דיון בכנסת: צוק איתן היה תירוץ לקיצוץ?

בדיון בוועדה לביקורת המדינה האשימה ח"כ שלי יחימוביץ כי הקיצוץ בתקציב שנועד לממן את מבצע צוק איתן הוא "רק תירוץ": "אם היה מיועד לצוק איתן הוא היה נעשה רק פעם אחת, אבל תוקפו של קיצוץ רוחב יתקיים גם בשנים הבאות". מהאוצר השיבו: זהו קיצוץ חד פעמי לצרכי המבצע בלבד

צבי לביאפורסם: 12.11.14 , 13:35

האם קיצוץ הרוחב בסך 2 מיליארד שקל בתקציב 2014 אכן נועד למימון צרכי מבצע צוק איתן כפי שהציג זאת האוצר, או שמא המבצע שימש רק תירוץ עבורו לקיצוץ בתקציב? לשאלה זו נדרשה היום הוועדה לביקורת המדינה, בה אמר הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, שהקיצוץ הוא חד פעמי לצרכי המבצע בלבד בשנה זו. "מדובר בקיצוץ מול הטיס האוטומטי (שיעור הגידול של התקציב משנה לשנה - צ.ל) שיממן מהשנה הבאה מטרות אחרות במסגרת מדיניות הממשלה", אמר.

>> גם אתם יכולים להשקיע בקלות - הערוץ שלכם לעולם שוק ההון

לוי הגיב על טענת ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה) שהקיצוץ לא נועד לממן את המבצע ו"מדובר רק בתירוץ". לדבריה "אם היה מיועד לצוק איתן הוא היה נעשה רק פעם אחת, אבל תוקפו של קיצוץ רוחב יתקיים גם בשנים הבאות 'עד קץ הדורות'". לוי מנה מטרות שהקיצוץ יממן מהשנה הבאה כמו סיוע לניצולי השואה וקיצור התורים במערכת הבריאות.

לוי חזר והדגיש: "הקיצוץ של 2 מיליארד שקל בתקציב 2014 אכן הלך לצוק איתן, אבל החל מ-2015 הוא יאפשר את העמידה בגידול הכללי של ההוצאות כולל הוצאות הביטחון שגדלו השנה". יחימוביץ לא ויתרה: "אם זה כדי לעמוד בטייס האוטומטי זה נראה כאילו סימנתם מראש את המטרה של קיצוץ רוחבי וצוק איתן נתן לכם סיבה".

העימות נערך בהמשך לדיון על דו"ח המבקר על הכנת התקציב. הממונה על התקציבים הופיע לצד מנכ"ל האוצר יעל אנדורן. נציג המבקר, אהוד לנגרמן, אמר ש"תחזית האוצר קפצה תוך ימים במיליארדי שקלים. לא היה נוהל להערכת ההכנסות ממסים, לא ברורה סמכות המנכ"ל מול מנהלי האגפים ואין גורם מתכלל להכנת התחזית".

אנדורן הגיבה שכתוצאה מדו"ח המבקר השתנו הליכים ונערכו דיונים לתיקון הליקויים שהתגלו. "הצעת התקציב ל-2015 כבר כוללת שינויים בשקיפות ובהוצאות המדינה. גובש נוהל מפורט להכנת תחזית ההכנסות ממסים שיאושר בקרוב ויוצג בוועדה. יש גם צוות העוקב מדי חודש אחר התפתחות תחזית ההכנסות מול ההוצאות בפועל ביחס לתקציב".

הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה באוצר, יואל נווה, ציין כי פועלת לצדו יחידה מוגדרת לכתיבת תחזיות, כולל בחינת העבר. "התחזית נכתבת על בסיס המידע הטוב ביותר שהיה בידינו בהכנת התחזית. כמובן שצריך לעדכן אותה כל העת, כמו אחרי צוק איתן וההוצאות הנלוות לו. לא תמיד אנחנו יכולים להסביר את התנודות בגביית המסים".

אמיר לוי הוסיף כי אגף התקציבים פרסם את המתודולוגיה של תחזית ההכנסות, הטבות המס, וניהול הסיכונים שלכל משרד. "מטרתנו להוריד את החוב הלאומי, כדי שהממשלה תוכל להגדיל את ההוצאות במקרה של אסון. בכל תקציב יש רזרבה להתייקרויות או להתמודדות עם אירועים כמו מלחמה, אסון-טבע, משבר כלכלי או עליות שכר".

עדי ברנדר מבנק ישראל ציין כי "הכללים הפיסקאליים של ישראל נשברים פעם אחרי פעם, כי הממשלה צוברת במהלך השנה עוד ועוד התחייבויות ואז היא נאלצת לשנות את הכללים". יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) אמר בסיכום כי "אמנם ניכר שיפור בהתנהלות האוצר אך יש לוודא שהוא יגבר ויימשך בעתיד", הוא קרא לעגן בתקנות סמכות מנכ"ל האוצר לקבוע את תחזית ההכנסות מול ראשי האגפים במשרדו.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו