לא בריאות: מי בודק את הנשים החרדיות?
מתחתנות יותר מוקדם, יולדות יותר ילדים, מקבלות טיפולי פוריות מיותרים - ונחשפות פחות למידע: האם הנשים החרדיות מזניחות את בריאותן, וחשופות ליותר סיכונים בריאותיים? נייר עמדה של ארגון הנשים החרדיות "מעורבות", לקראת דיון בוועדה למעמד האישה, משרטט תמונה עגומה
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
נייר העמדה שחובר על ידי "מעורבות", קואליציה נשית חרדית, מצביע על שיעור ביקורים נמוך אצל הרופאים, תופעות רפואיות בשכיחות גבוהה (כגון משקל יתר), ומחסום בנגישות למידע רפואי הנמצא ברשת, עקב המגבלות הקהילתיות על חשיפה לאינטרנט.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- מראלף לורן עד ליווייס: החייט היהודי אימפריה
- האפליה בזכרון יעקב: התלמידים עדיין בבית
- אז כמה שירים הלחין רבי שלמה קרליבך?
רחלי איבנבוים החברה ב"מעורבות", מציינת כי "הצפנו נתונים שמדברים בשם עצמם", כלשונה. "יש פער מאוד גדול כבר בנקודת המוצא: המצב הסוציו-אקונומי, גיל הנישואין, מספר הילדים... אנחנו מבינות למה המצב בעייתי".
מטעמי הלכה: בדיקות פולשניות לאישה
מנתונים שלקיטה הקבוצה עולה, כי שיעור הפריון של נשים חרדיות גבוה משמעותית מהממוצע, דבר שיש לו השלכה ישירה על בריאותן.
גיל הנישואין של הנשים החרדיות אף הוא נמוך משמעותית מהממוצע: כשליש מהן נישאות עד גיל 19, לעומת ממוצע העומד על 24.7. הנשים שנישאו בגיל צעיר, כך עולה מסקר בריאות 2011 המצוטט בנייר, מדווחות יותר על בעיות בריאותיות ונפשיות.
שיעור הילודה הגבוה עומד על 6.53 בהשוואה לממוצע הארצי - 2.07 בלבד, ומעלה את החשיפה לבעיות פריון הנובעות, בין היתר, מתוך המציאות ההלכתית. זוגות חרדים הנתקלים בבעיית פוריות, ידחו ככל האפשר את בדיקת זרעו של הגבר מהטעם ההלכתי של "השחתת זרע לבטלה", על חשבון בדיקות פולשניות לאישה.
"עקרות הלכתית", מצב שבו יום הביוץ מקדים את יום הטבילה, "תיפתר" באמצעים הורמונליים של תרופות במרשם לאישה שכאמור בריאה לחלוטין. גם בבדיקות הריון נמצאות הנשים החרדיות במקום נמוך במיוחד בהשוואה לרעותה שאינה חרדית. רק 7% מהן יבצעו תבחין משולש, לעומת 94% מהנשים החילוניות.
בהתאם למחקר משנת 2009 של החוקר ד"ר רוני לידור, המובא במסמך, עולה כי ככל ששיעור הילדים במשפחה עולה, שיעור הביקורים אצל הרופא יורד, במקביל. על פני הנתונים שהוצגו, משפחות שבהן יש יותר מארבעה ילדים מבקרות פחות אצל רופא, ממשפחות שבהן ממוצע הילדים נע בין אחד לשלושה, ובהתאם - משפחות חרדיות שלרובן מעל ארבעה ילדים, מתאפיינות בשיעור ביקורים נמוך.
"השד המגזרי"
המידע שבמסמך המבוסס, בין היתר, על נתונים שהתקבלו מארגון "בשבילך" המסייע בקידום מודעות בריאותית, בין היתר
באוכלוסייה החרדית. על פי הארגון, 58% מהנשים החרדיות מבקרות אצל רופא רק כאשר הן בהריון או כאשר מתעוררת בעיה רפואית מיוחדת. 65% מתוכן העידו כי הרופא לא דן איתן מעולם בהיסטוריה המשפחתית שלהן.
נתון זה מצטרף לנתונים חמורים לא פחות: 27% מכלל הנשים החרדיות כלל לא יודעות אם יש במשפחתן היסטוריה רפואית של סרטן השד, כשבין 47%-53% כלל לא ביצעו בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של המחלה. מה שמוביל, בהתאם, למסמך המעיד על שיעור תמותה כפול מסרטן שד, בהשוואה לכלל האוכלוסייה.
המחקר מעלה כי על אף ש-63% מהאוכלוסייה הישראלית אוספת מידע בריאותי ברשת, שיעור החשיפה החרדי הנמוך לאינטרנט מייצר חסם בנגישות למידע רפואי רלוונטי. לדברי מחקרים משנת 2013, את המידע ברשת מחליפים מקורות מידע חברתיים ולא מוסמכים בקהילה. "המטרה שלנו היא להביא את הידע אל תוך הקהילה", אומרת שרה סעמיאטיצקי, מנהלת עמותת "בשבילך".
"נשים חרדיות פחות חולות בסרטן השד, אך נושא הגילוי מוקדם והעירנות לבדיקות ממוגרפיה היא קריטית ביותר. במקביל, אנחנו מקדמים עריכת השתלמויות לרופאים העובדים עם הקהילה החרדית, על מנת שיבינו ששאלות על היסטוריה רפואית ועידוד לבדיקות מהסוג הזה נחוצות מאוד".
סובלות מאנמיה והשמנת יתר
גם לרמה הסוציו-אקונומית השפעה ישירה על בריאותן של הנשים. בחברה שבה עומד שיעור העוני על 70%, כך מתוך הנתונים המופיעים בנייר,
ישנה תוחלת חיים נמוכה ושיעור גבוה של תמותת תינוקות. על פי ממצאי סקר "גיאוקרטוגרפיה" משנת 2009, נכללים החרדים בקבוצת סיכון להימנעות מצריכת שירותים רפואיים בסיסיים, כגון רכישת תרופות. גם תופעות המקושרות להעדר תזונה נאותה כמו אנמיה והשמנת יתר, עלולות להתרחב.
ואיפה משרד הבריאות? לדברי איבנבוים, זו שאלה שהיא תשמח לקבל עליה תשובה. "אנשי המחקר של הוועדה פנו למשרד הבריאות, ולפי מה שהם אמרו לי הם לא הצליחו לאסוף נתונים", היא אומרת. "הם לא הצליחו לקבל תשובות לשאילתות ממשרד הבריאות בנושאים שונים, ולכן מראש פנינו לאיסוף נתונים באמצעים אחרים: מאמרים אקדמיים, מאגרי מידע ועמותות שעוסקות בנושא. מצאנו מידע מאוד דליל. כל נתון שרשום נאסף בדם ויזע.
"בסופו של דבר, זהו מסמך חברתי. אנחנו לא רופאות. יש בו מספיק מידע בשביל להבין שיש בעיות. השאלה היא למה אין מאגר נתונים מסודר בנושא, או מסמכים השוואתיים שיתנו תמונה יותר ברורה וחדה. בנוסף, אנחנו רוצות לקדם עם המשרד הנגשה למידע רפואי עבור הנשים החרדיות. מדובר כאן בפערי ידע מסכני חיים. זה מצב שעם חשיבה ותשומת לב ניתן לשנות".
משרד הבריאות: מודדים נתונים בשכונות חרדיות
ח"כ ד"ר עליזה לביא, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, תולה את המצב, בי היתר, בעובדה שהנשים החרדיות אינן מיוצגות בכנסת. "כדי שלא תמשכנה להיות שקופות בפני המחוקק, הבאתי אותן כמשקיפות שותפות אצלנו בוועדה", אמרה. "לאחרונה קיבלנו מידע על כך שמצבן הבריאותי של נשים חרדיות ירוד ביחס לשאר האוכלוסייה. בשל הבדלי תרבות ושוני חברתי, נמצאות הנשים החרדיות הרבה מאחור בכל הנוגע למודעות וטיפוח הבריאות האישית. פערים אלה גורמים לא אחת לאי נוחות, פגיעה באיכות החיים, תשישות, דיכאון, נזקים בלתי הפיכים ואף מוות מיותר שהיה ניתן למנוע בעזרת מודעות. קיימים פתרונות. יש אפשרות להנגיש את המידע באמצעי תקשורת ייעודיים, בחינוך ממוקד ובהסברה לאנשי מקצוע. ובעיקר בשיתוף פעולה שבו נוכל לשפר משמעותית את איכות חייהן של הנשים בקהילות החרדיות בישראל".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מאגרי המידע הקיימים במערכת הבריאות לא כוללים אפיון של מידת הדתיות (חרדי או לא חרדי), ולכן ניתן
להסתמך על נתונים ברמת שכונות או יישובים שבהם קיים רוב חרדי. משרד הבריאות מודע לעובדה שנשים חרדיות נחשפות פחות לתכנים באמצעות האינטרנט, ולכן פועל במגוון דרכים על מנת להגיע לאותן נשים".
המשרד מביא כדוגמה את התוכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא, המפעילה תוכנית להעצמת נשים מהמגזר החרדי, הכשרת נשים חרדיות לקידום אורח חיים בריא ברמה המשפחתית והקהילתית, והעצמת מתנדבות מן הקהילה לעידוד תזונה בריאה ופעילות גופנית בקרב המגזר.
באשר לבדיקות סקר הממוגרפיה טוענים במשרד הבריאות, כי בשכונות חרדיות נבדקו 62.9% (לעומת 71.7% מכלל האוכלוסייה).
