חשד לסחיטת ענק: עובדי מוקד לאומי קארד איימו להפיץ מיליוני כרטיסים ברשת
שבעה עובדים לשעבר בחברת האשראי ואדם נוסף חשודים שאספו מידע על שני מיליון כרטיסים ואיימו על החברה שאם לא תעביר להם מיליוני שקלים, יפיצו את המידע. עורך דינו של אחד החשודים: "אם כבר מישהו סוחט, זה הבנק"
המשטרה חשפה פרשת סחיטת ענק בחברת לאומי קארד על-ידי שבעה עובדים במוקד החברה ואדם נוסף שחבר אליהם. אחד החשודים עבד בחברה עד מעצרו והיתר פוטרו או עזבו מרצונם. על-פי החשד, העובדים אספו מידע על כשני מיליון כרטיסי אשראי. לפני כמה שבועות הגיע לחברה איום שלפיו אם לא תעביר לידיהם מיליוני שקלים - יחשפו ברשת מידע על כרטיסי האשראי או ימכרו אותו לכל המרבה במחיר.
ראשיתה של הפרשה במייל שנשלח להנהלת הבנק לפני כשבועיים מהחשוד המרכזי - עובד חברת האשראי לשעבר שפוטר לפני כשנה ושוהה בתאילנד. הוא טען שהעתיק בעת העסקתו קבצים רגישים של חברת האשראי וכאמור דרש כופר כסף תמורת אי-פרסום הקבצים או מכירתם באופן שיפגע באופן קריטי בחברת האשראי. החקירה נוהלה בין היתר ברשת ה"דארקנט" ובמסגרתה נעצרו החשודים בסחיטה באיומים. על הפרשה הוטל צו איסור פרסום, והוא הוסר עם הבאת החשודים אמש (שבת) לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון. בדיון התיר ביהמ"ש לפרסם כי זיו דרין, אברהם דוד, אסף מור, אלעד אבולעפיה ומוטי שילון הם חמישה מהחשודים, והחליט כי מעצרם יוארך עד ליום חמישי.
בהליך חריג, לעורכי הדין נמסר פרוטוקול חלקי בלבד, שחלקו הושחר כדי שהחומר לא יודלף, והדיון התקיים בדלתיים סגורות. הליך דומה ננקט בדרך כלל רק בדיונים של שב"כ או כאלה העלולים לפגוע בביטחון המדינה. עו"ד של אחד החשודים, יאיר מושייב, אמר: "מרשי מכחיש כל קשר. אין לו קשר לעניין מלבד היכרות חברית עם המעורבים בקבוצת וואטסאפ. ההליך סווג כבעל פוטנציאל לפגיעה ביטחונית".
בחברת לאומי קארד הבינו מהר מאוד את חומרת האיום ואת הנזק הכלכלי הכבד שעלול להיגרם להם אם יופץ מידע שכזה. הם העבירו את המידע ליחידת להב 433, ושם הוחלט על חקירה סמויה של יחידת הסייבר, שמתמחה בעבירות מחשב כדי שניתן יהיה לעלות על זהות המאיימים ולאתר אותם. במקביל הגבירה החברה את האבטחה ומנעה מלקוחות לבצע רכישות באינטרנט בלי לתת את קוד הביטחון (CCV) שנמצא בחלקו האחורי של הכרטיס ולא היה במסד הנתונים שנגנב.
במהלך החקירה הסמויה עלה חשש שחלק מהנתונים בכל זאת יודלף, מה שיוביל לשיבוש מבצע המעצרים. אתמול, לאחר שנאספו הנתונים של כל החשודים בפרשייה, כולל של החשוד ששהה בתאילנד, הוחלט על הפיכת המבצע לגלוי. צוותים מיוחדים של להב 433 עצרו אתמול שבעה חשודים ממרכז הארץ ובמקביל נעצר השמיני על-ידי משטרת תאילנד בשיתוף פעולה של נציג משטרת ישראל ושני קצינים מיחידת הסייבר, שטסו מזרחה על מנת לנטרל איום טכנולוגי נוסף וללוות את העצור ארצה.
בנוגע לשישה מהחשודים טוענת המשטרה שחדרו למחשב של תאגיד בנקאי גדול, העתיקו קבצים רגישים וסחטו את התאגיד. הסעיפים המיוחסים להם הם גניבה של עובד ממעבידו, קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים, חדירה למחשב כדי לעבור עבירה וניהול החזקה ושימוש במאגר מידע. המשטרה עדיין מנסה להבין אם היו מעורבים נוספים בפרשיית הסחיטה ואם המידע דלף לגורמים אחרים. במשטרה טוענים שזו אחת הפרשיות הכלכליות הרגישות ביותר שהייתה עלולה להוביל אפילו למיטוט מוסד פיננסי גדול בישראל - כך טוענת המשטרה.
השתלשלות האירועים נחשבת לאחת מתקריות הסייבר החמורות ביותר בשנים האחרונות, והיא הוגדרה "קריטית" על ידי גורמים רלוונטיים בתחום הבנקאות, ואיימה לגרום נזק כלכלי גדול מאוד למערכת הכלכלית הישראלית. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ליווה את התיק, וכך גם פרקליט המדינה ונציגי בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים, מטה הסייבר הלאומי, הפרקליטות הפלילית בתל אביב והמחלקה הבינלאומית בפרקליטות.
עו"ד בועז קניג, שמייצג את אחד החשודים, אמר כי "הוא בחור שעבד בחברה כמה שנים, הגיע לתפקיד רציני יחסית והיה אחראי על לקוחות גדולים. הוא עזב מרצונו לשוק הפרטי וניסו לשכנע אותו להישאר. אין לו עבר פלילי". עו"ד ארז אבואב, המייצג חשוד אחר, אמר לפני הדיון: "לדעתי, על בסיס מה שאני יודע, מדובר בתיאוריית קונספירציה ולא יותר מזה. לא הייתי מעלה על דעתי שאדם מסוים או קבוצת אנשים יכולים לסחוט בנק, שזה מה שאומרת המשטרה. אם כבר מישהו סוחט מישהו, זה הבנק את לקוחותיו ולא להיפך. מרשי ללא עבר פלילי, נורמטיבי, ולא עובד בלאומי קארד".
"הרשת האפלה"
החקירה נוהלה כאמור בין היתר ב"דארקנט", שהיא קבוצת אתרים המאפשרים אך ורק גלישה אנונימית שאינה חשופה לספקיות האינטרנט ולרשויות. ניתן למצוא בה פעילויות לא חוקיות ובהן פורנוגרפיה, סחר בנשק, מתנקשים ומידע בנקאי. הרשת עמדה לאחרונה במוקד פשיטה בינלאומית בראשות ה-FBI שהובילה להפלת 410 אתרים ושירותים, ולמעצר 17 בני אדם. לעת עתה,
עדיין לא ידוע כיצד הגיעו השוטרים לשרתי האתרים הסודיים.
מחברת לאומי קארד נמסר בתגובה: "יחידת להב 433 של משטרת ישראל סיכלה ניסיון של כמה אנשים, בהם עובדים לשעבר בחברה, לסחיטה של החברה. הסחטנים טענו כי מצויים בידיהם פרטים מנתוני כרטיסי אשראי של לקוחות החברה, ובעבורם ביקשו תמורה כספית. עם קבלת ההודעה פעלה החברה לפי נוהל המקובל באירועים כגון זה ועדכנה באופן מיידי את משטרת ישראל ובנק ישראל. מתחילת האירוע הופעל ניטור על כל הפעולות בכרטיסי האשראי ולא נצפתה כל פעילות חריגה בכרטיסים.
"המשטרה, באמצעות יחידת להב 433, ותוך עדכון שוטף של אנשי לאומי קארד, פעלה באופן מיידי באמצעים המצויים בידיה, עד לתפיסת החשודים. במקביל, בהתאם לנוהלי ההפעלה למקרים מעין זה, החברה נערכה לתרחישים שונים, באופן שיבטיח מניעת כל חשש לפגיעה בלקוחות".
מנכ"ל לאומי קארד, חגי הלר: "חשוב לי להדגיש כי אין חשש לגרימת נזק, מכל סוג שהוא, ללקוחותינו. עם זאת, אנו מתייחסים לאירוע במלוא הרצינות, ועם תום חקירת המשטרה וקבלת הממצאים המלאים לידינו, נפיק את הלקחים הנדרשים ונפעל בהתאם".
לפנייה לכתב/ת 
