לא סופרים אותם: 50 אלף הרוגים בדרום סודן
זה 11 חודשים שבמדינה הצעירה מתנהלת מלחמת אזרחים, אך הקהילה הבינלאומית כמעט ולא נדרשת לסוגיה. אחת הסיבות לכך היא שלא קיים מניין הרוגים רשמי. ארגוני הסיוע סבורים כי מדובר במספר שנע בין 50 אלף ל-100 אלף. "האו"ם עושה עבודה טובה יותר בסוריה, זה זלזול במתים"
כשקול יריות שבר את הדממה בלילה אחד בדצמבר 2013 בבירת דרום סודן, ג'ובה, החלו להתפרסם דיווחים המעידים על עשרות חיילי אויב הרוגים. בימים שלאחר מכן המשיכו החיילים הנאמנים לנשיא סלבה קיר להילחם במורדים שחברו לסגנו המודח, רייק משאר, וקול היריות והפיצוצים המשיך להרעיד את העיר. ברקע נותרו תושבים מפוחדים בתוך בתיהם מכורח העוצר.
עוד חדשות בעולם :
"הברווז הצולע" שב עם חיוך מהטיול במזרח
סרטון חדש של דאעש: ראש כרות של אמריקני
קאבול: חברת פרלמנט שרדה ניסיון התנקשות
עדי ראייה דיווחו כי חיילים עברו מבית לבית בעוד אנשי שבטו של הנשיא קיר, בני הדינקה, פתחו במצוד אחר שבט הנואר, אנשיו של משאר. בלילה הועמסו הגופות על משאיות והוסעו מהעיר, שם לפי עדויות וארגוני זכויות אדם, הן נשרפו ונקברו.
11 חודשים עברו מאז, מלחמת האזרחים עדיין רוחשת בדרום סודן ותקריות הטבח ההמוניות בג'ובה הכניסו את המדינה למעגל בלתי פוסק של פעולות נקם.
גם כוחותיו של קיר וגם המורדים הנאמנים למשאר הואשמו בזוועות - טבח, אונס קבוצתי
וגיוס ילדים לצבא - שעלולות להיחשב לכדי רצח עם. אולם מה שחסר בסכסוך הנוכחי הוא מניין הרוגים רשמי משום שאף אחד לא רושם את המספרים אפילו לא משקיפי האו"ם.
ארגון משברים בינלאומיים (ICG) מעריך כי לפחות 50,000 בני אדם נהרגו אולם גם פעיליו מודים כי המניין האמיתי עשוי להיות כפול מכך. הארגון טוען כי גם אי-ספירת המתים היא שערורייה בפני עצמה - מדובר בזלזול בקורבנות ובבעיה הגורמת לכך שהנושא עובר מתחת לרדר של הקהילה הבינלאומית.
"זה מזעזע שב-2014, במדינה שבה פועל אחד מצוותי משקיפי האו"ם הגדולים בעולם, עשרות אלפי בני אדם נהרגים ואין אדם אחד שיכול לאשר את מניינם הרשמי", טוענת קייסי קופלנד, חוקרת מטעם ICG. "בטוח שניתן לעשות יותר כדי להבין אם המספר קרוב יותר ל-50,000 מאשר ל-100,000, לא?".
היא סבורה כי הדרום-סודנים הם קורבנות של "תהליך דה-הומניזציה נורא" - תוצאה של "אי-פעולה ממוקדת לסיום המלחמה". ספירת ההרוגים חשובה לא רק כדי להבין את קנה המידה של המלחמה העקובה מדם, "אלא גם כדי לכבד את אלה שמתו. מדובר בפעולה מינימלית של כבוד לעשרות האלפים שנהרגו".
רצח המוני שאין לו תיעוד
"במדינות כמו סוריה למשל, האו"ם עשה 'עבודה טובה יותר' במעקב אחר מספר האזרחים שנהרגו", טוענת סקיי ווילר מארגון Human Rights Watch. "לצד דיווחים על התעללויות והפרות זכויות אדם, מספרים רשמיים בדרום סודן היו חושפים את היקף האלימות וההתעללות ועוזרים בהפעלת כוח על הצדדים לשים להן קץ".
אולם המציאות בדרום סודן הפוכה לגמרי: פעילי קבוצות חמושות - שאינם חוששים כלל מהשלכות מעשיהם - טבחו במתפללים בכנסיות, אנסו חולים במיטותיהם והבריחו ביריות אזרחים אחרים. לאחר הזוועות, הם השאירו את הגופות להירקב, להיסחף במי הנילוס או להיאכל על ידי הקרוקודילים.
סוכנויות הסיוע סבורות כי עשרות אלפים אחרים מתו מרעב או ממחלות בכפרים מבודדים. צוות משקיפי האו"ם לדרום סודן, UNMISS, מסר כי אנשיו אינם יכולים לספק "הערכה הגיונית ומדויקת של מניין ההרוגים". לדברי האו"ם, "אלפים נהרגו".
צוות האו"ם שכולל 14,000 משקיפים מסר בהודעה רשמית כי "אנשיו אינם מוצבים בכל
אזורי המדינה ולכן בלתי אפשרי לספק מספרים מהימנים". גם משרד התיאום של האו"ם לעניינים הומניטריים מודה בצער רב כי לא אסף את הנתונים על מניין ההרוגים מאז החל המשבר. אולם לדבריו, הוא כן יודע כמה נותרו בחיים - 3.8 מיליון נזקקים לסיוע ו-1.91 מיליון עקורים מבתיהם.
על רקע חוסר יכולתם של הארגונים הבינלאומיים לעקוב אחר ההרוגים במלחמת האזרחים בדרום סודן, הקימו כמה פעילים מקומיים פרויקט "לנקוב בשמותיהם של אלו שאיבדנו" שמנסה להרכיב רשימה של המתים. אולם הדרך לרישום ארוכה והם הצליחו לרשום רק כמה אלפים.
לפנייה לכתב/ת 
