בדיקה: המחיר להפוך לקיבוצניק - 1.3 מיליון
בכנס על בנייה בקיבוצים שנערך בסוף השבוע בת"א, הוצגה בדיקה לפיה גם בני קיבוץ שמעוניינים להמשיך לגור במרחב הכפרי, ייאלצו להיפרד מלמעלה ממיליון שקל כדי לבנות בית. מרבית הסכום מועבר למדינה עבור הבעלות על הקרקע, והיתרה לפיתוח תשתיות. "בעלי ההון זוכים לקדימות על בני הקיבוץ"
מי שרוצה להפוך לחבר קיבוץ, ייאלץ להיפרד מסכום ממוצע של 1.3 מיליון שקלים. כך עולה מבדיקה שהציגה חברת א.ב. מתכננים, העוסקת בתכנון המגזר הכפרי, בכנס שערכה בנושא בנייה בקיבוצים בסוף השבוע שעבר במשרדי התנועה הקיבוצית בתל-אביב. על פי הבדיקה, רוב הסכום משולם למדינה עבור הבעלות על הקרקע, והיתרה לפיתוח תשתיות ובנייה. עוד עולה מהבדיקה כי גם בני קיבוצים שמעוניינים לבנות את ביתם בחלקה חדשה בקיבוץ צריכים לשלם סכום דומה.
- למה תושבי הפרברים מצליחים מתושבי העיר
- עברו לגור בעוטף עזה: "התאהבתי בנגב"
- ביהמ"ש: ההתיישבות בשיזף שבנגב לא חוקית
>> גם אתם יכולים להשקיע בקלות - הערוץ שלכם לעולם שוק ההון
בכנס הוצגו רעיונות לתוספות בנייה והרחבה בקיבוצים, שיכולים לסייע בהורדת עלויות. אדריכלית מיכל דור, שהשתתפה בכנס, מתחה ביקורת על המצב הנוכחי, שבו יש צורך בהון רב יחסית כדי להפוך לחבר קיבוץ, וטענה כי הוא "אינו בריא מבחינה חברתית - כיוון שהברירה בין האנשים נעשית על בסיס כספי, כך שבעלי הון זוכים לקדימות על פני בנים".
"אנחנו צריכים לפתוח את הראש לצורות בנייה אחרות, כדי לאפשר דיור בר-השגה לבני הקיבוץ ולעודד אותם להישאר שם", המשיכה דור, "רווקים וזוגות צעירים ללא ילדים או עם ילד אחד, יכולים להתגורר בבתים דו-קומתיים או בבנייה אינטנסיבית מסוגים שונים בתחום שטח הקיבוץ ובמתחמים לא-מבונים, עד שהמשפחה תורחב - וזאת בעלות נמוכה בהרבה".
דור טענה כי בעזרת יישום פתרונות חדשניים, ניתן להרחיב את מספר יחידות הדיור בקיבוץ ב-10% בממוצע על בסיס השטח הבנוי הקיים, זאת בכפוף לזכויות הנקבעות לפי התוכניות הארציות. "לפתרונות אלו חשיבות גדולה בקיבוצים, שמוגבלים ביכולת ההתרחבות שלהם בשל מגבלות של יערות, נהרות ונחלים, יישובים אחרים וכבישים", היא הסבירה, "לכן הם צריכים למצות את הפוטנציאל שלהם בתוך השטח הנוכחי".
הקיבוץ יכול לקנות זכויות מגורים במרוכז
בכנס אף הוצגה החלטה חדשה של רשות מקרקעי ישראל, המאפשרת לקיבוץ לבצע במרוכז את זכויות המגורים עבור כל החברים בקיבוץ. על פי ההחלטה, לאחר רכישת הזכויות, יוכל הקיבוץ לבצע בנייה או להעניק זכויות לחברים, ללא כל מעורבות של הרשות.
נזכיר כי ההחלטה התקבלה לפני כ-3 חודשים - לאחר שמועצת מקרקעי ישראל אישרה את המלצותיה של ועדת ליברמן, בראשות בנצי ליברמן, מנהל רשות מקרקעי ישראל. זאת לאחר קיפאון של כשנתיים ביחסים של התנועה הקיבוצית מול הרשות. במסגרת ההחלטה האחרונה, האגודה השיתופית תהיה רשאית, כאמור, לרכוש במרוכז את זכויות המגורים בקיבוץ המוקנות על פי תמ"א 35 (תוכנית המתאר הארצית) - בתנאי שלפחות 66% מחברי הקיבוץ מאשרים את המתווה.
רכישה מרוכזת זו פוטרת את הקיבוץ מהחובה לשלם לרשות מקרקעי ישראל, או לקבל את חתימתו בגין הקמת יחידות דיור בקיבוץ או בגין כל הסדר בין הקיבוץ לבין חבריו בנוגע ליחידות דיור אלו - כפי שהיה נהוג עד כה. שיעורי התשלום עבור הקרקע יהיו בהתאם להסדרים הנהוגים כיום בהתאם להחלטות מועצה העוסקות בשיוך דירות בקיבוצים בהתאמות הנדרשות למתווה החדש.
החלטת המועצה מאפשרת לאגודה לרכוש את הזכויות בשני שלבים. מועצת מקרקעי ישראל תקבע את העקרונות למערכת היחסים הקניינית בין האגודה לחבריה. הבנייה תעשה מכספו הפרטי של החבר אך הבית והקרקע יעמדו לרשותו בזכויות מוגבלות שלא יאפשרו לסחור בקרקע.
