מורעל גולני, לא עושה חשבון. זהו הרמטכ"ל ה-21
החברים מאילת הלכו לחיל הים - אבל הוא בחר גולני, ובקרוב צפוי להיות החייל מספר 1. שקול וקר, מציב מטרות צנועות - אבל גם יודע "לכסח את הדשא" ולא מהסס להגיד לממונים את האמת שלו בפנים. סיפורו של גדי אייזנקוט, הקצין שנולד בטבריה והגיע בגיל 54 לתפקיד שעליו ויתר בפעם הקודמת
זה יקרה בעוד כחודשיים. האלוף גדי אייזנקוט יקבל את דרגת רב אלוף בגיל 54 ויהיה הרמטכ"ל השני של צה"ל מחטיבת גולני, אחרי גבי אשכנזי. בסביבתו מתארים אותו כמומחה לזירה הצפונית, קצין קר ושקול, כזה שיכה חזק ומהר - אך רק אם יצטרך.
אייזנקוט לא מהסס לומר את דעתו, גם אם זה עלול לתייג אותו כאופוזיציונר. את הקריירה הצבאית שלו ניהל בקצב שלו, גם כאשר ויתר על תפקיד הרמטכ"ל הקודם לטובת בני גנץ. "הוא עשה הכול בעשר אצבעותיו", מעיד עליו חברו, תא"ל (מיל') גיורא ענבר. הבוקר (שבת), לפני ההכרזה הרשמית במוצאי שבת על מינויו, הסתפק הרמטכ"ל הבא בחיוך ובמילים "יום טוב" לכתבים ולצלמים שבירכו אותו על בחירתו.
אייזנקוט נולד בטבריה וגדל באילת. הוא נשוי ואב לחמישה ילדים, ומתגורר כיום בהרצליה. לצה"ל התגייס בשנת 1978 ושובץ בגולני. במלחמת שלום הגליל שירת כקצין צעיר וטעם את הבוץ הלבנוני מקרוב, כשפיקד על כוחות החטיבה במבצעים שהגיעו עד ביירות. "כקצין צעיר גדי היה קצין חושב, בשקט ובצנעה, דיבר עם כולם בגובה העיניים, לא עיגל פינות מעולם, הבין מהר עניינים ונסך ביטחון על הסובבים אותו", אומר האלוף (מיל') גבי אופיר, ששימש כמח"ט גולני ומפקד אוגדת איו"ש. "כמח"ט באוגדת איו"ש הוא הצטיין במנהיגות שקטה, הבין היטב את מטרותיו ומשימותיו".
בסביבתו של אייזנקוט אומרים כי הוא אדם ריאלי וצנוע, לא רק באופיו, אלא גם במטרות הצבאיות שניסה להשיג בעבר במערכות שבהן השתתף כקצין בכיר. מבחינתו, הרחקת סבב הלחימה הבא, בצפון או בדרום, היא מטרה נעלה בהיעדר הסדרים מדיניים מהפכניים. כמי שהגה בתקופת הביניים שלו בין פיקוד הצפון לסגנות הרמטכ"ל את פיקוד העומק המחודש, צפוי אייזנקוט כרמטכ"ל להמשיך ולהעמיק את המבצעים הרחוקים מגבולות המדינה, לסיכול התעצמות חיזבאללה וחמאס בנשק מתקדם.
"גדי הוא אחד המפקדים המצוינים שיצאו מגולני", הוסיף האלוף (מיל') אילן בירן, שכמח"ט גולני ליווה את אייזנקוט באותן שנים ועשור מאוחר יותר מינה אותו למפקד חטיבת אפרים החולשת על קלקיליה וטול כרם. "אחרי הסכם אוסלו, כאלוף פיקוד מרכז, חיפשתי מח"ט שידע להתמודד עם גזרה מסובכת ומורכבת - מצד אחד המתיישבים ומצד שני ערים מיליטנטיות כמו טול כרם וקלקיליה. אייזנקוט גילה יכולת של מח"ט לדוגמה, הפגין שכל ישר, איפוק, אחריות בלתי רגילה ויצירתיות. הוא הצליח להימנע מחיכוכים מיותרים והעביר את השליטה בערים הללו בהצלחה כמשימה עדינה מאוד".
תת-אלוף (מיל') עמנואל הרט, ששימש בין היתר כמח"ט גולני, חלק שבחים לחברו: "אייזנקוט הוא איש אמיתי, צנוע, שכלל לא עוסק ביחסי ציבור. הוא לא מקושר לעיתונאים ולא מקושר לאנשי עסקים. הוא מסור מאוד למשפחתו ולחבריו הקרובים".
אייזנקוט והרט נפגשו לראשונה בשנת 1982. "ביקשתי ממנו לחזור לחטיבה", סיפר הרט ל-ynet. "הוא אמר שהוא רוצה זמן לעצמו ללימודים ולמשפחה ולנוח קצת. הוא עבר תקופה לא קלה כמ"פ במלחמת לבנון הראשונה".
אייזנקוט צפוי להפוך לרמטכ"ל בגיל 54, לא צעיר במיוחד יחסית לקודמיו, אך הרט סבור כי זהו דווקא גיל צעיר מאוד. "כשהייתי מפקד פו"ם הצגתי לחניכים שהגנרל שוורצקופף, שהיה בדרגה מקבילה לאלוף פיקוד, היה הרבה יותר מבוגר מגיל 54 וניהל מלחמה למופת. המפקדים שמתחתיו של אייזנקוט יתייחסו לגילו בכבוד כי הוא איש עם ניסיון, מוכר ומקובל על כולם".
איש הצפון: שיקם את הגזרה אחרי המלחמה ב-2006
אייזנקוט כיהן בגולני במגוון תפקידי הלחימה והפיקוד בגדוד 51 ובפלוגת הנ"ט, כמפקד גדוד 13, קצין המבצעים החטיבתי וסמח"ט. אחרי שפיקד באמצע שנות התשעים על חטיבת מילואים וחטיבה מרחבית אפרים שבשומרון, חזר לגולני כמח"ט ב-1997. הוא שירת בתפקיד מפתח גם בנסיגה מרצועת הביטחון בלבנון בשנת 2000, כאשר שימש כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, אהוד ברק, ותיאם בכך את הנסיגה בין הדרג המדיני לצבאי. "העבודה שלו כמזכיר צבאי יצרה בשלות בכל הקשור לעבודה המשותפת עם גופי ביטחון כמו שב"כ ומוסד", מסביר בירן.
יעקב קיסוס, שלמד עם אייזנקוט בתיכון גולדווטר באילת, נזכר כי חבריו דווקא התגייסו לחיל הים. "כמונו, בתיכון הוא היה במגמת מכונאות ימית, אבל הוא התעקש בבקו"ם לא להמשיך לחיל הים, אלא להיות חי"רניק בגולני. הוא הפתיע אותנו בבחירה שלו, אבל היה חדור מטרה ומורעל על גולני. אני זוכר שהוא היה בחור רציני ולא ברדקיסט וגולש בים כל הזמן כמונו. מעשי קונדס הוא עשה בטיולים השנתיים". סא"ל במיל' יוסי שבקה, שנמנה אף הוא עם חבורת אייזנקוט בתיכון והצטלם עמו ביום הראשון בבקו"ם, הוסיף: "גדי הביא גאווה לכל העיר אילת, ההצלחה שלו מרגשת אותנו".
מרבית שנותיו בצה"ל עברו על אייזנקוט בזירה הצפונית, ובחלקן שיקם את הגזרה אחרי מלחמת לבנון השנייה ב-2006. לצורך המשימה הוא קיבל אשראי ממושך של חמש שנים, ובמהלכן התחזק הפיקוד מחדש, על אוגדותיו השונות. המוטו שהנהיג אייזנקוט קבע כי יש לבצע התקפה אגרסיבית ומהירה על מעוזי חיזבאללה בעשרות הכפרים השיעיים בדרום לבנון, שהפכו לדבריו לבסיסיו הצבאיים של הארגון.
אייזנקוט ידוע כקצין שקול וקר, והיה שותף לתפישה הצבאית במלחמה האחרונה בעזה שלפיה אין למוטט את שלטון חמאס ולכבוש מחדש את הרצועה. גישה זו, על רקע ימים אחרים שבהם צה"ל לא היה ערוך מספיק למלחמה ארוכה, קיבלה ביטוי אצל אייזנקוט בקיץ 2006, בתפקידו הראשון כאלוף, דרגה שהוא נושא כבר תשע שנים.
נאמן, אך לא חושש להביע ביקורת נוקבת
במהלך מלחמת לבנון השנייה כיהן אייזנקוט בתפקידו כראש אגף המבצעים במטכ"ל. הוא היה בין הבודדים שהפצירו ברמטכ"ל דן חלוץ לגייס את כוחות המילואים בתחילת המלחמה, אך לא נענה. כך הפך אייזנקוט לאחד ה"אופוזיציונרים" של חלוץ, אך למרות עמדותיו שמר אמונים לתפקידו ולמפקדו. את הביקורת שלו השמיע בדיונים מול צמרת המטכ"ל. אף שתמך בהרס רובע הדאחייה בביירות כגורם מרתיע, אייזנקוט נחשב לגורם מתון במהלך המלחמה, דחק שלא להיכנס למבצעים מיותרים שיסכנו את הכוחות, והיה מהראשונים שקרא בעיצומה של המלחמה לגבש מנגנון לסיומה.
לא רק במלחמת לבנון השנייה הציג אייזנקוט גישה שקולה ומחושבת. בתקופה הקצרה שבה שימש כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה אריאל שרון הוא הציע לו בשיא העימות מול הפלסטינים להכריז על הפסקת אש חד-צדדית, כצעד לרכישת לגיטימציה מול העולם.
כמפקד אוגדת מילואים דרש אייזנקוט לא לירות ללא הבחנה בפלסטינים המנסים לחצות את הגבול מעזה. כעבור שנתיים, כאשר מונה על ידי הרמטכ"ל דאז משה יעלון לתפקיד מפקד האוגדה הקריטית בצה"ל באותם ימים - אוגדת איו"ש - היה אייזנקוט ממובילי גישת "כיסוח הדשא" בגדה עד להכנעת הטרור הפלסטיני: מעצרים בלתי פוסקים סביב השעון של פעילי טרור, אחיזה מודיעינית חזקה בשטח והאצת הקמת גדר ההפרדה, עד שהופסקו פיגועי ההתאבדות והושגה רגיעה כמעט מוחלטת בסיום ההתקוממות ב-2005.
הנקודה הרגישה: מסמך הרפז
שר הביטחון משה יעלון ימליץ בקרוב לממשלה למנות את אייזנקוט לרמטכ"ל ה-21 אחרי שעבר אישורים משפטיים, פרוצדורליים, יחד עם המועמד הנוסף, האלוף יאיר נוה. ברזומה של הרמטכ"ל ישנה גם מעורבות מינורית בפרשת מסמך הרפז המביכה, אך הוא יצא נקי מהבחינה הפלילית. העובדה שידע על המסמך המזויף, החזיק בו והעבירו לחברו גבי סיבוני (שגלגל אותו לערוץ 2) זיכתה אותו בביקורת מצדו של מבקר המדינה. מעורבות זו, לצד הטענה כי לא סיפר תחילה כי נחשף למסמך, עלולה לעכב ואולי אף לבטל את מינויו, אך הסיכוי לכך נמוך. חוות הדעת שהכין בנושא היועמ"ש יהודה וינשטיין, בוגר פארסת מינויו הכושל של יואב גלנט שאמור היה להיות הרמטכ"ל לפני מינוי גנץ, אמורה להכשיר את מינוי אייזנקוט.
"אין איש ראוי ממנו לתפקיד הזה בעת הזו", אומר חברו תא"ל (מיל') גיורא ענבר. "גדי הוא אדם ישר, בעל אומץ ציבורי,
ותמיד יגיד מה שהוא חושב ויפעל בהתאם לדרך הנכונה על פי הבנתו. הוא חף מכל מניירות של כבוד, אגו, אינטרסים ופוליטיקה. בהמון הזדמנויות בתפקידים רגישים מאוד הוא תמיד עמד על דעתו ואמר אותה גם כשהייתה בצורה מובהקת בניגוד לדעת מפקדיו ובמקומות לא פשוטים, גם אם מפקדו היה שר ביטחון וגם אם מפקדו היה אלוף פיקוד. הוא תמיד ידע, בצורה מכובדת ולא בהתחצפות, לעמוד על שלו, וגם אם הצטרך היה מוכן לשלם מחיר אישי כדי להמחיש את זה. כברת הדרך שעבר מכשירה אותו יותר מכול לתפקיד הרמטכ"ל".
ענבר מעלה נקודה נוספת על רקע הביקורת הציבורית על ראוותנות הבכירים במדינה. "הצניעות שלו וחוסר הרצון שלו להתבלט ולהתלהם הופכים אותו בתקופה הזו, על רקע כל הסיפורים הפוליטיים, לרמטכ"ל שיכול לפקד על הצבא שהוא צבא העם", הוא מסביר. "אני מזכיר שהוצע לו להתמודד על תפקיד הרמטכ"ל לפני הקדנציה הזו והוא היה הגון מספיק להגיד לצבא ולשר הביטחון 'תנו לבני גנץ שיהיה רמטכ"ל לפניי, הוא בשל יותר'. הוא צמח בבית צנוע מאוד ועשה הכול בעשר אצבעותיו. הוא לא גר באיזה ארמונות פאר ולא מקורב לאף אחד. תמיד פעל באופן מקצועי, צנוע והגון".
לפנייה לכתב/ת 
