הישג לירדניות: הטבות לילדי אבות זרים
מאבק אמהות שנשואות לזרים מתחיל להניב פירות: הממשלה אישרה שוויון בחינוך וברפואה לרבים שהופלו רק כי אבותיהם אינם ירדנים. המתנגדים חוששים מהתיישבות פלסטינים שבעד "מולדת חלופית", והמרחק מאזרחות עדיין רב
במשך שנים ממתינות יותר מ-89 אלף ירדניות הנשואות לאזרחים זרים לרגע שבו ילדיהם (355 אלף) יוכלו לקבל אזרחות ירדנית. השבוע, אחרי מאבק של שנים, אישרה לראשונה הממשלה סל של הטבות לאותם ילדים, שעד כה קיבלו יחס מפלה מהמדינה רק בגלל שאבותיהם אינם ירדנים. לפי החוק מ-1954, ילד שנולד לאב שאינו בעל אזרחות ירדנית לא זכאי לאזרחות גם אם אמו ירדנית.
"חלון למזרח התיכון" - כתבות אחרונות:
הנשים שבועטות את האלימות מהמגרשים
תואר ראשון בבורות. מצרים נכשלת בחינוך
רישיון להרוג: ציידי הציפורים שֶׁבָּזים לחוק
הפתרון לטיפול חירום בסעודית: ללא מגע
ניעמת אל-חבאשנה ניצחה על הקמפיין, ששמו "אמא שלי ירדנית. האזרחות היא זכות שמגיעה לי". אל-חבאשנה אמרה השבוע אחרי הישג סל ההטבות כי "זהו פתרון זמני ורק נקודת ההתחלה". לניעמת נולדו שישה בנים מאזרח מקואי שמת לפני שנים. בנה הבכור בן 37. במהלך הקמפיין סיפרה ניעמת בכאב על הסבל של ילדיהם, שנמשך וגדל בגלל האפליה שסבלו ממנה.
במסגרת ההטבות, שגובשו בדיאלוג בין גוש "היוזמה" בפרלמנט לממשלה, יזכו בין השאר הילדים שאביהם אינם ירדנים לשוויון בחינוך היסודי והתיכוני. הבנים הקטנים יזכו לביטוח רפואי, כמו שהאם בעלת האזרחות הירדנית מקבלת. בתחום העבודה הם יהיו רשאים לעסוק במקצועות שאינם פתוחים למי שאינו ירדני, וכן יהיו פטורים ממסים על אשרות עבודה.
הילדים יוכלו גם להשקיע במדינה כשיגדלו, ולהחזיק ברשיון נהיגה לרכבים פרטיים. כל ההטבות מותנות בכך שהאם הירדנית מתגוררת בירדן חמש שנים לפחות. בתחום מתן אישורי השהייה בממלכה יזכו ילדיהן של אותן נשים לפרק זמן של שנה שמתחדש כל פעם, בתנאי שהאם גרה בקביעות בירדן. לבנים של ירדניות הנשואות לפלסטינים שנמצאים בעזה או בגדה יינתן אישור שהייה של שנתיים.
"מניעים שקשורים לסוגיה הפלסטינית הגבילו את ההטבות"
ההחלטה יוצאת לפועל אחרי שנים של ויכוח פוליטי ומשפטי. הסיבה לנפיצות של אותן הטבות נעוצה במספרים שמדברים על כך ש-52 אלף מאותן ירדניות נשואות לפלסטינים, מה שמעלה חשש שאם למעשה תינתן לצאצאיהן אזרחות מלאה, הדבר יסייע לרעיון "המולדת החלופית", שאוהדיו טוענים שהוא הפתרון לבעיה הפלסטינית מאחר שלטענתם "ירדן היא למעשה פלסטין".
מדובר בעמדה שאינה מקובלת בשום פנים ואופן על חוגי השלטון ועל בית המלוכה בירדן, הרואים בכך ניסיון להביא לקץ הממלכה ההאשמית, ומבחינתם הפתרון הוא הקמת מדינה פלסטינית בקווי 67'. החשש הירדני, גם על רקע היותה של האוכלוסייה הפלסטינית בירדן, כמעט שווה מספרית לאוכלוסייה הירדנית. הדבר יוצר מתח מובנה מלכתחילה, שהיה קיים למעשה מאז כינונה של הממלכה ההאשמית.
לנוכח החשש של המתנגדים לשוויון הזכויות, התעקשו ראש הממשלה ושר הפנים, עבדאללה א-נסור וחוסיין אל-מג'אלי, לכנות את הצעדים החדשים "יתרונות", "הטבות" ו"הקלות" ולא זכויות אזרחיות. במקביל, בדומה להצהרות של השנה האחרונה, הובהר כי אין שום כוונה לאזרח או לגייס את מקבלי ההטבות החדשות. גורם ירדני סיפר השבוע לעיתון אל-חיאת כי "מניעים פוליטיים הקשורים לסוגיה הפלסטינית הביאו להגבלת אותן הטבות כדי לשכנע את המתנגדים לאשר אותן בתוך מעגל קבלת ההחלטות ומצד הזרם השמרני בממלכה".
הפשרה מבטיחה את המשך כהונת הממשלה
בעיתון אל-קודס אל-ערבי הציגו השבוע את הפשרה שהושגה בנושא כ"win win" עבור הצדדים שרקחו אותה. מצד אחד לממשלת ירדן והעומד בראשה, שהצליחו בכך להבטיח שותפות עם סיעת "היוזמה" הדומיננטית בפרלמנט, ובכך להאריך את משך כהונתה. מצד שני הדבר מחזק
את ירדן כמדינה שמבצעת רפורמות והולכת לכיוון של מדינה אזרחית, כפי שסבורים פוליטיקאים, פעילים אזרחיים וחברי פרלמנט שתמכו בנושא. מהצד השני של המתרס מיצב את עצמו גוש "היוזמה" כשחקן פוליטי חשוב ומשפיע בירדן. מדובר למעשה בגוש בעל אג'נדה התומכת ברפורמות בירדן.
מי שכמובן יכול להיות מרוצה מהסיפור הם ארגוני זכויות האזרח והאישה בירדן, שמהווים את המנוע מאחורי הדרישות. באותם ארגונים טענו כי ההכרזה הממשלתית היא צעד חשוב בדרך להעניק להם אזרחות. אולם בתגובות בדף הקמפיין למען אותה רפורמה אופטימיים הרבה פחות. שם סבורים כי לא התרחש שינוי מהותי במעמדם של ילדי הירדניות.
גם מנהלת הקמפיין אל-חבאשנה, שארגנה עשרות הפגנות בנושא בשנים האחרונות, סבורה שלא מדובר בסוף פסוק ומבטיחה שעד השגת האזרחות המיוחלת, מה שנראה רחוק מאוד מהישג יד בשל הביקורת, באות בחשבון אופציות החזרה להפגנות והפנייה לבית הדין החוקתי.
לפנייה לכתב/ת 
