חי בדירה בלי שירותים. פני העוני

 

התושבים הוותיקים של רחוב יפו, רובם נוצרים, חיים בלב העיר התחתית בחיפה וסובלים מהזנחה שנמשכת עשרות שנים. תהליך הפיתוח העירוני המואץ סביב שכונת המגורים, אך לא בתוכה, מקצין את בעיות התושבים המוחלשים ומי שיכול לעזוב - בורח.

 

 

מאג'ד יעקב, ראש ועד השכונה, לקח אותנו לראות איך מתגורר יוסף רנטש, בחור צעיר שנאלץ לעזוב את בית הוריו. "תראה באיזה חירבה הוא ישן, בלי מקלחת ומים, נאלץ לעשות את צרכיו בתוך בקבוק. כל האזור הזה מוזנח, הוא לא נמצא בתוכניות של העירייה". תושב הרחוב, אמיר בלן: "אנחנו משלמים ארנונה כמו כל אזרח אבל אף פעם לא היו לנו גני משחקים. תמיד היו פה פרוצות ומסוממים, גדלו פה עבריינים כי לילדים לא היה מה לעשות. אני זוכר את החורים שבהם שיחקנו גולות, והילדים שלי משחקים היום באותם חורים".

 

הילדים של סמיה בת ה-63 הצליחו לעזוב את השכונה, אבל לה אין לאן ללכת. היא חיה מקצבת הביטוח הלאומי בסך 2,700 שקל, ובדירה המתפוררת שלה אפשר לראות שהטיח בתקרה מתקלף מהרטיבות. "בוואדי ניסנס ובשכונת חאליסה

עוזרים לתושבים, פה לא. לתושבים ברחוב יפו אין כסף לתקן את הדירות, הם מוכרים אותן לאנשים מתל אביב".

 

לדברי התושבים, השינויים שעשתה העירייה ברחוב יפו, כולל הקמת הקו של המטרונית, גרמו לפגיעה בעסקים רבים, שבעליהם נאלצו לסגור אותם אחרי שחלק מהרחוב נסגר להולכי רגל. כמו כן הם סובלים ממפגעים תברואתיים, בין השאר בגלל ביוב ואשפה שמתנקזים לפיר של מבנה ברחוב. התושבים אומרים שבחורף המים מגיעים לחצי מטר מטר גובה, והמקום נהפך מוקד ליתושים "בגודל של זבוב". כאשר פנו לעירייה, נאמר להם שמדובר במבנה פרטי והיא לא יכולה לטפל במפגע.

 

בעיריית חיפה הקימו לפני כמה שנים מנהלת לעיר התחתית, והעירייה טוענת שהשקיעה מאז כ-50 מיליון שקל באזור. "התוכנית שלנו לא אמורה לגרום למישהו לזוז מאיפה שהוא נמצא", אומרים בעירייה. התושבים מתייחסים לפעילותה בסרקזם: "מאז שהמנהלת החלה לפעול לפני ארבע-חמש, יותר ויותר אנשים התחילו לברוח". לעירייה יש כוונות טובות של התחדשות ומודרניזציה לגבי רחוב יפו, אך השאלה היא האם התושבים הוותיקים והשקופים של הרחוב יצליחו ליהנות מהשינוי או שיעזבו במסגרת הפיכת השכונה לאופציה נדל"נית שקורצת בעיקר למשקיעים.