פסיכולוגים מצאו: למה אנחנו בוכים משמחה?

זו נראית לעתים תגובה מוזרה: אתם שמחים ומאושרים, אבל הדמעות זולגות. קבוצת פסיכולוגים מאוניברסיטת ייל שבארצות הברית טוענת כי הסיבה לכך היא "שיווי משקל אמוציונלי" הדרוש לגוף, וממצאי המחקר החדש שלהם בנושא פורסמו בכתב העת Psychology Science.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

חדשות בריאות נוספות:

צפו: כך נראה יום בחייו של חולה סוכרת

מדהים: תמונות של עוברים מחייכים ברחם ב-4 ממדים  

סטארט-אפ ישראלי בניו יורק: טיפול נפשי בבועה ברחוב  

למשל, נבדקים שראו תמונות מרגשות מטקס הסיום של ילדיהם הגיבו בבכי, ואחרים שצפו בתינוקות חמודים רצו לצבוט את לחייהם מרוב חיבה.

דוגמאות אחרות לתגובה שלילית לאירוע חיובי הן צרחות בעת צפייה בכוכב מוערץ או זוכי לוטו שפרצו בבכי ברגע הזכייה.

"בכי היא השפה התקשורתית הראשונית שלנו כבני אדם", אומר הפסיכולוג אפי גיל. "תינוקות בוכים מרגע לידתם ומבטאים בבכי מנעד רחב של רגשות ותחושות: רעב, עייפות, מצוקה, כעס, עצב, תסכול ועוד. הבכי נועד בראש ובראשונה להשיג תשומת לב מהסביבה, לגייס עזרה ולחזק את הקשר של התינוק עם הדמויות המטפלות בו".

לדברי גיל, בהמשך החיים הופכת השפה המילולית לדרך התקשורת העיקרית שלנו, אך עדיין לבכי יש מקום מרכזי בתקשורת בינאישית בביטוי עוצמות רגשיות וחוויות חיים.

"מחקרים בנושא בכי בעבר הראו כי כאשר אנשים צופים בתמונות של אנשים בוכים, התגובה הרגשית בתמונות נראית אותנטית יותר ומשדרת ביטוי רגשי עמוק יותר", הוא אומר.

"מבחינה אבולוציונית, לבכי יש מקום מרכזי בהפחתת עוררות נפשית ובהחזרת הגוף לאיזון, מאחר שגם רגשות חיוביים יכולים לגרום לעוררות גופנית רבה ומתח נפשי, כמו  לאחר זכייה בלוטו, הבכי יכול לסייע בהפחתת המתח ובהחזרת הגוף והנפש לאיזון ולרגיעה".