אני נועה ברק ואני מיוחדת!

כשנולדתי הייתי הבת אחרי שני בנים, כמה שההורים שלי שמחו. תמיד הם שמחים, כי ילדים זה באמת משהו משמח. אחר כך הם היו מאוד עצובים, כי הרופאה שטיפלה באימא שלי בהריון לא כל כך רצתה להגיע בלילה לבית חולים לנתח אותה כי הייתה לי מצוקה עוברית.

אימא שלי שכבה בבית חולים במשך חודש ימים, וכל הזמן אמרו לה שצריך לנתח אותה כי העובר, שזאת אני, מראה על סימנים של מצוקה. הרופאים כל כך רצו שאני כבר אהיה בחוץ, אבל הרופאה, שהיא הייתה ה"בוס" וכולם שמעו מה שהיא אומרת, לא יכלו לעשות כלום. בסוף נולדתי וכולם שמחו, אבל אחר כך הסתבר שאני אחרת, שונה, מיוחדת.

יש הורים שמשאירים את הילדים המיוחדים שלהם בבית חולים, כדי שמישהו אחר יטפל בהם, ולא לוקחים אותם הביתה בכלל. אבל ההורים שלי והאחים שלי שזו המשפחה שלי, לקחו אותי הביתה, וגם ישבו עם האחים שלי כשקצת גדלתי והסבירו להם ש" זאת נועה ואנחנו לא בחרנו שהיא תהיה שונה,אבל אנחנו נתמודד".

שיחקתי את עצמי ,את "נועה", בכמה פרקים בסדרה "עניין של זמן"

מאז הם ואני (ויש לי כבר גיסות ואחיינים ואחיינית) מתמודדים. לפי מה שסיפרו לי הייתי ילדה כל כך היפר אקטיבית שהיה ממש קשה לרוץ אחרי, ועשיתי המון דברים שילדים בגילי לא עושים בכלל, וכך ראו שאני מיוחדת.

הייתי בגן רגיל, אבל בגיל ארבע או חמש עברתי לגן לילדים בעלי צרכים מיוחדים. כאן אני כבר זוכרת הרבה, כמה שהיה קשה, גם לי וגם להורים שלי, ואולי גם לאחים שלי שהם תמיד תמיד גאים בי כל כך.

את מה שהכי אני זוכרת זה את ההסעות שלקחו אותי לגנים, לבית הספר, ואת הילדים שלעגו לי כי אני שונה.

אבל בבית שלי למדו אותי לראות את המיוחד שבי, ולא לתת לאף אחד לפגוע בי, ותמיד למצוא את הדברים הכי מיוחדים שבי.

כשאמרתי להורים ולאחים שלי שאני מודה להם שהם לא השאירו אותי בבית חולים ולקחו אותי הביתה, הם צחקו ואמרו " נועה נראה לך שהיינו משאירים אותך? את המלאך שלנו את הכוכב של הבית".

תמיד נתנו לי הרגשה שאני האחת והיחידה.

לכן אני רוצה לפנות לכל בעלי הצרכים המיוחדים, לאלה שחושבים שאי אפשר, לאלה שמחביאים אותם, לאלה שלועגים להם ולהגיד: אתם המיוחדים והם אלה שצריכים להתבייש! אתם הנפלאים, ובכל אחד מכם יש משהו ,ניצוץ!! מנצנץ! ניצוץ של תקווה! תחלמו ותגשימו, אל תתביישו.

"בבית שלי למדו אותי לראות את המיוחד שבי, ולא לתת לאף אחד לפגוע בי". קרדיט קפוצינסקי

מאז שגדלתי הספקתי ללמוד בבית ספר אורים בגבעתיים שלצערי כבר לא קיים, שהיה בית ספר לאומנויות בחינוך המיוחד. העלנו הצגות ומופעים, איזו גאווה. ואז הגיעה יעל גרף אני זוכרת את זה, הבמאית של "עניין של זמן" מהטלוויזיה החינוכית, ורצתה ילד מיוחד והציעו לה אותי, נבחרתי לסדרה, ושיחקתי את עצמי בכמה פרקים את "נועה".

שיחקתי בסרט של הבמאי ארן פטנקין "כנר על הגג", הייתי בעובדה עם אילנה דיין, אצל גיא פינס הנחתי תצוגת אופנה, הייתי הדוברת של בית קפה לאנשים בעלי צרכים מיוחדים ויאיר לפיד שהייתה לו אז תוכנית ראיין אותי, שרתי עם שלומי שבת ושחקתי בתיאטרון אקי"ם.

אימא שלי חוה שמאמינה בי נתנה לי להגיש פינה בתוכנית טלוויזיה בכבלים שהייתה לה וראיינתי את כל המפורסמים, וסיפרתי איפה הייתי ומה עשיתי. אני אוהבת לשיר, ולשחק, וחולמת להגיע שוב לתיאטרון.

ועכשיו לקראת ערב ההתרמה שיש לנו בכפר עידוד בו אני מתגוררת שזהו בית לחיים, יש לנו חוגים, ואני שרה במקהלה שלנו, ואני מזמינה את כולם לבוא לבקר ולתרום לנו שיהיה לנו בית תרבות שנוכל לקיים בו הצגות ומופעים לכולם גם לבעלי צרכים מיוחדים, וגם לרגילים שישתלבו איתנו.

זה נקרא לקבל את השונה. אנחנו לא אחרים, זה אתם שרואים בנו שונים.

שלכם באהבה נועה ברק.

כפר עידוד נוסד ב-1988 על-ידי קבוצת הורים שחפשו מענה לילדיהם המיוחדים שיהווה עבורם בית חם, בטוח ויציב עם איכות חיים ברמה גבוהה. קהילת כפר עידוד מונה כ-150 דיירים בוגרים בקשת גילאים רחבה בין 21 ל-60, המתגוררים כל אחד בדירתו הפרטית ונתמכים על ידי צוות הכפר.

בניגוד להסדרי מגורים שונים בקהילה כגון דירות והוסטלים נהנים הדיירים מפרטיות מחד וממעטפת טיפולית מאידך המאפשרת להם לחיות חיים עצמאיים ועשירים.

הכפר מספק לדיירים שירותים תעסוקתיים וחברתיים לצד רכישת כישורי חיים. על בסיס התפיסה כי עבודה היא בעלת תפקיד מרכזי בחייו של האדם הבוגר, משולב כל דייר בכפר עידוד בתוכנית תעסוקה המותאמת לו על פי יכולותיו הקוגניטיביות והפיזיות בתוך הכפר ומחוצה לו בקהילה.

• ב-18.11.14, בשעה 19:30 בערב, באולם קלצ'קין שבמוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב יתקיים ערב ההתרמה השנתי לדיירי כפר עידוד, באירוע יופיעו מיקי קם ולהקת דיירי כפר עידוד "אברא-קדברא". אירוע ההתרמה מתקיים אחת לשנה וכל הכנסותיו לטובת דיירי הכפר ולהקמת מרכז תרבות משלב.
• כרטיסים ניתן לרכוש בטלפון: 08-8632903/4
• רכישת כרטיסים למופע מוכרת כתרומה ומזכה בפטור בתשלום מס הכנסה לפי סעיף 46