בסוף השבוע האחרון התקיים בוושינגטון הכנס הארצי של אירגון IAC - Israeli American Council, בו התכנסו כ-700 מחברי הקהילה הישראלית-אמריקאית, המשתייכים לששת סניפי האירגון בלאס וגאס, ניו-יורק, ניו-ג׳רזי, בוסטון, פלורידה ולוס אנג׳לס. ״מדובר בארוע היסטורי״, הצהירו מארגני הכנס. דרך ארוכה עבר הישראלי שבחר להגר מישראל, מהתקופה בה דבק בו הכינוי ״נפולת של נמושות״ ועד לדור חדש של מהגרים המתויגים תחת ״בריחת המוחות״. נדמה כי הסמנטיקה בשיח הציבורי בישראל מתחילה להשתנות ובמקום השימוש במונח ״יורד״ מקובל לדבר על אופציות של רילוקיישן ועל אזרחי העולם הגדול. ״אנחנו ישראלים שחיים באמריקה ובוחרים לגדל כאן את הילדים שלנו, בלי הצורך הלאומי הזה להתנצל״, הסביר אחד מבאי הכנס והוסיף: ״לראשונה, יש לנו יצוג. אני מתחיל סוף סוף להרגיש שלם עם הזהות שלי כישראלי שחי באמריקה ואת זה אני רוצה להעביר לדור ההמשך. אנחנו אוהבים את ישראל, המשפחה שלנו שם ואכפת לנו מאד ממה שקורה, אבל החיים שלנו כאן״.

בצל ״מחאת המילקי״ וגל הירידה מהארץ, דווקא לברלין, הכנס הראשון של האירגון זכה להכרה מטעם ממשלת ישראל ששלחה כמה מנציגיה לשמש כדוברים בכנס. כנראה שבירושלים הבינו שלכחצי מליון איש בארצות הברית (הערכה זהירה של משרד החוץ לעומת נתונים של IAC המדברים על כ-800 אלף איש) יש כוח אסטרטגי ומנהיגי המהגרים הישראלים הצליחו לשכנע את המנהיגים בירושלים כי הם מייצגים "נכס לאומי".

תומכים, מנהלים ומצייגים. כנס IAC(צילום: שחר עזרן)

אירגון IAC בו חברים כמאה וחמישים אלף איש מחוף לחוף, שם לו למטרה לשמש כגוף רשמי, שבין השאר מייצג את קהילת הישראלים החיים בארה״ב מול ממשלת ישראל. האירגון תומך בכארבעים אירגונים ישראלים שונים הפועלים בארה״ב ומפעיל תוכניות בתחומי החינוך, התרבות והחברה בנוסף לתוכניות בנושאי הסברה לאומית.

תוכנית ההתרחבות של האירגון כוללת הקמה של סניפים נוספים בכל מוקדי הקהילה הישראלית ברחבי ארה״ב. כיום פועלים ששה סניפים כאלו, כשהסניף בניו-ג׳רזי פתח את שעריו בשבוע שעבר עם מינויו של שי נמש למנהל המטה. בנוסף לפעילות השוטפת, האירגון קורא לשיתופי פעולה עם אירגונים אחרים ומציע לממן פעילויוית ויוזמות. התקציב השנתי של האירגון עומד על כ-18 מיליון דולר, כשחלק נכבד מהם נתרם מכיסו של המיליארדר היהודי ואייל הקזינו, שלדון אדלסון, שהסתובב בין אורחי הכנס על קלנועית ממונעת כחתן השמחה. רעייתו, ד"ר מרים אדלסון, משמשת כיו״ר סניף האירגון בלאס וגאס, מקום מגוריהם הקבוע. תורם נוסף של האירגון הוא המיליארדר ואיל המדיה, חיים סבן. את מה שהתרחש במפגש הפומבי בין השניים נחשוף בהמשך.

צ'יקן מה?

באולם הכנסים המרכזי במלון ״וושינגטון הילטון״, הממוקם במרחק הליכה מהבית הלבן, הוצבה כרזת ענק ובה נכתב: ״בונים קהילה למען המחר״, כשברקע תמונה של מגדל דוד בירושלים וחומת העיר העתיקה מתחברים לקו הרקיע של גורדי השחקים בניו-יורק. אחרי שפרקו מזוודות והתמקמו בחדרי המלון המפואר, הוזמנו האורחים למפגש הראשון בכנס שכלל ארוחת ערב כשרה וקידוש בקולו של הקונטרה-טנור דוד ד׳אור שהובא במיוחד מישראל. השחקנית והמפיקה נועה תשבי המתגוררת בלוס אנג׳לס הנחתה את האירוע והציגה את IAC כאירגון א-פוליטי המחבר בין הישראלים בקהילות השונות. בשלב מחיאות הכפיים הופנה הזרקור לעבר אדלסון שישב בסמוך לבמה. הסנאטור לשעבר ג׳ו ליברמן הוזמן לשאת דברים ולברך את הקהילה. ליברמן, שפרש מהמפלגה הדמוקרטית בשנת 2006 ומגדיר עצמו כפוליטיקאי עצמאי, מתח ביקורת על מדיניותו של הנשיא אובאמה והתייחס לעלבון שספג ראש הממשלה נתניהו מפי בכיר במימשל, שכינה אותו ״צ׳יקן שיט״, כך על פי דיווחו של העתונאי ג׳פרי גולדברג באתר המגזין ״אטלנטיק״. ״אני שמח שהגישו הערב סלמון״ (ולא עוף), התבדח ליברמן והמשיך: ״איך תרגמו את זה בעברית? צ׳יקן חרא?״. ההתקפות על אובאמה נמשכו בדבריו של הנואם המרכזי בכנס, מושל מסצ׳וסטס לשעבר ומועמד המפלגה הרפובליקאית בבחירות לנשיאות בשנת 2012, מיט רומני. ״אני המום מכך שהנשיא שלח מכתב למנהיג הרוחני של איראן, עלי חמינאי, מבלי להתייעץ עם ישראל״, אמר רומני, שנראה היה מבושם מניצחון הרפובליקאים בבחירות לקונגרס כמה ימים קודם לכן. ״אובאמה מחליש את ארה״ב בכך שהוא נוקט מדיניות שמבזה את ישראל", הוסיף רומני. "הוא מוכיח כי מדיניות החוץ שלו שגויה וכי הוא אינו מבין דבר ביחסי הכוחות ובדיפלומטיה. על ארה״ב לנהוג באיראן בדומה לסטטוס של דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד, אז נחשבה דרום אפריקה למדינה מצורעת״, אמר רומני והוסיף גם ביקורת על המדיניות הכלכלית של אובאמה. ״אני לא מאמין לדיווחים לפיהם אמריקה בפריחה. אובאמה מחליש את הצבא ומסכסך בינינו לבין בעלת בריתנו וידידתנו הקרובה ביותר״.

אובאמה טועה 1. ג'ו ליברמן(צילום: שחר עזרן)

המושל לשעבר ענה לשאלות המנחה דן סנור, יועצו לשעבר ומי שהיה שותף לכתיבת הספר רב המכר ״אומת הסטארט אפ״, המהלל את עסקי ההיי-טק הישראלים. להפתעת הנוכחים סנור לא שאל את רומני האם ישקול להתמודד בשנית כמועמד הרפובליקאים לבית הלבן, מה שחיזק את ההערכות כי ייתכן ורומני עדיין בודק את סיכוייו ומגשש האם יש לו תמיכה בשטח ולכן העדיף להימנע מלדבר על הנושא. סנור ציין כי רומני חזר זה עתה מכנס "בחירות אמצע" באלסקה, לשם טס במטוסו הפרטי של אדלסון, שהוא אחד התורמים הבולטים למפלגה הרפובליקאית. למרות שראשי אירגון IAC טענו בפורומים שונים כי האירגון אינו נוגע בפוליטיקה, הכיוון הפוליטי היה ברור כבר בערב הראשון לכינוס והצהרות מפתח שנאמרו שם צוטטו במרחב הווירטואלי והמודפס. ביום השני לכנס, בלטה בנוכחותה רעייתו של אדלסון, ד״ר מרים אדלסון, רופאה בהכשרתה המשמשת כיום כמנהלת העיתון ״ישראל היום״, שבבעלות בעלה ושמחולק חינם בישראל. מבקרי העיתון מכנים אותו ״ביביתון״ על שום היחס האוהד ומשולל הביקורת, לטענת המבקרים, שהוא מעניק לראש הממשלה נתניהו. בארוחת בוקר מצומצמת בנוכחות שר התקשורת היוצא ושר הפנים הנכנס, גלעד ארדן, שאלה אותו אדלסון האם יתמוך ב״חוק ישראל היום״ ששובץ בכנסת השבוע לדיון ושמטרתו לקדם חקיקה שתגביל את הפצת החינמון. אדלסון הוסיפה: ״האם העובדה שאתה זוכה לסיקור חיובי מצד ידיעות, תשפיע על אופן ההצבעה שלך? הליקוק עובד?״. השר ארדן העיר לגברת אדלסון על ההתנסחות וענה כי הוא חושב שלעיתון יש זכות קיום. מאז עברה בכנסת הצבעה המאשרת את קידום החקיקה להגבלת הפצת העיתון. באותו הערב פגשה אדלסון בנציגי ערוץ 2 ואמרה להם כי היא לא נוהגת לצפות בערוץ ואינה מעריכה את עובדיו. בראיון קצר שהעניק שלדון אדלסון לכתבי שלושת הערוצים הישראלים, 1, 2, ו-10 שהוזמנו לסקר את הכנס, התייחס להצעת החוק ואמר כי הוא אינו אוהב עיתונאים וכי הכינוי ״ביביתון״ מערער את אמינות הסיקור של ״ישראל היום״. אדלסון אף דחה את הטענות לפיהן העיתון שבבעלותו משרת את את נתניהו.

אובאמה טועה 2. מיט רומני(צילום: שחר עזרן)

גוף חברתי

במהלך היום השני לכנס התקיימו פאנלים, דיונים וסדנאות עבודה בקבוצות בנושאים כמו: ״יחסי ישראל-ארה״ב, לאן?״, ״חינוך ישראלי, מהו?״, ״דור שני למהגרים וההתמודדות עם זהות כפולה״, ״איך לשמש כשגרירי ישראל?״, ״איך לפעול מול אירגון הקורא לחרם על ישראל?״, ״החברה החרדית בישראל״ ו״מה נוכל ללמוד מהקהילה היהודית באמריקה?״. בנוסף התקיימו הרצאות של מומחים בנושאי טרור, מזרח תיכון ומדיניות חוץ. שגריר ישראל באו״ם, רון פרושאור, קרא לישראלים בארה״ב לשמש כשגרירים פרטיים ולהסביר את מדיניות ישראל ואת הצורך שלה בהגנה מפני אתגרי הטרור השונים.

תהיו שגרירים! השגריר רון פרושאור(צילום: שחר עזרן)

את הפאנל בנושא ההסברה הישראלית בקמפוסים הוביל אדם מילשטיין, ממקימי האירגון בלוס אנג׳לס, המשמש כיום כחבר במועצת המנהלים. ״אני כבר 34 שנים בארה״ב״, אמר מילשטיין. ״את האירגון הקמנו בשנת 2007 מתוך צורך לשמור על הזיקה למורשת היהודית ולתרבות כחול-לבן״. מילשטיין המתגורר בקליפורניה הוא יזם נדל״ן, אקטיביסט ופעיל במדיה החברתית. ״אני מצייץ לעתים קרובות, לרוב בנושאים שקשורים ביחסי ישראל-ארה״ב. יש לי כיום למעלה מ-24 אלף עוקבים״. הוא ורעייתו גילה הקימו עמותה התומכת בין השאר בפעילות ״ספריית פיג׳מה באמריקה״, תוכנית באמצעותה נשלחים כעשרת אלפי ספרי ילדים בדואר למשפחות ברחבי ארה״ב, על בסיס חודשי וללא תשלום. מילשטיין הקרין במסגרת הפאנל מצגת מפורטת המתארת את מה שהוא הציג כפעילות אנטי-ציונית בקמפוסים האוניברסיטאים בארה״ב.

מילשטיין: ״אנחנו לא מגדירים את האירגון כגוף פוליטי אלא כגוף חברתי המשתמש בכוחה של הקהילה הישראלית כנכס אסטרטגי״.

״הזמנו דוברים מכל הקשת הפוליטית. גם פוליטיקאים מהמפלגה הדמוקרטית וגם מהמפלגה הרפובליקאית. הסנאטור רוברט מננדז וחבר הקונגרס טד דויטש, שניהם דמוקרטים. המשותף להם הוא הביקורת על אובאמה לגבי הדיפלומטיה שלו מול איראן. ברור שמה שמחבר בין כל המוזמנים לכנס זה התמיכה בישראל. אנחנו רוצים שתהיה לנו השפעה במסדרונות בוושינגטון אבל רק בנושאים הקשורים בקהילה הישראלית״.

״אחד הנושאים המרכזיים שנפעל לקדם עוסק בהקלות בהנפקת ויזות שהיה ועבודה לישראלים״.

״אנחנו האירגון הישראלי הגדול ביותר באמריקה. אנחנו שואפים לחזק את הקשר בין ישראלים-אמריקאים וילדיהם לישראל ולתרבות הישראלית. ישראלים שבחרו להגר לארה״ב מתלבטים איך לשמר את הקשר של הדור השני עם ישראל ועם היהדות, והאירגון שלנו מנסה לספק תשובות לשאלת הזהות שלנו כישראלים החיים כאן. הפעילות שלנו מבוססת על אורח חיים ותרבות יהודית ואנו מחוייבים לשמור על קשר חזק ויציב עם ישראל. נפעל גם ליצור גשרים תרבותיים בין הישראלים האמריקאים לבין הקהילות היהודיות בארה״ב״.

תחרות המפציצים

ביום ראשון בבוקר התכנסו אורחי הכנס למושב הסיכום בנוכחות שני התורמים המרכזיים באירגון, שלדון אדלסון וחיים סבן. את המפגש הנדיר בין אדלסון התומך ברפובליקאים ואיש סודו של נתניהו, לבין סבן חובב הדמוקרטים, שתמך בהילרי קלינטון בשנת 2008 ותרם לקמפיין של אובאמה בשנת 2012, הנחה שון (שרון) אבן חיים, יו״ר אירגון IAC. השאלה הראשונה שהפנה למרואייניו עסקה בהסכם המתגבש בין מעצמות המערב לאיראן. ״אם הייתי בנעליו של ביבי״, אמר סבן, ״הייתי נוקט בפעולה צבאית ומפציץ את בני הכלבה האלה לאור היום!״. אדלסון אימץ גם הוא את הטון הלוחמני ואמר כי ״שום עסקה אינה עדיפה על עסקה גרועה. היהודים בכל העולם הם משפחה אחת ומחוייבות ראש הממשלה היא לשמור על האינטרסים של העם בישראל. אף אחד לא הקשיב בזמנו לאיומים של היטלר וגם לא לקריאה של האייתולות להשמיד את ישראל. אני לא הייתי רק מדבר אלא פועל״, קבע אדלסון. בנושא הסכסוך הישראלי-פלשתיני אמר סבן כי פתרון שתי המדינות נועד להבטיח את קיומה של מדינה יהודית דמוקרטית. אם לא נחתור לפתרון מדיני, ישראל תישאר מנודה ומבודדת, אמר. אדלסון, לעומת זאת, הפתיע ואמר: ״לא נורא אם ישראל לא תהיה דמוקרטית. זה לא כתוב בתנ״ך. איך יתקיימו שתי מדינות כשהפלשתינים מחנכים את הצאצאים שלהם שהיהודים הם חזירים וקופים? הטרור הוא הכלי האסטרטגי שלהם, לא טקטיקה״.

הייתי מפציץ! חיים סבן(צילום: שחר עזרן)

באשר לעם הפלשתיני אמר אדלסון: ״זהו עם מומצא שמטרתו להשמיד את מדינת ישראל. צריך להקים חומה גבוהה סביב גבולות ישראל שתפריד בין הישראלים והפלשתינים על מנת להגן על התושבים״. באשר לסיקור התקשורתי של הסכסוך כפי שהוא משתקף במדיה האמריקאית, אדלסון הציע לסבן לקנות במשותף את העיתון ״ניו-יורק טיימס״ על מנת לאזן, לדבריו, את הסיקור המוטה נגד ישראל. ״תאמין לי שניסיתי״, גילה סבן לנוכחים והוסיף: ״זה עסק משפחתי. חבל שלא קנינו את 'וושינגטון פוסט', חבל שלא ידעתי שהוא הוצע למכירה״. אבן חיים הציג שאלה לגבי מידת ההטיה הפוליטית של אירגון IAC ואדלסון ענה: ״לא מדובר באירגון ימני אלא בגוף שישקף את התמיכה המשותפת של כולם בישראל ובערכים המחברים בינה לבין ארה״ב״.

אז לא תהיה דמוקרטית. שלדון אדלסון(צילום: שחר עזרן)

עדיין ידידים?

במקביל לנעילת הכנס, נפתחה בוושינגטון, מרחק כמה רחובות מהמלון בו התקיים הכנס של IAC, הוועידה השנתית של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, הידועה בשמה GA. אורח הכבוד בוועידה, שעסקה אף היא ביחסי ישראל-ארה״ב, היה סגן נשיא ארה"ב, ג׳ו ביידן. שגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר, שהגיע לוועידה אחרי לחיצות ידיים עם באי הכנס של IAC, נתבקש ע״י ביידן להעביר לראש הממשלה הישראלי את המסר הבא: ״למרות הכל, ביבי ואני עדיין ידידים, בסט באדיז״. הקהל שהמתין לחיבוק מהבית הלבן הריע לביידן. מסקרן לדעת האם בכנס השנתי הבא של אירגון הישראלים האמריקאים, יגיע נציג רשמי מהמימשל המכהן בוושינגטון, דבר שיהווה איתות כי הקהילה הישראלית-אמריקאית המתגבשת כאן אכן צוברת את הכוח הפוליטי-אסטרטגי המכוון לציר התקשורת שבין הבית הלבן לכנסת ישראל.