מי התריע? שורשי המלחמה בין צה"ל לשב"כ
כיצד נולדה "מלחמת יולי"? מדוע סתרו בכירי הצבא זה את דבריו של זה? איך השפיע המודיעין על מפקדי השדה בעזה? ומה גרם לשר יעלון להעריך לפני צוק איתן שפני חמאס לא להסלמה? על מלחמת האחים במערכת הביטחון
מי נתן את ההתרעה - וכיצד נערכו לה? העימות הפומבי בצמרת מערכת הביטחון נחשף רק אתמול במכתב ששיגר הרמטכ"ל לראש הממשלה נגד ראש השב"כ, אבל קדמו לו שורה של התבטאויות סביב הסוגיה המודיעינית עוד מתחילתה של המלחמה בעזה.
בסוף יוני, כעשרה ימים לפני תחילת מבצע צוק איתן, התייצב השר משה יעלון בחצר המפויחת של מפעל הצבע באזור התעשייה בשדרות, שעלה בלהבות מפגיעת רקטה, והעריך כי פני חמאס אינם להסלמה. בדיעבד, אמירה זו התבססה בעיקר על הנחת העבודה באגף המודיעין (אמ"ן), כי המלחמה החלה כדינמיקה של הידרדרות ונסיבות מצטברות, בהן מצוקת חמאס, כשלי ממשלת האחדות, סוף המשא ומתן המדיני, בידוד הארגון וכישלון חטיפת הנערים בגוש עציון.
מסקירת שיחות רבות שנערכו במהלך המבצע ואחריו עם גורמי ביטחון רבים - ממפקדי פלוגה, דרך אוגדונרים שלחמו בעזה, ועד לבכירים בשב"כ ושר הביטחון - עולות שתי מסקנות. הראשונה היא כי הדרג הטקטי של הכוחות בשטח - גדודים וחטיבות - ידע, אמנם בהתראה קצרה של כמה שבועות, על הצפי ללחימה, אך לא על סוג הלחימה הצפוי (המנהרות), וגם עמד במשימותיו. השנייה היא שהדרג הבכיר של מקבלי ההחלטות ידע רק מאפריל על עימות מתקרב עם חמאס, אך באופן חלקי ולא ברור מספיק מבחינת המושג הצבאי הבסיסי "התרעה למלחמה".
בתווך, בין שתי המסקנות הפשוטות הללו, נמשכים מאז קרבות האגו והקרדיט בין הצבא לשירות הביטחון הכללי.
כמה מהר חופרים בעזה?
על דבר אחד אין ויכוח: ההתרעה מהשב"כ על פיגוע אסטרטגי שמתכנן חמאס, ויכלול חדירת עשרות מחבלים דרך מנהרת כרם שלום, הרג מסיבי וחטיפת ישראלי - פיגוע שעלול היה לפתוח מלחמה - הועברה לצה"ל וגרמה לדריכת המערכת. אלא שבעיצומה של המלחמה, בתדרוך לכתבים בשטח, אמר קצין בכיר באוגדת עזה דברים שעוררו תהיות על מידת ההצלחה המודיעינית לחזות את הצפוי.
בין השאר אמר הקצין: "בחודשים האחרונים הם (חמאס, י"ז) מגבירים את מאמצי המוכנות שלהם. אם בעבר קצב חפירת מנהרה היה 50 מטר בחודש, אז מפברואר עלה הקצב ל-200 מטר בחודש. בחמאס דיברו בתחילת השנה על מלחמת יולי, והכינו לכך כוחות ולוחמים מובחרים. צה"ל מכין עצמו מאפריל. בחודש זה קיבלנו מידע רגיש על תכונה מבצעית של חטיבת רפיח של חמאס לפיגוע משולב בכרם שלום. לכן, חודשיים לפני צוק איתן נערכנו בגזרות היישובים סופה וכרם שלום באופן מוגבר, עם תפיסת הגנה חדשה".
באותו תדרוך, הקצין גם לא התבייש לומר את האמת על סוגיית המנהרות: "זעקנו את זעקת המנהרות אך לא היה קשב מספיק בדרג הצבאי ובדרג המדיני".
האמירה הזו זכתה לכותרות בתקשורת אך בשיא הלחימה לא הוכחשה על ידי שום גורם. דבריו של הקצין מסתדרים היטב עם אמירה של אשת שב"כ שהתראיינה השבוע לתוכנית "עובדה" בערוץ 2, שבה ציינה שבינואר הגיעו סימנים ראשונים על כוונת חמאס להוציא אל הפועל פיגוע מנהרה משמעותי.
אלא שהסכסוך לא התקיים רק בין שני הגופים אלא בתוכם. לפחות בתוך צה"ל. בתדרוך רקע לכתבים שנערך בגלילות כחודש אחרי המלחמה אמר קצין בכיר באמ"ן: "'מלחמת יולי' היא סיפור הזוי. לא היה ולא נברא. עורבא פרח. המצאה. על פיגוע המנהרה שיועד לכרם שלום אנו נותנים התרעה ואומרים שאולי זה יידרדר למערכה. זה מופיע בלקט שלנו במהלך חודש יוני שבו נכתב: 'בצל הנסיבות גובר הפוטנציאל להסלמה ברצועה לרבות מהלך יזום של חמאס'. אנו לא חפים משגיאות אבל ההבנות לאן זה הולך וכי חאלד משעל הוא אגוז קשה, הסברנו ונימקנו. לכן תחושתנו היא טובה".
מי שמגבה את אמ"ן גם בעימות הנוכחי מול שב"כ הוא שר הביטחון משה יעלון, שהתייחס לפני כחודש בראיון ל-ynet לסוגיית ההתרעה: "לא ראש הממשלה ולא אני שמענו על התרעה למלחמה בקיץ אבל אנו צריכים להיות ערוכים והיינו ערוכים כמו שצריך. התייחסנו לרצועה כאל ישות לא יציבה וחשבנו שאם תיפתח הרעה - היא תיפתח מדרום. חמאס לא חשב מההתחלה ללכת למלחמה. זה קרה מהתגלגלות אירועים, כולל כישלון חטיפת הנערים בגוש עציון".
אל מול אלה, בתדרוך אחר לכתבים בשלהי המבצע אמר בכיר בשב"כ: "כמה חודשים לפני הבנו שחמאס מתכוון לפיגוע חדירה משמעותי. ההתרעה שהוצאנו הייתה על בסיס הבנה זו. אנו לא קמ"נים של צה"ל אלא יישות מודיעינית לצד צה"ל. המודיעין שהיה ברשותנו היה לא רע בכלל".
קציני השטח: אמרו לנו להתכונן
בסוף מבצע "צוק איתן" העלה קצין בכיר במטכ"ל נקודה נוספת שיכולה להעיד על סדר העדיפות של צה"ל מול איום המנהרות ואל מול הנכונות של הדרג המדיני להנחית עליהן מכה מקדימה: "היה מודיעין טוב, לא מושלם. שבעה חודשים לפני המבצע הגדרנו משימה: לאתר עד סוף השנה את כל המנהור ההתקפי בשטחנו. היו לא מעט דיונים בחודשים האחרונים בנושא ושיפרנו מוכנות לקראת יולי".
סביר שהדרג המדיני היה מאשר לצבא תוכניות פעולה נקודתיות נגד עשרות המנהרות אילו ידע על עוצמת האיום והמלחמה המתקרבת, ובכך היו החטיבות והגדודים נערכים ספציפית למשימות בפאתי הרצועה.
מפקד בכיר שלחם בעזה אמר בשיאו של המבצע: "הצבא בגדול אמר לנו להתכונן ללחימה בעזה עד יוני. עשינו אישורי תוכניות והגענו ברמת מוכנות גבוהה. לאן שהלכנו מצאנו את מה שחיפשנו".
מפקד שדה בכיר אחר הודה בדיוק באותו יום: "עשרת הימים שאחרי תחילת המבצע ובטרם התמרון הקרקעי, דיברו על המנהרות כיעד ועיצבנו איך זה יהיה".
מפקדים מהדרגים הנמוכים יותר, אלה שהביטו לחמאס בעיניים והשמידו במו ידיהם את המנהרות, מיעטו בהטחת האשמות או חיפוש תירוצים. בראיון ל-ynet אחרי המלחמה אמר מפקד סיירת גולני, רס"ן ל',
שלחם בקרב הקשה ביותר במלחמה, מול הגדוד החזק של חמאס בסג'עייה: "בחודשים שלפני המלחמה סיימנו אימון והתכוננו למלחמה גם תוך כדי תעסוקה מבצעית".
חברו, מפקד פלוגת העורב רס"ן נ', הוסיף באותה שיחה: "חצי שנה לפני המבצע נערכנו בנוהל קרב שכלל לימוד אויב והקרקע. למדנו אותו באופן ייעודי והתאמנו על זה. כאשר הוקפצנו לכאן היינו אמנם מוכנים ברמת הלוחם, אבל לא למדנו על השכונה שבה היינו אמורים להילחם, זו שהייתה בנוהל הקרב חצי שנה לפני המבצע. 48 שעות לפני – ידענו שסג'עייה שלנו, ועשינו לכך התאמות".
גם דבריו של מפקד גדוד הסיור של חטיבת גבעתי, סא"ל א', כנראה היחידה ה"מומחית" ביותר לעזה בצה"ל, יכולים להעיד שתהליך מודיעיני מקדים טוב יותר יכול היה לשפר את יכולות הכוחות בלחימה: "היה לי ברור שאם יפעילו פיגוע מנהור אז ניכנס לאירוע שלא יסתיים ביום אחד. גם בעבר נערכנו לאיום המנהרות וכמג"ד לא הופתעתי. ראינו שזה הולך ומסלים. אמנם בלחימה עצמה לא הלכתי אל היעד שתכננתי בעבר, אבל הטכניקות והשיטות מתאימות לכל גזרה ברצועה".
היום התבטא ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשונה בפומבי בנושא ואמר: "שיתוף הפעולה בין לצה"ל לשב"כ הוא נדבך יסוד בביטחון הלאומי שלנו. שיתוף הפעולה הזה הניב תוצאות משמעותיות ב'צוק איתן'. הוא הציל חיים רבים. אני אחראי ששיתוף הפעולה הזה יימשך, כי ביטחון אזרחי ישראל עומד מעל לכל מחלוקת".
לפנייה לכתב/ת 
