כבר לא מוריק מקנאה: ברוקולי וארז, סיפור אהבה

רק המחשבה על ברוקולי מעלה פיהוק? לא עוד! ארז קומרובסקי מחליט לעשות לירק הכי משעמם בגינת הירק הגלילית שלו מהפך ומכין עימו 3 מתכונים: טאבולה מפתיעה, פאקורה הודית וברוקולי צרוב עם שמן זית שמוגש לצד רוטב יוגורט-חרדל

בראשית היה תוהו ובוהו וחושך על פני המים - ככה לפחות אומרים שהכל התחיל. אחר כך הייתה אם החיטה, שגדלה בזמן שצדו דינוזאורים ואחר כך גם ממותות. באמריקות החלו לזלול בשלב מסוים ובמקביל גם תירס ועגבניות וקצת אחרי שהם הגיעו אלינו, נכנסו לנו לתפריט גם כרוביות וכוסברה, בוקצ'וי ולוביות. עכשיו יש לנו גם דלעת תאילנדית, דלעת ספגטי ועוד כל מיני דלועים שהשתיקה יפה להם.

עוד מתכונים בערוץ האוכל:

האמת היא שאין לי מושג קלוש באבולוציה של הירקות ואני לא ממש בטוח שהכרונולוגיה שלהם מתוחה בין שורש הפטרוזיליה לשורש הוואסבי. אבל מה שבטוח שעכשיו יש הרבה ברוקולי בבוסתן שלי ושאני חייב לבשל אותם כי הם בדרך לפרוח - גל חום קטן אחד אחרי הגשם גרם להם לגדול למימדים אדירים.

(צילום: ארז קומרובסקי)

"אם אני לא מולק אותם תיכף ומייד, הם לא יוכלו להיות לנו שימושיים", מלמלתי לעצמי בעודי לוגם את כוס הקפה הראשונה של הבוקר, עין אחת עצומה ועין שנייה עוד בעולם שכולו טוב. לא בא לי להתעורר, אבל הברוקולי קורא לי.

בניגוד לבת דודתו הכרובית שצולים בתנור יום ביומו ומטפטפים עליה טחינה וסילאן, ברוקולי נשאר הירק ההוא שהנשיא בוש לא אוהב. זה שמאדים ומגישים ליד פילה סלמון שצלינו עם נייר כסף בתנור. סוג של שעמום. אין לו את הסקס אפיל שיש לבייבי קולורבי או אפילו לא לכרוב מלפוף המקומי, שמשמש להכנת אצבעות כרוב ממולא.

אף אורפלי לא עשה ממנו קבב, פולנים לא דוחפים אותו למרק העוף ואף טריפוליטאי לא יוכל להתגאות שהוא מכין ממנו מפרום. ילד חורג בבישול, שאפילו בסושי לא נכנס. "נישט א הין, נישט א הער", כמו שסבתא שלי הייתה אומרת - לא כאן ולא שם. אבוד בתוך כל הבלאדי הזה ולא מגיע לקרסולי החצילים ואפילו לא משתווה לצנוניות. איפה הוא ואיפה התרד הטורקי או העולש שבשדות? החלטתי בו ברגע שארד לערוגה ואביא לי הר של ברוקולים ואתחיל להחזיר לו את כבודו האבוד. נטלתי סכין וירדתי לקטוף ברוקולי.

אז קטפתי, ועכשיו שאני משופע בתפרחות ברוקולי עד הצוואר –אני חייב לעשות איתו משהו. לא נעים. כל כך הרבה מים הוא שתה, כל כך הרבה קומפוסט שמו לו בערוגה. הוא גדל כל כך יפה, שזה יהיה ממש פשע להשאיר אותו ככה סתם לפרוח.

(צילום: ארז קומרובסקי)

1 . טאבולה ברוקולי מפתיע

ראש ברוקולי מגורד לכדי סלט? תודו שלא ציפיתם!

המרכיבים:

1 ראש ברוקולי

2-1 לימונים בשלים

חופן עלי נענע, קצוצים גס

מלח ים גס – לפי הטעם

1/2 פלפל ירוק חריף ללא גרעינים, קצוץ דק

1/2-3/4 כוס פיסטוקים קלויים עדין

4 כפות שמן זית עדין

אופן ההכנה:

מגרדים את ראש הברוקולי על פומפייה דקה. מערבבים עם מלח, פלפל החריף ומיץ לימון ומוסיפים את עלי הנענע. מערבבים ומוסיפים פיסטוק.
הגשה: מטפטפים שמן זית ומגישים פושר או קריר.

(צילום: ארז קומרובסקי)

2. פאקורה ברוקולי מקמח חומוס

כל מי שהיה בהודו יודע שהדבר הראשון שעושים אחרי היציאה משדה התעופה וההתמקמות בחדר המלון או האכסניה הוא לרדת לרחוב ולזלול פאקורות. שם עושים אותם עם כרוביות, אבל אין שום סיבה לא להכין אותם עם ברוקולי, שהמהדרין מוסיפים מעליהן עלי כוסברה קצוצים.

המרכיבים:

3-2 ראשי ברוקולי, מופרדים לפרחים

2-1.5 כוסות קמח חומוס

1 כף כורכום

1 כפית זרעוני כמון כתושים

1 כפית זרעוני כוסברה כתושים

מלח – לפי הטעם

1 כוס מים קרים

1 חלבון ביצה

שמן לטיגון עמוק

אופן ההכנה:

מערבבים כל המרכיבים מלבד פרחי הברוקלי בקערה עמוקה. מחממים שמן לטיגון עמוק בסיר טיגון או צ'יפסר. טובלים את פרחי הברוקולי בבלילה כשהשמן חם ומטגנים עד שהציפוי פריך וזהוב

(צילום: ארז קומרובסקי)

3. חטיף ברוקולי צרוב בחרדל ויוגורט

המרכיבים:

2-1 ראשי ברוקולי צעירים, מופרדים לפרחים

1/3 כוס שמן זית עדין

מלח ים גס

פלפל לבן גרוס טרי

1/2-3/4 כוס יוגורט

1 כף חרדל דיז'ון

אופן ההכנה:

מלהיטים מחבת ברזל. מתבלים את פרחי הברוקולי במעט שמן זית, מלח ופלפל וצורבים על המחבת.
מערבבים בקערית קטנה את היוגורט והחרדל (אפשר לתבל במעט מלח, אבל לא ממש צריך כי הברוקולי מתובל). מגישים את הברוקולי יחד עם הרוטב ומנשנשים בכיף.