זה לא מאחז: "בנט לא מתעניין במובטלים"

"לצערי, אנחנו נמצאים תחת השר נפתלי בנט ודווקא עכשיו הייתי מצפה ממנו להשמיע קול. אם היו סוגרים 18 מאחזים בשטחים - הוא היה נדרש לכך תוך שעה, אבל כשמדובר בסגירת סניפים של שירות התעסוקה, אלו אוכלוסיות שככל הנראה לא מעניינות אותו" - כך אמר היום (ה') ל-ynet יו"ר ועד עובדי שירות התעסוקה, עופר לוי, בהמשך לעיצומים שנוקטים העובדים מזה כשלושה וחצי שבועות.

• כ-12 אלף מובטלים לא קיבלו דמי אבטלה
• מובטלים בלי דמי אבטלה: "שוברים חסכונות של הילדים"
• עובדי שירות התעסוקה: מובטלים לא יקבלו הכסף בזמן
  

שביתות רבות כמו אלו של עובדי חברת החשמל או הנמלים - תופסות מיד את הכותרות ואת תשומת הלב הציבורית, אולם השביתה של עובדי שירות התעסוקה - במסגרתה לשכות השירות סגורות לקבלת קהל מזה כ-26 ימים תוך פגיעה באלפי אנשים שכל אחד מאיתנו עשוי להכיר, מתקיימת כמעט באין מפריע מצד המשרד האחראי - משרד הכלכלה.

העובדים פתחו בשביתה במחאה על מחסור חמור בכוח אדם ועל התנהלות חד צדדית של ההנהלה. לטענתם, הנהלת השירות מתכוונת לסגור לשכות תעסוקה באזורים מוכי אבטלה - דבר שיפגע בנגישות השירות לציבור, לצמצם תקנים ולהפריט חלק מהטיפול בדורשי העבודה באמצעות העברתו לידי חברות קבלן פרטיות. יש לציין כי על פי הנהלת השירות, עתידים להיסגר כ-12 סניפים ולא 18, כפי שטוען הוועד.

כפי שדיווח אתמול (ה') מנכ"ל השירות, בועז הירש, במסגרת דיון של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת - שביתת עובדי השירות פוגעת בלא פחות מכ-12-10 אלף איש שאיבדו את עבודתם באוקטובר, שכן הם לא יקבלו את דמי אבטלה במועד הקבוע - ב-17 לחודש. הסיבה: אלפי המובטלים החדשים היו אמורים להירשם במהלך החודש שעבר בלשכות התעסוקה, על-מנת שיוכלו להגיש תביעה לדמי אבטלה במוסד לביטוח לאומי, אולם עקב התמשכות השביתה, הם לא יכלו להירשם כנדרש.

סניף סגור של שירות התעסוקה בירושלים(צילום: גיל יוחנן)

התשלום למובטלים שנרשמו כבר, לא נפגע עקב השביתה. עם זאת, נפגעים נוספים כתוצאה ממנה הם דורשי עבודה שהחלו בתהליך למציאת עבודה חדשה בסיוע שירות התעסוקה, כיוון שכל הייעוצים והקורסים נעצרו והמשתתפים נאלצים כעת להמתין ללא מעש.

"השרים לא אומרים דבר"

העובדים שפוטרו באוקטובר צפויים אמנם לקבל את התשלום בצורה רטרואקטיבית, לאחר שיסתיימו העיצומים, אבל את ק' (33), שהשתחררה משירות קבע במהלך חג הסוכות האחרון ומחפשת כעת עבודה - זה לא מנחם. ק', נשואה ואם לשלושה, סיפרה ל-ynet לפני כשבוע כיצד נקלעה למצוקה כלכלית עם משפחתה, ונאלצה לפתוח את החסכונות של הילדים. בינתיים המצב רק הורע.

אני מקבלת כל יום טלפון מהבנק", סיפרה היום, "אי אפשר להסתדר רק עם משכורת אחת. המשכנתא והתשלומים לגנים ממשיכים לרדת, אבל ההכנסות נחתכו בחצי. כבר שחררנו את כל החסכונות - קרוב ל-35 אלף שקל, וזה קשה מבחינה רגשית כי אלו כספים ששמנו לילדים בצד לעתיד. בינתיים, עד שהכסף ייפתח, אמא שלי העבירה לי 11 אלף שקל וזה מעציב אותי שאני צריכה לבקש ממנה סיוע".

"מה שאני מבינה הוא, שאין מי שעוזר בארץ להתמודד עם המצב הזה, של בין עבודות", הוסיפה, "המדינה אמורה לספק לנו קביים בתקופה כזו ולהסדיר את הנשימה מבחינה כלכלית, עד ששוב נוכל להסתדר לבד, אבל הבנקים לא מתחשבים, השרים לא אומרים דבר והמצב לוט בערפל". 

עוד ציינה ק': "יש לי תואר שני ואני רוצה עבודה שתתאים לי ותכבד את מה שיש לי להציע לשוק העבודה. אני בעד זכויות העובדים, אבל מעצבן אותי שמי שמשלמים בסופו של דבר את המחיר הם האזרחים הקטנים, אלו שאין להם. אני לא יודעת מה עושים אנשים שאין להם הורים שיכולים לסייע או חסכונות בצד". 

"30 אלף איש ייפגעו מסגירת הסניפים"

רשימת הלשכות המועמדות לסגירה( )

"אנחנו נוקטים בעיצומים מאחר שאנחנו נמצאים בעומסים בלתי אפשריים ובשל הכוונה לסגור סניפים ולצמצם את כוח האדם באמצעות פיטורי כ-80 עובדים", אמר לוי ל-ynet. "אם במדינות ה-OCED עומד היחס של נותני שירותי תעסוקה לעומת כלל האוכלוסייה על 1:40, אצלנו הוא 1:1000. אנחנו באים במגע יומיומי עם דורשי העבודה ופוגשים באוכלוסיות שאין להם אפילו כסף לנסיעה באוטובוס. חלקם הולכים קילומטרים בקיץ ובחורף כדי להגיע ללשכה - אז תארו לעצמכם מה ייקרה כשייסגרו סניפים".

על אף שישראל מתגאה בשיעורי אבטלה נמוכים לעומת מדינות ה-OECD, הרי שבשטח המצב לא מעודד במיוחד. על פי נתוני שירות התעסוקה - כמות המובטלים מתוך כלל המועסקים גדלה ב-16,250 איש ברבעון השלישי של 2014. סך דורשי העבודה הפעילים עומד כיום על 219,871 איש, לעומת 203.6 אלף אשתקד. מתוך דורשי העבודה, כ-101.7 אלף תובעי אבטלה - לעומת 86.2 אלף אתשקד.

לטענתו של לוי, הצעדים הננקטים על ידי ההנהלה נועדו למעשה להוציא לפועל את תוכנית מעגלי תעסוקה - הלא היא חידוש של תוכנית ויסקונסין. תוכנית זו, עליה הודיע האוצר לפני כשנה וחצי, נועדה להפריט חלק מהשירותים שמעניק שירות התעסוקה - אולם ביצועה הוקפא בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

"מישהו שם לו למטרה לחסל את שירות התעסוקה, אך מכיוון שלא יודעים כיצד לעשות זאת בחקיקה, עושים זאת בשלבים - מייבשים תקציבים, מקטינים את כוח האדם וסוגרים סניפים", אמר לוי, "למעשה, האוצר פשוט הפסיק לתקצב אותנו, כך שההנהלה נאלצת למכור סניפים ובכסף שתחסוך - היא תקנה שירותי קבלן. הבעיה היא שתוך מספר חודשים ייגמר גם התקציב הזה, וזה תהליך שיביא בסופו של יום לחיסול השירות".  

קיפאון במו"מ

לוי ציין כי גם היכולת של השירות להחזיר אנשים לשוק העבודה נפגמה, בשל הקפאת התקציבים המיועדים להכשרות מקצועיות. "המדינה לא נותנת לנו כלים להחזיר אנשים לשוק העבודה", טען, "משרד הכלכלה והאגף להכשרה מקצועית אמורים לפרסם מכרזים ולהפנות דורשי עבודה לקורסים, אבל בשנתיים האחרונות לא קיבלנו כלום ולא נפתחו הכשרות נוספות. 

ואכן, למאבק עובדי שירות התעסוקה חברו היום עובדי משרד הכלכלה, שלא אפשרו קבלת קהל או מענה טלפוני. מלבד גילוי סולידריות - עובדי המשרד מוחים על קיצוצים שיפגעו בעובדי האגף להכשרה מקצועית, וכן על אי התקדמות במו"מ בין עובדי הרשות להגנת הצרכן מול האוצר לבין עובדי משרד המדען הראשי והאוצר.

בינתיים עושה רושם כי אין פתרון באופק. מנכ"ל השירות ונציגי האוצר נפגשו השבוע למו"מ עם יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקובי ויו"ר הוועד לוי, אבל הפגישה הסתיימה ללא תוצאות. ביום ראשון הקרוב צפויה פגישה נוספת בין הצדדים.

"אומרים שאנחנו צריכים להתייעל, אבל זו שיטה ידועה - לוקחים ארגון, מייבשים אותו ואז אומרים שהוא לא יעיל", הוסיף. לדבריו, סיבה אחרת לגמרי מסתתרת מאחורי השינויים בפעילות השירות: "אם נבחן את המצב בשטח נגלה שהדבר שעשינו הכי פחות טוב הוא לשלול אבטלה מאנשים - כי אנחנו לא רואים בהם כמי שגוזלים כספים אלא כמי שצריכים סיוע. זו הסיבה האמיתית שבגללה רוצים לסגור אותנו".  

שירות התעסוקה: לא נפטר עובדים

שר הכלכלה נפתלי בנט, התייחס אתמול לשביתה בשירות התעסוקה ואמר כי אין כוונה לפטר עובדים. "מזה שנים שירות התעסוקה היה לשכת החתמה לדמי אבטלה, ואת זה אנחנו רוצים לשנות ולהפוך את השירות לגוף שיעסוק בהכשרה ובהשמה. גילינו שיש יותר מדי לשכות שכמות הפונים אליהן קטנה, ואנחנו רוצים לחסוך בעלויות כדי להפנות את הכסף לתת שירות טוב יותר למובטלים".

משירות התעסוקה נמסר: "הנהלת שירות התעסוקה מבקשת להגיע לפתרון לטובת דורשי העבודה והעובדים כאחד. מהלך סגירת לשכות הוא מהלך של התייעלות ואיגום משאבים, במטרה לשפר את השירות לאזרח. המהלך ייעשה מבלי שאף עובד יפוטר. איחוד הלשכות יעשה באופן שיפגע באופן מינימלי בדורשי העבודה ומתוך מטרה להבטיח מגוון שירותים טוב ורחב יותר ללקוחות השירות.

 
לגבי העברת חלק מהשירותים למיקור חוץ, נמסר כי "במיקור חוץ מעסיק השירות עובדים אשר תחום מומחיותם אינו בנמצא בקרב עובדי השירות כגון: רופאים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים תעסוקתיים. מהלך זה מאפשר לשירות לספק לקהל דורשי העבודה מגוון שירותים רחב ולסייע בעדם בתקופה הקשה של היעדר עבודה. אף עובד בשרות התעסוקה לא פוטר, ושכרו או קידומו לא נפגעו כתוצאה מכך.

"מהלך ההתייעלות, קליטת עובדים חדשים וסטודנטים, וכן שינוי תהליכי עבודה הינם מהלכים אשר נועדו להתאים המשימות של השירות לאמצעים העומדים לרשותו. בשלוש השנים האחרונות גדל בסיס תקציב השירות בקרוב ל-50%, שולש תקציב השוברים להכשרה מקצועית והורחב מגוון השירותים המסופקים ללקוחות השירות. כל המהלכים מתוכננים להמשך בניית וחיזוק השירות, במטרה אחת והיא לתת שירות טוב יותר ללקוחות השירות הנמצאים בשעה משברית ולסייע בידם. כל זאת, חשוב להדגיש ללא פיטורי עובדים או פגיעה בשכרם".