גאולה נוני הובאה למנוחות: "נזכור אותך יפה"
השחקנית גאולה נוני נטמנה בבית העלמין נחלת יצחק בת"א. קודם לכן הוצב ארונה באולם תיאטרון הקאמרי, על פניו חלפו עשרות שחקנים, חברים וקולגות - שביקשו לחלוק לה כבוד אחרון. "תמיד היית אש, להיות בקרבתך זה היה חי, להספיד אותך זה ממש לא מתאים", אמר השחקן יענקל'ה בן סירא
השחקנית גאולה נוני אשר הלכה לעולמה הלילה (ב') בבית החולים איכילוב בתל אביב הובאה למנוחות בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב. בתה, שרון נוני, ספדה לה: "אני רוצה לדבר דווקא על התקופה האחרונה. על כמעט ארבע שנים שאמא שלי חולה. בבית החולים לא אומרים גידול כי זה מפחיד את האנשים, אלא קוראים לזה 'תהליך מפנה מקום'. מגיע משהו שמפנה מקום למשהו אחר, וכך היה", סיפרה בתה. "החברים והמשפחה, חוו את התהליך הזה. לא היה לה אגו אלא היתה לה חמלה ואהבה בשנים הכי קשות. היא לא התלוננה או כעסה אלא להיפך".
מוקדם יותר, עשרות חברים, קרובים וקולגות מעולם התיאטרון, הקולנוע והטלוויזיה הגיעו אל טקס האשכבה של השחקנית. ארונה הוצב על במת אולם 3 בתיאטרון הקאמרי לפניו עברו ונפרדו ממי שלאורך 6 עשורים פעלה והטביעה חותמה בתרבות הישראלית.
חברה יענקל'ה בן סירא עודד את הנוכחים לכבד את זכרה במחיאות כפיים וספד לה: "גאולה, יש אמרה בצרפתית שאומרת 'אינני יודע מהם החיים בעולם הבא, אך פה הם בדיחה לא מוצלחת'. לא מתאים לך לשכב ככה. תמיד היית אש, להיות בקרבתך זה היה חי. גאולה גאולה, מה עשית לנו? היא הייתה קיימת רק בשביל בני אדם, אהבה בני אדם. אני מוכרח להגיד לך - להספיד אותך זה ממש לא מתאים. אדם לא מת כשמזכירים אותו. הוא חי, היצירה שלו חיה".
"גאולה, מתוקה שלי, לפני כמה חודשים שמעתי את קולך מחלון הבית שלנו צוהלת ושמחה", אמר השחקן זאב רווח. "אני מציץ מהחלום ורואה אותך עם אישתי אומרת: ניצחתי את הסרטן. אבל לסרטן יש את החשבון שלו. הרבה רגעים בקריירה שלך היתה לי הזכות ללוות, בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה. לעבוד עם גאולה זה היה פשוט לבוא וליהנות. לבוא לתיאטרון בשמחה ולצחוק, להתענג ולהשתולל. גאולה, אהבתי את הגומה השמאלית שלך. אהבתי להצחיק אותך ואהבתי את איך שהיית מתעטשת, את זה לא ראיתי אצל אף יצור אחר בעולם. מתוקה שלי, לא יכולתי לראות אותך כשהיית חולה. אבל אני אוהב אותך, עוד אוהב אותך, ואזכור אותך תמיד רק בשמחה ובהרבה אהבה. את בשבילי תמיד היית אחות. כן גאולה אחותי, יהי זכרך ברוך".
"דיברנו כל כל הרבה פעמים גאולה, בעיקר דיברנו על המשפחה שלך שרון, סשה ומנטלי שבדיוק נולד", ספד לה השחקן איציק כהן. "לימדת אותי כל כל הרבה על איך להיות אבא של הילדים שלי. היית האישה הכי מוקפדת שפגשתי בחיים שלי. כל ציפורן ידעה בדיוק איפה היא נמצאת. וגם בתקופה האחרונה, כשדיברנו בטלפון וביקשת שאבוא לבקר אותך, אני מצטער שלא הבנתי שאת לא יכולה באמת לראות אותי. תמיד תישארי בלב שלי. לימדת אותי שהדבר הכי חשוב הוא המשפחה. תודה רבה שהיית המשפחה שלי במשך כל כך הרבה שנים. גם אם לא התראינו כל יום, תמיד אזכור אותך.
דוקטור דן אלמגור עלה לספר על נוני, ונזכר כיצד השכיר לה את דירתו, ואיך נכבש ליבו על ידה כשהופיעה בסאלח שבתי - ועל שאחרי מלחמת ששת הימים הרגיש שהוא צריך אותה לתפקיד אחד בתיאטרון החאן. "ההצגה האחרונה שעשיתי איתה היתה יענטל, כאן בקאמרי", אמר. "תכננו לעשות עוד משהו יחד, אבל כמו שקורה לכולנו, זה לא קרה. גאולה היא אחת הנשים הכי אינטליגנטיות שיצא לי לעבוד איתן. כולנו נזכור את הגומות שלה, ההומור והאירוטיות שלה".
חבר הכנסת לשעבר הפזמונאי עקיבא נוף אמר: "תמיד זכור את גאולה היפה, התוססת, עם הקול המרטיט. תודה לך גאולה". השחקנית שרה פון שוורצה, פנתה תחילה לילדיה ונכדיה של גאולה: "היא היתה כל כך אמא, כל הזמן חשבה על מה היא יכולה לעשות בשבילכם. הדבר השני שחיבר בינינו היה הגרמנית, שרנו בקולי קולות יחד את מרלן דיטריך", סיפרה והקריאה שיר של הילדה דומין - משוררת גרמניה, שכתבה על תחושת התלישות והצורך בשייכות.
ל-ynet אמר הזמר יזהר כהן: "איבדתי חברה, אמא, אחות צעירה, אחות גדולה, חיים שלמים. התכוננו לזה, זה לא הפתיע אותי, אבל באיזשהו מקום היא היתה באשליה שהיא ניצחה את הסרטן, אז גם אני קיוויתי. היא נשארת לעולם עם חיוך, יופי, הבדיחות, השמחה, התהוללנו יחד, השתוללנו יחד, השתעשענו כל החיים. היה בה את הטירוף המופלא שיש רק ליחידי סגולה. אני הצלחתי להטריף אותה הרבה. הרבה שמחה היתה לנו יחד".
