נוסעים? כל ההכנות הנדרשות לפני רילוקיישן
אילו מדינות נמצאות על מפת הרילוקשיין של העובדים בישראל, איך מוציאים ויזה, ומה צריך לדעת להימנע ממיסוי כפול? כל ההכנות המקדימות שעליכם לעשות קודם לנסיעה, כדי שלא תחזרו לארץ עם הזנב בין הרגליים. מדריך
יוקר המחייה בישראל לצד המשכורות הקפואות, דוחפים לא מעט ישראלים בשנים האחרונות לחלום על רילוקיישן למקום אחר, כזה שבו יוכלו להתפרנס בכבוד ועדיין ליהנות מאיכות חיים וזמן פנוי.
עוד כתבות על רילוקיישן - בערוץ קריירה :
- רילוקיישן להולנד: אילו הפתעות מחכות שם?
- הודו: לעבוד במדינה עם 1.2 מיליארד איש
- רילוקיישן עם המשפחה בסין: להגר לכוכב אחר
- רילוקיישן לקצה העולם: ישראלים באוסטרליה
- הרילוקיישן ושברו: "הלב אמר לחזור הביתה"
אז מהם היעדים המבוקשים ואילו הכנות צריך לעשות קודם לנסיעה, באופן שימנע כישלון של המהלך ואובדן של סכומי כסף לא מבוטלים?
אפריקה - הגל החדש
ד"ר חנה אורנוי, מומחית בניהול בין לאומי ומרצה באוניברסיטה הפתוחה ובקריה האקדמית אונו, מציינת כי רוב הישראלים היו מעדיפים לנסוע מטעם העבודה לארה"ב או לאירופה, אולם בפועל, חברות ישראליות רבות מעדיפות כיום להתרחב למדינות מזרח אירופה ואסיה, דוגמת רומניה ובולגריה או גיאורגיה, קזחסטן, אזרבייג'ן ואוזבקיסטן, מדינות המזרח הרחוק דוגמת סין ותאילנד, וכן מדינות אפריקה, בהן ניגריה, קניה, זמביה, דרום אפריקה ואחרות.
"בארה"ב ואירופה נהיה כבר צפוף, ולכן הרווח הגדול ולטווח הארוך יותר הוא במקומות היותר נידחים", היא מסבירה. "הגל החדש הוא אפריקה - לא מעט מדינות נחשלות המחזיקות בעושר עצום של אוצרות טבע, עוברות כיום תהליך של שיקום בסיוע האו"ם ומשמשות סביבה טובה לעסקים. חברות ישראליות בונות שכונות שלמות והעובדים הישראלים מספקים הכול - מבנייה עד לשירותי טלפונים וחשמל, תחזוקה, שירותי בריאות ועריכת דין, ועוד.
עם זאת, המעבר למדינות עולם שלישי אינו אתגר פשוט. אורנוי מציינת כי מלבד הקשיים שמתעוררים בכל מעבר לצורכי עבודה, כמו הניתוק מהמסגרות המוכרות והפגיעה בקריירה של בני הזוג המתקשים למצוא עבודה - יש גם אתגרים יחודיים שגורמים למשפחות רבות לחזור לפני תום תקופת הרילוקיישן. אחד הפתרונות הוא נסיעה של העובד בגפו.
"הישראלים ובני משפחותיהם אינם ששים לצאת לכל מיני חורים נידחים באפריקה או במדינות חבר העמים", היא אומרת. "חלק מן המקומות הללו מסוכנים ביותר, בוודאי לנשים לילדים. התרבות הלא מערבית מחריפה את תחושות הבדידות והניתוק מהמסגרות המוכרות, וגם השוני בתרבות העבודה מהווה אתגר. כך למשל, חלק מהמקומות הללו מאופיינים בתרבות ענפה של שוחד ושחיתות שיש להסתגל אליה, הבירוקרטיה נוראית ותפיסת הזמן איטית ביותר ושונה מהקצב הישראלי".
איתור מעסיק וחתימה על חוזה
השלב הראשון שיש לעשות בדרך לרילוקיישן, הוא למצוא מעסיק מן הסתם. עינת גז, מנכ"ל רילוקיישן ג'ובס, מסבירה כי לאחר שביררתם כי החברה שאתם יוצאים בשליחותה אכן רצינית ומבוססת - יש לבדוק מול מי נחתם חוזה העבודה (על כך בהמשך הכתבה).
במסגרת החתימה על החוזה - גז ממליצה להכניס סעיף לפיו במקרה שתצוץ מחלוקת משפטית מול החברה והעובד יבקש לתבוע אותה - מדינת השיפוט הנבחרת תהיה מדינה מערבית, שחוקי העבודה בה דומים לחוקי העבודה בישראל. "כך העובד לא ימצא את עצמו נדרש להגיש תביעה במדינה שכלל לא ידע על קיומה". כדי לנסות להימנע מהגעה לבתי משפט, היא ממליצה להוסיף סעיף בוררות מוסכמת כברירה ראשונה.
כמובן שחשוב לעשות בירור מקדים על המדינה אליה מתכוונים לנסוע, ולברר האם השכר המשולם תואם את עלויות המחייה בפועל. "אל תלכו שולל אחר משכורת גבוהה. שכר דירה ועלויות מחיה במקומות שונים בעולם יכול להגיע לאלפי דולרים בחודש", היא מזהירה. על כן, יש לבדוק האם ההצעה שניתנה מתאימה למדינת היעד ולאיכות החיים המצופה".
הוצאת ויזת עבודה
לאחר שמצאתם מעסיק - עו"ד צבי קן-תור, מומחה בדיני ניוד מומחים ושותף במשרד עוה"ד קן-תור & עכו מציין כי יש לדאוג להוצאת ויזת עבודה - הליך שאורך בין כשלושה חודשים לחצי שנה, במהלכם נדרשים העובד והמעביד להעביר אסמכתאות ואישורים לרשויות ההגירה בחו"ל. במסגרת זו, על המעסיק לנמק את נחיצות ההעסקה ומדוע הוא זקוק דווקא למומחה זר ולא יכול לאתר עובד מקומי שיבצע אותה.
עם זאת, מציאת מעסיק אינה מבטיחה תמיד הנפקת ויזה. "במקרים רבים החברה אינה מצליחה להרים את נטל ההוכחה", מסביר קן-תור, "כל שכן במדינות שבהן חלה חובה לפרסם מודעת דרושים במשך חודשיים בעיתונות המקומית ולהוכיח כי לא עלה בידה לאתר מועמד מקומי ראוי".
אל תדחו את הליך חיפוש העבודה רק לאחר שתגיעו למדינה מסוימת תחת אשרת תייר, קן-תור מזהיר. שכן, העובד יידרש בכל מקרה לחזור למדינת המוצא שלו כדי להוציא ויזה. בנוסף היזהרו מפני עבודה ללא ויזה. "אם נתפסים - הדבר לא מסתכם תמיד רק בכתם בדרכון ובאיסור לעבוד במדינה", הוא מסביר. לעתים תיאסר כליל הכניסה למדינה המסוימת. בנוסף, הדבר עלול להשפיע על היכולת להיכנס למדינות נוספות באירופה וארה"ב, אפילו כתייר".
מיסוי - איפה מרכז חייכם?
מבחינת תשלומי מסים בזמן השהות בחו"ל - עו"ד מאיר נוסבאום, מומחה למסוי בין לאומי, מציין כי עובד שיצא לחו"ל וניתק את מרכז חייו מישראל במהלך שהותו שם, אינו חייב כלל במס על אותה תקופה בה. החוק קובע כי עובד ששהה בישראל פחות מ-30 ימים במשך שנת מס, או ששהה פחות מ-183 ימים בשנת מס וביחד עם השנתיים שקדמו לה - פחות מ-425 ימים, אינו תושב ישראל.
עם זאת, משימת ההוכחה עלולה להיות מורכבת וכישלון בה יכול להוביל לתשלום מס גבוה, גם בישראל. "העובד ישלם את המס במדינה בה הוא שוהה, כל עוד הוכיח כי 'מרכז חייו' הועבר לחו"ל", הוא מסביר. "במקרים רבים טוענת רשות המסים לאחר החזרה לארץ, כי לא בוצע שינוי של ממש 'במרכז החיים' ועל העובד לשלם מס על הכנסותיו מחוץ לישראל".
כדי להגדיל את הסיכוי שרשות המסים לא תבקש מהעובד לשלם מס כפול, נוסבאום ממליץ לעשות מספר פעולות קודם לנסיעה, למשל מכירת או השכרת הדירה בארץ וכן סגירת חשבונות הבנק בישראל. במידה שהעובד יוצא בגפו ובני משפחתו נותרים בארץ המצב קצת יותר מסובך, אבל מספר פסקי דין כבר הכירו במקרים כאלה כניתוק התושבות.
בהיבט של המיסוי חשוב גם לדעת מול איזו ישות משפטית נחתם החוזה. "בחתימה מול חברה ישראלית תתקשו לרוב להוכיח בשלב מאוחר יותר כי שיניתם את מרכז החיים שלכם ולקבל בשל כך גם פטור ממסים בתקופה שבה תשהו בחו"ל", מסבירה גז מרילוקיישן ג'ובס. "עם זאת, חתימה מול חברה זרה יכולה לחייב אתכם בכללי שיפוט מקומיים שאתם אינכם מודעים אליהם".
עוד היא ממליצה לברר, האם החברה מוגדרת כ-Offshore - חברה בת המנוהלת מחוץ לגבולות המדינה בה היא רשומה. "מבחינת החברה, זה פותר אותה מדיווח מסים וניכוי מס במקור לעובדים", היא מפרטת. "עם זאת, אי ניכוי מסים על ידי החברה בעת העברת התשלומים אינו פוטר בהכרח את העובד מתשלומי מסים בישראל. מכיוון שהמיסוי בישראל הינו פרסונלי ולא טריטוריאלי, כל הכנסה שמופקת על ידי תושב ישראלי מחויבת במס בישראל. במקרה כזה יש לקבל יעוץ מיסויי פרטני".
ביטוח - טעויות עולות ביוקר
בצד של הביטוח - גז מסבירה כי הביטוח הלאומי לא מכסה תאונות עבודה בגין שכר חו"ל ולפיכך יש לוודא מראש כי החברה דואגת לכיסוי ביטוחי פרטי של ביטוח אובדן כושר עבודה, נכות מתאונה, חיים ובריאות, או לדאוג לכך בעצמכם. "תשלום ביטוח לאומי מינימלי בישראל אינו פתרון נכון למי שעובד בחו"ל", היא מסבירה.
גז מציינת כי יש לבחון לעומק את גובה כיסוי הביטוח הרפואי ואת תנאי הפוליסה, בעיקר כשמדובר בנסיעה למדינות בעלות סיכון גבוה. בנוסף חשוב לוודא בטרם יציאה למדינות עולם שלישי, כי הביטוח הרפואי כולל כיסוי איתור, חילוץ והטסה אווירית.
טעות בנושא עלולה לעלות הרבה לעובד או לחברה. כך למשל, גז מתארת מקרה שבו עובד חברת היי-טק יצא לרילוקיישן באחת ממדינות אפריקה והיה מעורב בתאונת דרכים שגרמה לנכות תמידית בידו. "החברה ששלחה את העובד לא ביטחה אותו בביטוחים פרטיים והעובד עצמו לא שילם את תשלומי הביטוח הלאומי בשל ניתוקו מישראל", היא מספרת. "כך העובד מצא את עצמו ללא קצבאות בגין נכותו".
במקרה אחר, עובד שיצא לחו"ל כוסה בביטוח נסיעות רגיל והצהיר בהצהרת הבריאות שלו כי הוא עבר צנתור לפני כחודשיים, אולם בפרטי הפוליסה של החברה נאמר כי הפוליסה מחריגה אירועי לב שקרו במהלך ששת החודשים האחרונים טרום היציאה. "לאחר כשבועיים בחו"ל הוא חש בליבו, התפנה לבי"ח ומשם להטסת חירום רפואית לישראל", מספרת גז. "חברת הביטוח לא כיסתה את הארוע ועל החברה הוטלו עלויות רפואיות בגובה של כ-35 אלף דולר".
הכנות משפחתיות
מעבר לחו"ל כולל לא מעט קשיים כמו הסתגלות לשפה ותרבות לא מוכרת, של מדינת היעד בכלל ושל עולם העבודה שלה בפרט. אם המעבר כולל גם את המשפחה - הקשיים משמעותיים הרבה יותר, למשל ההסתגלות לסביבה החדשה, חוסר תעסוקה של בני הזוג והקושי ליישב בין הלחצים מבית לבין אלו שמציבה העבודה החדשה. מה אפשר לעשות כדי לצלוח את הקשיים הללו? לפניכם מספר טיפים שגיבשנו בסיועה של אורנוי:
איסוף מידע מוקדם - רבים רואים ברילוקיישן הזדמנות לשדרג את החיים, אך בפועל נתקלים באכזבות כמו עלויות מחיה גבוהות, מזג אוויר קשה והבדלים חריפים בתרבות העבודה. פעמים רבות מתלווים לנסיעה שוק תרבותי, חוסר תקשורת, אי הבנות ותחושות בדידות ודיכאון.
לפיכך חשוב לדלות מראש כמה שיותר מידע על התפקיד החדש ועל מדינת היעד. ניתן לעשות זאת באמצעות קריאת מידע ברשת, שיחות עם אנשים הנמצאים שם, ביקור מקדים במקום, איתור חברות שירות מקומיות המסייעות במציאת בית והסתייעות ביועצי רילוקיישן. בנוסף מומלץ להשקיע מראש בלמידת השפה המקומית.
כגודל הציפיות גודל האכזבה - גם פה מומלץ לבצע הכנות מקדימות, לתאם מראש את הציפיות מול המעסיקים וללמוד כל מה שאפשר על תרבות העבודה באמצעות קורסים בתרבות העסקית של המקום ושיחות עם קולגות וישראלים שחיים או שחיו שם.
גיוס המשפחה המורחבת לעזרה - מאחר שלנשארים בארץ תפקיד משמעותי מאוד בהתאקלמות, יש להכין את המשפחה המורחבת או החברים, למשל שיקפידו על שליחת חבילות המשמרות את ניחוחות הבית, יבקרו לצורך סיוע לנכדים בהתאקלמות בבתי הספר ובגנים, ויספקו ליווי בטיסות הארוכות והקשות או עזרה כספית.
שיתוף של הילדים - תחילת תקופת השליחות קשה בעיקר לילדים, שצריכים לרכוש שפה וחברים חדשים. אורנוי מציינת כי תקופה זו אינה מותירה בדרך כלל השפעות שליליות ארוכות טווח על התפתחות הילדים, אך ממליצה מאוד להכין ולשתף אותם במה שעתיד לקרות. כך למשל, לדאוג שיהיו שותפים פעילים בתכנונים ובקניות של הדברים לבית, לדבר איתם עם מה שצפוי בבית הספר ולהכין אותם לקשיי ההסתגלות.
תעסוקה של בני הזוג - המעבר לחו"ל כרוך פעמים רבות באובדן מקור התעסוקה של בני הזוג. המצב מסובך אף יותר כשיש ילדים קטנים, שמאלצים את ההורה לשהות איתם רוב שעות היום, דבר שכרוך בתחושות של הקרבה ווויתור, ועלול להוביל לחיכוכים. לפיכך, חשוב שבני הזוג יאתרו מראש את המשמעות שירצו לצקת לחייהם בזמן השהייה בחול, למשל לימודים, התנדבות, הבאת ילד נוסף לעולם או הוצאת ויזת עבודה בנפרד, באופן שיאפשר להם לעבוד.
יצירת רשת חברתית - כדי למנוע תחושות של בדידות, חשוב להמשיך להיות מעודכנים במתרחש בארץ ולשמור על קשר רציף. בנוסף, רצוי לנסות ולאתר לפני הנסיעה משפחות ישראליות אחרות הנמצאות במצב דומה, שייסיעו לכם בהתאקלמות.
היערכות לניצול הזמן הפנוי - בישראל עובדים שעות רבות יותר לעומת רוב המדינות בעולם. משכך, לאחר תקופת ההסתגלות הראשונה - רבים מגלים כי יש להם הרבה יותר זמן פנוי ממה שהתרגלו אליו ולפיכך, כדאי לחשוב ולתכנן מראש באילו תכנים חיוביים ומעניינים אפשר למלא אותו כדי שלא יהפוך למעיק.
בחלק הבא: יעדים לוהטים לרילוקיישן - וטיפים חשובים לכל מקום
