איך עושים כסף מכלום?

האם כלום שווה כסף? האם חרבות לצייד דרקונים הם "כלום"? אולי הם דווקא הרבה? אתם לא צדים דרקונים? אבל מה דעתכם להתפרנס בכל זאת מהענף?

לטורים נוספים של ד"ר אושי שהם-קראוס

>> גם אתם יכולים להשקיע בקלות - הערוץ שלכם לעולם שוק ההון

על גאון מחשבים מזוקן ויחף

והתשובה, בקיצורי קיצור, ומבלי להיכנס לפרטים שגם אני איני זוכר: האיש נכנס לאחד ממשחקי הרשת החמים באותה תקופה. אולי זה היה SECOND LIFE. במשחק הזה ובדומיו, יכלו המשתתפים לייצר פריטים ולהחליף אותם בינם לבין עצמם. האיש שלנו בנה תוכנה קטנה שסרקה את המשחק ובדרך לא דרך יצרה או מצאה חרבות. את החרבות מכר האיש שלנו למשתתפים אחרים תמורת כסף אמיתי ב-Ebay.

אני חוזר שוב, כי זה מוזר. האיש שלנו ייצר דברים במשחק וירטואלי. היות שמשתתפים אחרים רצו את הדברים האלה לצורך המשחק והיות שלא היו להם כלים משוכללים כמו לגאון המחשבים מהדשא, הם שילמו לו במזומן על החפצים האלה. הכסף הזה הספיק לו כדי לטוס ולחיות במדינה מוזרה לא פחות במשך שנה.

חלפו שנים ואחד מפרוייקטי היעוץ המרתקים ביותר שלי היה כשהוזמנתי לבחון מה גורם לאינפלציה בכלכלה של משחק מחשב. כן, זה מה שביקש ממני האיש בטלפון. "אני מפעיל אפליקציית ענק בינלאומית", אמר. "אני מנהל שם כלכלה. המשתתפים במשחק שלי מייצרים דברים, מוכרים אותם, קונים אותם, אבל דברים מוזרים קורים שם בפנים".

השיחה הזו העיפה אותי לאחד התחומים המרתקים של הכלכלה בימינו; כלכלות של משחקים וירטואליים. ולתחום הזה אני מקדיש את הטור הזה ואת הטורים הבאים ונעזר בספר הקלאסי של התחום: Virtual Economies: Design and Analysis

מוצרי חלב

אבל האנשים שחושבים בראש של שלי יחימוביץ' טענו שלפתיחת השוק לייבוא יש גם צדדים בעייתיים מאוד. חברות הענק בארץ, הם טענו, הן לא לגמרי פראייריות. ברגע שהן יאלצו להוריד את מחירי המוצרים שלהן, הן יפתחו ב"מסע התייעלות", או במילים עדינות פחות, הן יפטרו מאות עובדים. אז מה עשינו, שאלו היחימוביצ'ים, הורדנו את מחירי החלב בכמה אגורות, ושלחנו לא מעט משפחות לרחוב. הפתרון שלהם היה להגביל את מחירי מוצרי החלב באמצעים חוקיים. ואיך זה קשור למשחקי מחשב?

שוק חופשי למותגי נעליים לגמדים

הכסף הזה, נקרא לו כאן "קוינס", הוא לא כסף אמיתי. אפשר לקנות אותו רק במשחק שלנו ואי אפשר לממש אותו בשוק האמיתי. עכשיו נשאל שוב: האם למנהל המשחק כדאי לייצר במשחק שלו שוק חופשי מלא או לנהל את השוק? בואו נסקור את חלק מהאפשרויות: משחק שבו שוק חופשי לגמרי יאפשר לכל שחקן לקנות ולמכור מה שהוא רוצה. שחקן יוכל, למשל, לגלות שיש שחקן נואש שנפטר ממטוסי קרב ממש במחירי הפסד. הוא ירוץ לקנות וימכור מיד הלאה בטיפ טיפה יותר ביוקר. בדיוק כמו בשוק שלנו החופשי. השחק היזם ירוויח לא מעט קוינ'ס.

לאופן הניהול הזה של משחק יש יתרונות ויש חסרונות. יתרון בולט מאוד הוא שזה כיף לשחקנים. אנחנו שבמציאות עובדים כמורים, פקידים או מדריכים, יכולים להפוך לסוחרים ממולחים ולהרוויח הרבה "קוינס". אמנם לא נעשה מזה כסף אמיתי, אבל הנאה וסיפוק רבים יהיו לנו. טוב, לא? לא לגמרי!

בואו נדמיין עכשיו בדיוק את אותם שחקנים. אחד מהם, למשל, החליט שהוא קונה סטוק ענק של נעלי גמדים מכושפות. הוא הוציא כמעט את כל "הקוינס" שאגר או קנה ממפעיל המשחק על הנעליים האלה. הוא היה בטוח שהוא הולך להתעשר ב"קוינס". (בתוך המשחק). ואז הנעליים האלו יצאו מן האופנה ואף שחקן אחר לא רצה לקנות ממנו נעליים. בטח תגידו, זה לא נורא, הרי הוא לא באמת הפסיד כסף. ובכל זאת, סביר מאוד שהאיש הזה יעזוב את המשחק, בתסכול ובעלי המשחק - החברה שאמורה להרוויח כסף אמיתי בעולם האמיתי מהשחקנים שמשתתפים במשחק - תפסיד כספים.

אז מה למדנו עד עכשיו?

ובכן, משחק מחשב שיש בו כלכלה הוא מקרה מעניין. מדובר אמנם בכלכלה, אבל בניגוד לכלכלה שלנו במציאות, המטרה שלה היא לא לייצר פרנסה אמיתית, אוכל ומגורים לאזרחים. המטרה שלה היא לייצר הנאה למשתתפים. לכן לכלכלות וירטואליות כאלה קוראים לפעמים בספרות המקצועית בשם "כלכלות פאן"

כלומר, הכלכלה במשחק היא מעין לונה פארק גדול שהתפקיד שלו לגרום הנאה לקליינטים שבאים למתקנים שלו. אבל הלונה פארק הזה הוא לונה פארק מעניין: הוא לא כולל מתקנים שמסחררים את הראש, אלא מאפשר לאנשים לשחק בכאילו כלכלה אמיתית.

אפליקציית פייסבוק שמשלמים כדי לקבל זמן נוסף במשחק

עכשיו אנחנו יכולים לחזור לשאלה שלנו; איך לייצר את הלונה פארק שלנו? האם המתקנים שלנו יפעילו משחק של כלכלה של שוק חופשי? ראינו, יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות. אולי כדאי לייצר משחק שדומה לכלכלה הסובייטית? כן, יש גם משחקים כאלה.

במשחק מנוהל, רק "המדינה" (החברה שמפעילה את המשחק) רשאית לייצר מוצרים. רק "המדינה" (מפעיל המשחק) יכול לפתוח חנויות. והשחקנים? ובכן, הם לא מפסידים ולא מרוויחים, ויכולים לשחק עם החפצים שהם קונים. אז מה כדאי לנו לעשות כבעלי המשחק? לפני שניתן תשובה, בואו נקפוץ צעד קדימה לצורך הסתבכות נוספת.

"המדינה" שלנו (נניח שהיא החברה שמפעילה את המשחק "גמדי הרשע") היא לא מדינה יחידה בעולם. היא חיה בשכנות וירטואלית לעוד חמישה משחקים (חמש מדינות). השחקנים שלנו הם בעצם "אזרחים בעולם גלובלי", כלומר הם יכולים להחליט להגר למדינת משחק "גמדי הרשע" ולפרנס את החברה שמפעילה אותו. אבל אם הם מתאכזבים מהמשחק, הם יכולים להעביר את הכסף שלהם ל"מדינה אחרת" (אולי למשחק "טרולים קסומים") ולפרנס את החברה המתחרה.

כל כך הרבה שאלות בטור אחד. ובכן, יש לזה פתרון ואולי אפילו כמה פתרונות. נדבר עליהם בטור הבא. אבל ברמז קטן, ה"מדינה" במשחקים מתפקדת ממש כמו מדינה קפיטליסטית מנוהלת בימינו. יש שוק חופשי. אבל הוא לא מלא. הוא לא שלם. המדינה מתערבת בשקט ורובנו לא מרגישים בכך.

ד"ר אושי שהם קראוס, מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. ניתן ליצור קשר , ולהאזין לתכנית הרדיו שלו "קצה הקרחון ". התוכנית משודרת בימי רביעי, ב-12.05, ברשת א' של קול ישראל