נ. קלינגר, הנהלת חשבונות / פלג בחמישי

התקציבאי

מנהל האקדמיה לגניבת דעת

בחודש שעבר, אחרי שמ.ס אשדוד יצאה בזול עם תבוסה 5:2 למכבי ת"א, אפשר היה להבחין בהסבה המקצועית שעבר ניר קלינגר. ממאמן למנהל חשבונות. במקום לקחת אחריות לתצוגת הנפל ולהתרכז בקבוצתו האומללה, המאמן הכריז: "עם תקציב של מאה מיליון הייתי עושה יותר". ברור, מה שהוא מסוגל לעשות בתקציב עתק, ראינו בעונת הגלקטיקוס.

השבוע הגיע גם הפסד להפועל באר־שבע, והחשב הכללי של האקדמיה לכדורגל מיסודו של ג'קי בן־זקן, שוב התעסק בחישובים. "באר־שבע קבוצה עם תקציב ענק", הוא אמר. "באנו ושיחקנו איתה שווים אל שווים עם ילדים בגיל נוער. עם עבודה קשה ובלי להתבכיין נצא מזה. דברו איתי בסוף העונה".

ניר קלינגר(איור: אופיר בגון)

לילדים ולנוער נגיע בהמשך, וגם ל"דברו איתי בסוף העונה", אבל שימו לב לדבר מוזר. בשני משחקי הבית האחרונים שלה, אשדוד הפסידה לשתי הקבוצות עם התקציב הכי נמוך בליגה - הפועל פ"ת והפועל רעננה. במקרים האלה, משום מה, קלינגר לא דיבר על כסף.

וזו לא העונה הראשונה שהוא משתמש בגניבת דעת מהסוג הפיננסי. כשחתם בהפועל באר־שבע ב־2010 הוא התראיין לאתר האוהדים הרשמי ואמר: "אין לנו תקציב ענק, מבחינת שחקנים ושכר שחקנים אנחנו הרבה פחות מבית"ר ירושלים, אבל זה לא קשור. אנחנו לא מתביישים להציב מטרות גבוהות. עוד נראה השנה אם אני ווינר או לא ווינר". גם שם בהחלט ראינו. באר־שבע, שהייתה בעלת התקציב החמישי בגודלו, סיימה בירכתי הטבלה. עונה לאחר מכן הווינר התפטר במחזור השביעי.

(צילום: ראובן שוורץ)

אז לדבר איתו בסוף העונה קצת קשה בשנים האחרונות, כי לא תמיד הוא מחזיק מעמד, אבל למוטיב היללני של "שיחקנו עם ילדים בגיל נוער", ראוי בהחלט להתייחס. בהרכב אשדוד בהפסד לבאר־שבע לא היה אף "ילד בגיל נוער". הצעיר ביותר ב־11 שפתחו היה מיכאל אוחנה, כוכב נבחרת הנוער הקודמת, שעבר כבר את גיל 19 ונחשב לשחקן בוגרים קבוע. אור אינברום מנבחרת הנוער הנוכחית הוכנס כמחליף בדקה ה־70, מיד אחרי שבאר־שבע עלתה ל־0:1. לפחות היה על מי להפיל את התיק בסיום.

במעמד החתימה באשדוד בקיץ 2013, הכריז המאמן והאוטופיסט: "החזון שלי הוא שתוך שנתיים־שלוש כל השחקנים בסגל שעדיין בגיל נוער, ישחקו בהרכב ויביאו את הקבוצה לאירופה". מאז חלפה שנה וחצי והחזון הנלהב הפך לתירוץ עלוב. קלינגר דירדר את קבוצתו אל מתחת לקו האדום. אם לפחות לחמש קבוצות שמדורגות מעליו היה תקציב כמו שלו, הפער בטח היה גדול יותר. 

אור אינברום(צילום: אורן אהרוני)

המבוהל

שגב נוטש את הספינה

"לפחות עד גיל 65 אני פה. זה אומר ארבע שנים מהיום. מעבר לכך אני לא רוצה להתחייב". ככה בישר לאוהדי מכבי נתניה הבעלים אלי שגב באפריל האחרון. ליותר מארבע שנים הוא לא התחייב, אבל שבעה חודשים הספיקו כדי לסמן את שביל הבריחה.

והיו לו עוד כמה הצהרות מפוצצות, כמו למשל: "בחרתי לבוא מתוך שליחות... יש ילדים בשכונות בנתניה שאנחנו פורשים עליהם חסות, זה מחמם לי את הלב". באותה הזדמנות הוא גם נשאל בצורה מפורשת: "לא ישמעו אותך אומר בסופו של דבר בשביל מה אני צריך את זה?" ושימו לב לתשובה: "זה משפט שאני בטוח לא אגיד. אני יודע שיכולים להיות רגעים קשים בעתיד ואולי גם יהיו פה ושם קללות. צריך ללמוד לחיות עם זה".

שגב (מימין)(צילום: רן אליהו)

והנה, העונה בקושי החלה, והמלאך שבא בשליחות מתבכיין שקשה לו.

"כל מה שקורה במכבי נתניה בזמן האחרון מוציא לי את החשק", הוא אמר אתמול. "לא בשביל זה באתי לכדורגל. אנשים מקללים את המאמן שלי, אנשים שהבטיחו לסייע כספית בוגדים בי, והכל ביחד גורם לי לחשוב - מה אני צריך את זה?!" כן, בדיוק אותו משפט שהוא בטוח לא יגיד.

האמת שזה לא מפתיע. לפני שהקשקשן הגיע לנתניה הוא חשק בהפועל חיפה עם שותפו יוסי מאור שקצת נעלם בינתיים. לבעלים שמזגזגים בין קבוצות, אין בעיה לזגזג גם בין עקרונות. כאשר הקבוצה מצליחה הם תופסים פיקוד, וכשהיא מפסידה (במגרש או בוועדה למעמד השחקן) הם מתבכיינים שבגדו בהם. וזה עוד לפני שדיברנו על עיכובים במשכורות, מענקי עלייה שלא שולמו, התרגיל המסריח לאוהד לויטה והעסקה הרשלנית של אריאל הרוש.

אוהד לויטה(צילום: עוז מועלם)

אבל כמו דניאל יאמר, שלפחות החזיק מעמד כמה שנים, גם שגב מפיל עכשיו את התיק על האוהדים הנאמנים – הנכס היחיד שנותר ממועדון העבר המפואר, ויסלח לנו הקורא מוטל'ה שפיגלר. הכוונה לנכס היחיד שמשלם כסף למועדון ולא להפך.

הטור המלא - היום במוסף הספורט של "ידיעות אחרונות"