יעלון "נתן השראה" למכתב גנץ נגד השב"כ
דברי ראש מרחב דרום בשב"כ הטילו אחריות על הדרג המדיני. יעלון לקח את זה אישית - וסביר מאוד שהאיש שיזם את פגישת הפיוס, גם השפיע על מכתב הרמטכ"ל
העיסוק התקשורתי במריבה בין השב"כ לצה"ל אינו מבליט מספיק את חלקו של הדרג המדיני בנעשה. למעשה, שר הביטחון משה יעלון וראש הממשלה בנימין נתניהו נפגעים לא פחות מצה"ל מטענות השב"כ ומהכתבה שפורסמה בתוכנית "עובדה". זו אחת הסיבות לכך שהרמטכ"ל בני גנץ שלח מכתב תלונה לנתניהו - שאחראי על השב"כ - עם העתק ליעלון - שממונה על צה"ל. תחושת ראש השב"כ יורם כהן היא שאנשיו הרחיקו לכת ופגעו גם בשר הממונה עליהם וגם בשר הביטחון, והיא שהכניסה אותו לעמדת התגוננות קשה. בכפוף לכך, הביע השב"כ התנצלות מגומגמת בלילה שלאחר פרסום מכתב הרמטכ"ל, והתנצלות מפורשת למחרת. בערב פורסם מכתב ששלח כהן לגמלאי הארגון, ובו הוא בעצם חצי חוזר בו מההתנצלויות.
חשוב להבין שלא מדובר במאבקי אגו אלא בהתנגחות עניינית ששורשיה ביריבות מקצועית ארוכת שנים על סמכויות ובעיקר על כך ששב"כ אינו זוכה במערכת הביטחון להערכה ראויה לעבודה מצילת החיים של אנשיו. חלק מהבעיה נובע מהיעדר הגדרה מוסמכת משותפת לארגונים בשאלה מהי "התרעה למלחמה", מושג טעון ביותר מאז מלחמת יום הכיפורים. כאז כן עתה, על התרעה למלחמה אחראי אגף המודיעין בצה"ל, ולכן קפץ ראש אמ"ן היוצא אביב כוכבי כנשוך נחש בישיבת הקבינט שבה אמר ראש השב"כ שארגונו נתן התרעה למלחמה כבר בינואר. טענה שאין לה שום סימוכין ואשר השב"כ כבר חזר בו ממנה.
מה שגרם לפרוץ המחלוקת הפומבית הייתה רשלנות של אנשי שב"כ שהתראיינו ל"עובדה". אילנה דיין עשתה כתבה על ההתנקשות במוחמד דף, השב"כ הסכים לשתף פעולה מפני שהיא הציגה להם מידע שקיבלה ממקורות אחרים (כנראה צה"ל) ומפני שראשי השב"כ ובעיקר ראש מרחב דרום ר' ראו בכתבה הזדמנות לזכות בכבוד האבוד שלא זכו לו על חלקם במודיעין המשובח שסיפקו לכוחות הלוחמים לפני "צוק איתן" ובמהלכו. השאר הוא כבר היסטוריה.
האווירה טוהרה בעקבות הפגישה בין גנץ לכהן (שיעלון היה היוזם העיקרי שלה). במהלכה הוחלט להקים מנגנון שידאג ל"שקיפות מודיעינית מלאה" במידע שהשב"כ מעביר לאמ"ן ולצה"ל מבלי להגביל מידע שחשוב להערכת אמינותו וחשיבותו ולתכנון מבצעים. כהן הבטיח שהשב"כ ייתן אמון מלא בצה"ל וישתף אותו בכל הידוע לו. צה"ל ינהג באורח דומה.
נושאי המחלוקת שהקפיצו את הפיוזים לצמרת קהילת המודיעין והביטחון (פרט למוסד):
המהות:
שב"כ טען כי חמאס יזם עימות ששיאו היה "צוק איתן". הוא החל להתכונן למערכה כבר בינואר, לרבות "הפתעות אסטרטגיות", שהעיקרית שבהן היו מנהרות התקיפה. צה"ל (אמ"ן) טען כי לא היו דברים מעולם. שב"כ לא נתן התרעה למלחמה בינואר. היו רק ידיעות שהארגון עצמו מודה שהיו "חלשות" ושלאמ"ן לא ניתנה הזדמנות לבדוק את מהימנותן. לבד מזאת, חמאס לא רצה בעימות אך הכין עצמו אליו בכפוף ללקחי "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן". הוא היה מורתע בעקבות "עמוד ענן" וחילופי השלטון במצרים, ונגרר לעימות בעקבות מבצע "שובו אחים" וההסלמה שאחרי רצח מוחמד אבו חדיר.
לטענת שב"כ, מנהרות התקיפה נועדו לחדור לתוך יישובים צמודי גדר, לבצע פיגועים המוניים ולחטוף חיילים. לטענת צה"ל, המנהרות נועדו לחטיפת חיילים ולפיגוע בעורף היחידות שייכנסו לשטח הרצועה. שום מנהרה לא הגיעה לתוך יישוב בעוטף עזה, ולכן טענת "שירה" מהשב"כ בכתבה לא הייתה ולא נבראה.
לטענת שב"כ, היה צריך לפעול נגד המנהרות כבר באפריל או במאי, כשהתבררו מימדי התופעה וכשהתקבל המידע הקונקרטי על מנהרת כרם שלום והפיגוע שחמאס תכנן באמצעותה. לטענת צה"ל, נתניהו ויעלון, תקיפה מוקדמת ומפתיעה של המנהרות הייתה גוררת מלחמה עתירת הרוגים ללא עורף מוכן, לפני שצה"ל ערוך להפעלה וללא לגיטימציה בינלאומית, אזורית (מצרים וירדן) וציבורית לפעולה שבצידה אבידות ונזקים לאוכלוסיה אזרחית. בנוסף, צה"ל יכול להיערך ולתגבר כוחות באזור הגדר באופן שיכיל את איום המנהרות ואולי אף יחשוף אותן, וכן יטפל בפירי הכניסה אליהן מהאוויר. כהן, נטען, תמך בהחלטות הקבינט תוך כדי לחימה, ובהן ההיענות להצעה המצרית להפסקת אש לפני שהוסר איום המנהרות.
שב"כ טוען לקריאה טובה יותר של כוונות חמאס תוך לחימה ולהערכה טובה יותר של מהלכיו והתעקשותו לפני שהסכים להפסקת אש. לדבריו, צה"ל שגה כשהעריך שחמאס יירתע מההרס שזרעו הפצצות חיל האוויר וירוץ לבקש הפסקת אש. לטענת צה"ל, חמאס-פנים רצה הפסקת אש זמן לא רב לאחר תחילת התמרון הקרקעי, אולם ריבוי "הטבחים" (חאלד משעל, הקטארים, ארצות הברית) שניסו להתערב בהפסקת האש גרם לדחיות החוזרות ונשנות. בסוף, נטען, חמאס קיבל את הצעת מצרים בדיוק כמו שצפו נתניהו, יעלון, גנץ וכוכבי.
לטענת צה"ל ויעלון, השב"כ אינו נוהג בשקיפות מלאה ביחסיו עם אמ"ן, שמקבל את כל המידע המשמעותי שנאסף אבל לא תמיד נחשפת בפניו זהות המקור או הדרך שבה נאסף החומר. לעתים אמ"ן אינו מקבל את מלוא חומר הגלם אלא רק את מה שהשב"כ מוצא לנחוץ להעביר, ולכן הוא מתקשה להעריך את מהימנות המידע ואת ערכיותו, וזה פוגם מאוד בניתוחו והפיכתו למודיעין או להערכות מודיעין. לטענת שב"כ, הדברים נכונים בחלקם, ונובעים מחשש לחשיפת מקורות שחייהם בסכנה מיידית ומהאפשרות שאמ"ן ינסה להמשיך לחקור את המידע באמצעיו ויחשוף את המקור.
הכתבה ב"עובדה":
צה"ל טוען כי החשיפה הכפישה אותו ואת הדרג המדיני בצורה חמורה, כיון שהשתמע מהכתבה שהם התעלמו מהתרעת השב"כ בינואר ולא פעלו נגד המנהרות באביב. שב"כ הדגיש כי רק דיין אמרה את הביטוי "התרעה למלחמה".
צה"ל טוען כי בכתבה שב"כ לוקח לעצמו קרדיט (באמצעות מצג שווא) כאילו הוא ארגון המודיעין היחיד שפעל כהלכה בעזה לפני "צוק איתן" ובמהלכו. הוא הוסיף כי "נתנו לשב"כ את הכבוד המגיע לו בדברים שאמרו בכירי צה"ל ומח"טים בתקשורת". שב"כ טוען כי "לא קיבלנו אחרי המבצע את הקרדיט המגיע לנו בתקשורת ולכן יזמנו את הכתבה ב'עובדה'. זה נחוץ לנו לצורך גיוס אנשים. צה"ל, לעומת זאת, האדיר את חלקו במערכה באמצעות קמפיין יחסי ציבור נרחב לפני, במהלך ואחרי המבצע".
צה"ל והדרג מדיני טוען כי בכתבה נחשפו מידע מודיעיני רגיש ושיטות איסוף מודיעין, באופן שגרם נזק חמור ובלתי הפיך. שב"כ מדגיש כי כל החומר על דף היה בידי דיין ממקורות צבאיים, והארגון לא תרם דבר. בנוסף, נטען, צה"ל ושרי ביטחון
נוהגים לחשוף מידע מודיעיני רגיש כשזה משרת את מטרותיהם היח"צניות או הפוליטיות.
לטענת צה"ל, חלק מהמידע שהציג השב"כ בכתבה היה חסר בסיס ואפילו שקרי, כמו התרעה למלחמה בינואר והמנהרה שהגיעה ל העשרה. השב"כ הסכים עם טענה זו.
דברי ראש מרחב דרום בשב"כ - שעמד כנראה מאחורי יוזמת כהן לפרסום הכתבה - הטילו אחריות על הדרג המדיני, שלא פעל בנחישות מספקת בעקבות ההתרעה בינואר וכדי לסכל את איום המנהרות באפריל. יעלון לקח את זה אישית וסביר מאוד להניח שהוא "נתן השראה" למכתב הרמטכ"ל. לגנץ, עם זאת, הייתה גם כך בטן מלאה על כהן - שלא לדבר על כוכבי והרצי הלוי, שעדיין כועסים עליו כנראה.
לפנייה לכתב/ת 
