"סיפורי חייו של מר פיקרי": סיפור פשוט

גיבור הרומן, איי-ג'יי פיקרי, הוא בעלים של חנות ספרים קטנה, אחת ויחידה באי קטן בשם אליס. אל האי הזה מגיעה אמיליה, סוכנת ספרותית שמציעה את מרכולתה לבעלי חנויות ספרים וסוחרים. נכונה לה משימה קשה (והופעתה אכן מעוררת התנגדות) שכן פיקרי הוא טיפוס דעתן מאוד, שבז לספרות עכשווית פופולארית, ויש לו חיבה עזה לסיפורים קצרים. הוא נחוש לא להחזיק בחנותו אף ספר שאינו לטעמו, ונחרצות זו מהווה עבור אמיליה - התשושה ממלאכתה שיש בה פן יותר מסחרי-שיווקי מאשר ספרותי - הזדמנות פז מהבחינה התודעתית והרגשית.

"סיפורי חייו של מר פיקרי" - על מערכות יחסים בין אנשים וספרים

מלבד מערכת היחסים הזו, מתמקד הרומן בחייו של פיקרי. בעקבות מותה של אשתו בתאונת דרכים הוא השתנה ללא הכר, ולאחר שספר נדיר נגנב מחנותו הוא מחליט לשנות את חייו. התפנית באה במידה רבה בדמותה של פעוטה בשם מאיה שנזנחה בחנותו (במדור ספרי ילדים ונוער, כמה הולם), משום שאמה לא יכלה לטפל בה ורצתה שתגדל במקום שבו אהבת ספרים היא העיקר.

בראשית כל פרק מצוטטים ספרים אהובים על פיקרי, שדרכם הוא למעשה פונה לילדה ומלמד אותה, אך כמובן - מדובר גם בפנייה לעצמו. הרומן נפרש על פני תקופה ארוכה שבמהלכה אנו מתוודעים לפרקי חייו, לתמורות שחלו ולשינויים שפקדו אותו. מערכות היחסים מתהדקות, וסיפורי משנה מערבבים אלו באלו.

זווין מוכרת בעיקר כסופרת לבני נעורים (אף על פי שזהו הספר השלישי למבוגרים שפרסמה). על ספר הביכורים שלה, "מקומאחר" (שראה אור בהוצאת "כתר", כמו הספר הזה ושאר ספריה של זווין), זכתה בפרס ל"קולות מקוריים" בספרות האמריקאית. סיפוריה ממוקמים לרוב במרחבים מאיימים ומשונים, המעוררים אימה ומתח, והיא מרבה לעסוק בשאלות של זהות, תפיסת הפרט מול הכלל, ואיך אפשר בלי - אהבה.

בספר הזה לא נמצא אימה ומתח, אבל כן נמצא אהבה, הרבה ממנה, ובראש ובראשונה אהבת הספרות. אהבה זו היא לא רק מרכזית אלא מהותית ביצירה. היא המובילה את העלילות ברומן, הן ברמה התוכנית הן ברמה הסגנונית (כלומר, בבחירה לצטט יצירות ספרות כמעין מבואות לפרקים). אהבת הספרות אינה מאפיין זניח בדמותו של פיקרי, בדמותה של אמיליה ובדמותה של מאיה, אלא היא מתפקדת ככוח מפעיל רב-עוצמה, כאידיאולוגיה והשקפת עולם.

הרומן שואב את כוחו מהעיסוק החינני והמעניין בספרות. מצד אחד, פיקרי הידען הגדול, בעל הטעם הספציפי מאוד, שכמו כל אידיאליסט אינו מוכן לסגת מעמדתו. מצד שני, אמיליה, שכבר אינה קוראת להנאתה ושהעבודה עם ספרים יצרה חיץ מסוים בינה לבין אהבת הספרות הראשונית, החזקה שבה. שניהם עובדים עם ספרים למחייתם, אבל כל אחד מהם מציג דרך שונה לאופן שבו הספרות יכולה להיות חלק מהותי מהווייתנו. מנקודה זו פורצת זווין למיני-סאגה משפחתית מבדרת ומעניינת שבה הנוכחות של הספרות היא תמיד בעל משמעות רבה.

הדמויות למדות זו מזו כל העת, ובמיוחד פיקרי עובר תהליך יפה ומרגש שבמהלכו הוא יוצא מהעולמות שבספרים אל המציאות - שהופכת אט-אט עבורו לאפשרית ואפילו נעימה. כשהוא מתחיל להשתחרר מהטראומה שקברה אותו עמוק בספרים ובעקשנותו (בזכות רצף אירועים שכמו חייבו אותו בפעולה), מתקבל דיוקן פסיכולוגי לא מתוחכם מאוד, אבל מסקרן, בעיצובו של אדם בודד שהבדידות הולכת ומתפוגגת מחייו.

הרומן נע על שני צירים- מערכת יחסים בוגרת ומערכת יחסים בינדורית (שתיהן מפתיעות בהופעתן, שתיהן נדמות בלתי אפשריות בהתחלה), כשמעליהן התמה המרכזית, שהיא, כאמור, הספרות. כיוון שהרומן עוסק ומצטט ספרות, ניכרת חולשה מסוימת בטקסט של זווין. הוא אינו מסעיר, יוצא דופן, ייחודי ומרשים כמו הסיפורים המצוטטים בו, למשל, ובאופן מפתיע - משום שהעלילה הדרמטית מתווכת ונובעת מספרות - הוא אינו מציג תחכום ספרותי או מבעים מרהיבים ומקוריים. מדובר בסיפור על אהבה וחברות שיש בו לא מעט קטעים יפים ומרגשים, וזווין בהחלט מצליחה לגרום לנו להתחבר לדמותו של פיקרי וללכת אחריו. אבל היא אינה מציגה דבר מעבר להנאה מסיפור חביב.

לזכותה ייאמר שאין לה גם יומרות לעשות זאת. היא אינה מבקשת להציע צורה ספרותית חדשה, לאתגר את הקוראים

או להפתיע באופני ביטוי יוצאי דופן. בדומה לרומנים של ג'ואן האריס, למשל (במיוחד "שוקולד" - שאף עובד לסרט), הדגש הוא על סיפור מקומי, צנוע במידותיו, עם דמויות שמהנה לקרוא עליהן ולהיסחף אחריהן.

למעשה, נוכחותה של הספרות היא בעיקר מה שמבדיל את הספר הזה מרבים אחרים שדומים לו, כיוון שגם אם נמצא הקבלה בין הספרות אצל זווין לשוקולד אצל האריס, עדיין יש משקל רב לשיח הפנים ספרותי שהספר מקיים, ולאופן שבו הקטעים ברומן נדמים לעתים כאסופת סיפורים קצרים. בשל כך, "סיפורי חייו של מר פיקרי", על החן הרב שבאותו שיח ספרותי והדמויות שובות הלב, הוא ספר מהנה מאוד לקריאה. הוא לא ספר פורץ דרך או יצירת מופת ספרותית אבל יש בכוחו להלהיב ולרגש.

"סיפורי חייו של מר פיקרי" מאת גבריאל זווין. תרגום מאנגלית: יעל סלע-שפירו, הוצאת "כתר". 252 עמ'.