שחיתות בחסות הוועד בתעשייה האווירית
דו"ח מיוחד של רשות החברות הממשלתיות חושף אי-סדרים בתעשיה האווירית: קורס פיקטיבי כדי לזכות בגמול השתלמות, סידור עבודה לבן, שיפוץ משרד ב-320 אלף שקל, הטרדה מינית. המסקנה: ועד העובדים חזק יותר מההנהלה
המקרה הראשון הוא של ראש מינהל הבטיחות בחברה מוטי פרץ. הדו"ח קובע כי פרץ פתח קורס פיקטיבי בנושא איכות הסביבה ללא האישורים הנדרשים במטרה ליהנות מגמול השתלמות על חשבון שעות העבודה. נוסף על כך, הוא העסיק תחתיו את בנו, בן פרץ, בניגוד למותר. ההליך המשמעתי נגד פרץ נגרר חודשים והסתיים בנזיפה בלבד. במקרה אחר הוא נהג בבריונות במהלך קורס בטיחות שהועבר לעובדים. פרץ "העליב את המרצה, איים שלא יאפשר כניסה של הספק לתע"א, ביטל את המפגש וחייב את העובדים לשוב לעבודה". גם כאן ההליך המשמעתי הסתיים רק בנזיפה. "אופן הטיפול בפרץ אינו הולם את חומרת המקרה ומצביע על קושי בהתמודדות עם חברי ועד", כתב יוגב.
מקרה נוסף הוא של ממונה הבטיחות במפעל אלתא, עו"ד מאיר כהן, גם הוא חבר בוועד. כהן למד לתארים ראשון, שני ושלישי במשפטים על חשבון החברה, אף ש"אין בלימודים אלה תרומה משמעותית לתפקידו בחברה כממונה בטיחות", לשון המכתב. הוא היה עו"ד פעיל ומרצה למשפטים במהלך שעות העבודה, בניגוד להיתר. למרות הממצאים בהנהלה לא מצאו לנכון לנקוט הליכים משמעתיים נגדו בנימוק שאת מרבית ההתנהלות אישרה ההנהלה. "זה מקרה של חבר ועד באלתא העוסק בעיסוקיו הפרטיים כעו"ד בחלק גדול מזמנו", כתב יוגב. "במסגרת הכשרתו היה עליו לעבור שנת התמחות. לא נמצא שכהן שהה בחל"ת בתקופת ההתמחות, לא ברור כיצד השלים את התמחותו תוך כדי העבודה. לנוכח עיסוקיו של מר כהן כעו"ד, מרצה ותלמיד לתואר שלישי עולה ספק כבד ליכולת החברה להבטיח שהוא מקדיש את עיקר מרצו למילוי תפקידו באלתא, במיוחד כשלחברה אין פיקוח על שעות העבודה שלו בשל היעדר החובה של חברי הוועד להחתים כרטיס".
320 אלף שקל לשיפוץ חדר
המקרה השלישי הוא שיפוץ המשרד של אלי כהן, חבר ועד ומנהל האיכות במפעל אביזרים. עלות השיפוץ הסתכמה בכ־320 אלף שקל - כ־10% מתקציב ההשקעות של המפעל. "בחינת המפרט מגלה רמת אבזור חריגה, הכוללת דלתות מיוחדות, אבזור למקלחת ושירותים פרטיים ועוד", נכתב. גם הפעם ההנהלה ויתרה על הליך משמעתי, ורק לאחר התערבות הרשות הוחלט לקיים דיון, שממצאיו טרם הועברו. "זו התנהלות חסרת אחריות המעלה חשש למתן הטבות מיוחדות לחברי הוועד. מנהלים בכירים בחרו להסיט יותר מ־10% מתקציב ההשקעות לשיפוץ לשכת עובד אחד". בדו"ח מועלה חשש שהקשר בין מוציאי ההזמנה לקבלנים המבצעים לא נבדק ביסודיות.
המקרה הרביעי הוא של שלמה גרינברג, יו"ר מועצת העובדים בתע"א. נגד גרינברג הועלו תלונות של מינוי מקורבים ובני משפחה, ומוזכר כי במהלך הפריימריז בליכוד כינס אלפי עובדים בחדרי האוכל ודרש מהם להצביע למועמדים מסוימים. כמו כן התקבלה נגדו תלונה על הטרדה מינית של עובדת. זו נבדקה והתגלתה כמוצדקת, והעונש שהוטל על גרינברג היה שלילה זמנית של הקביעות, קנס כספי ונזיפה. המתלוננת ציינה כי סוכם עמה שישופר מעמדה "תמורת שתיקה" בעידוד יו"ר הוועד, ח"כ חיים כץ. "התלונות בעניינו של גרינברג מציגות התנהלות לקויה של חבר ועד הפועל לקדם אינטרסים אישיים על פני טובת החברה. הוא נמצא אשם בהטרדה מינית ונענש בעונשים קלים, ועולה החשש כי היו גורמים בחברה שפעלו להשתקת המקרה", לשון המכתב.
יוגב מסכם וכותב: "המקרים המפורטים בדו"ח מציגים תמונה חמורה ביותר של התנהלות עובדים ומנהלים בחברה העלולים לייצג דפוס ותופעה רוחבית. הדו"ח מעלה חשש כי הביקורת בנושאים האמורים לא נכנסה לשורש הדברים והצעדים שננקטו היו סמליים בלבד. בכל המקרים מדובר בעובדים המכהנים כחברי ועד, ובחלק מהמקרים קשורים הליקויים לניצול מעמדם. אבקשך כי דירקטוריון החברה ידון בעריכת ביקורת חיצונית כדי למצות את הטיפול במקרים, לרבות באמצעות צעדים משמעתיים הולמים".
מתע"א נמסר: "מדובר בנושאים שהועלו בפני הנהלת החברה וטופלו על פי נהלי האתיקה הנהוגים בחברה. החברה מעסיקה כ־16 אלף עובדים. בהיקף פעילות כה רחב עלולות להיווצר חריגות מקומיות והחברה מקפידה על ביצוע תהליכים מוסדרים לטיפול בכך. הטיפול בתלונות המוגשות נגד חברי הוועד זהה לטיפול בתלונות כנגד עובד אחר".