוכל לנזוף בו: "מה אתה ילד בן שלוש?!"

ערן זהבי וה"פיו-פיו". איזה מזל שלילדים אפשר למכור סיפורים(צילום: ראובן שוורץ)

בין אז'ובל לאצבעוני

את השם בן אז'ובל שמעתי לראשונה לפני שנתיים-שלוש. מישהו בטלוויזיה אמר שהילד מכפר סבא הוא הבן של יעקב אז'ובל מהפועל יהוד המיתולוגית, שהוא משחק בנבחרת הנוער ושיש לו עתיד. אחר כך הבן של אז'ובל עבר לנבחרת הצעירה אבל די נעלם. שלשום הוא סוף סוף תפס כותרת.

זה קרה אחרי שכבש (בפנדל) לזכות רמת השרון מתחתית הלאומית, מול הקבוצה בה גדל. כשהכדור נכנס, אז'ובל ג'וניור רץ לעבר אוהדי כפר סבא ועשה לעברם "פיו פיו". כל כך בוגר, ובעיקר מקורי.

אוהדי הפועל כפר סבא. חטפו "פיו-פיו" מבן אז'ובל(צילום: אורן אהרוני)

בסיום נשאל המאמן שלו, חיים שאבו, מדוע הפנדליסט לא חגג מול אוהדי קבוצתו (יש כמה כאלה). והגאון השיב: "הוא רצה לחגוג בצורה יותר משמעותית". וואלה, כמה משמעות הייתה בחגיגה הזאת. בזכותה למדנו שהמאמן שהוריד את רמה"ש ליגה, מסוגל לרדת הרבה יותר נמוך.

ואז באה שריקת הסיום והתברר שבן אז'ובל ממש לא אשם בכך, שהפך מכדורגלן מבטיח לפרובוקטור בשקל. במקום שאביו יעקב, שישב ביציע, ימהר להסביר לילד שיתמקד בכדורגל ולא בשטויות, גם הוא התעמת עם אוהדי כפר סבא ואף זקר לעברם אצבע משולשת. ואם האבא מתנהג ככה, מה אנחנו רוצים מהילד? הוא חייב להוכיח לכולם שלא עשו אותו באצבע.