'אפילו על קניית ברז מוותרים'. אלו פני המיתון
בעלי עסקים ברחבי הארץ לא הופתעו מהנתונים על צמיחה שלילית במשק, שאותה הם מרגישים בכל יום. לדבריהם, המלחמה, המיסוי הגבוה והמסרים הכפולים מהממשלה גורמים לציבור לקנות פחות: "יש רבים שסוגרים וחבל"
המספרים היבשים שנחשפו אתמול (א') והעידו על צמיחה שלילית במשק של 0.4 אחוז, לא הפתיעו בעלי עסקים ברחבי הארץ. מבחינתם, הסיבות או ההסברים חשובים פחות מהמצב בשטח - והוא לא משדר אופטימיות, בלשון המעטה. "הכול יקר בארץ ואנשים קונים פחות, אבל המלחמה היא זו שהובילה לנתוני המדד", אומר אברהם מימון, בעל עסק לתבלינים.
הצמיחה השלילית נובעת כתוצאה מ"צוק איתן" אך משקפת גם ירידה בהיקף הפעילות בשוק הנדל"ן, האטה בקצב הפתיחה של עסקים חדשים והרחבה של עסקים קיימים וירידה ברווחיות הייצוא. ירידה נרשמה כבר ברבעון הקודם, שם נרשמה צמיחה של 1.5 אחוז לנפש בלבד, בעוד קצב הגידול הטבעי של אוכלוסיית ישראל גבוה מכך. הנתונים מצביעים על כך שהמשק נוטה לכיוון מצב של מיתון, אולם יש להתייחס לנתונים של הרבעון השלישי כאומדן בלבד בשל המלחמה, שדיכאה פעילות כלכלית.
"אני מרגיש את המצב. אני עובד עם כל המסגריות בבאר שבע, כולם בוכים כי אין להם עבודה", אומר גבי אוחיון, ממפעל א. אור בעמק שרה בבאר שבע. "בדרום אנחנו לא משופעים בעבודות רבות, התחרות גדולה וחומרי הגלם מתייקרים. אנשים כבר מיואשים. המון בעלי עסקים כבר לא יודעים מה לעשות. הממשלה צריכה לדאוג להצמיח את הנגב, לייצר פה מקומות תעסוקה. לא מזרימים לפה תקציבים והכול תקוע. גם את המעט שהיה - כבר אין. רבים מתקשים להחזיק את עצמם. יש קושי בתשלומים והחזקת עובדים. לצערנו, יש רבים שסוגרים וחבל. הממשלה מתעלמת מאיתנו".
מימון, בעל חנות התבלינים, מייחס את התוצאות למלחמה אך לא רק. "המדינה נשענת על המגזר העסקי וממסה אותו עד בלי די", הוא אומר. "כולם מדברים כל היום על שוק המזון, על יוקר המחיה. אני לא מבין מה הם רוצים משוק המזון. יש משכנתא, שכירות, מים, חשמל, רכב, דלק ועוד. אבל אתם לא רואים שרשתות שיווק לא מרוויחות כסף? אולי אחוזים בודדים. המיסוי על המוצרים הוא הבעיה. מישהו צריך לשלם את זה בסוף. הכול יקר בארץ ואנשים קונים פחות".
מימון מספק לכל חלקי המדינה ולדבריו פחות מרגיש את ההאטה, אך רואה את המצב הקשה של ספקים מקומיים. "התחרות בשוק כיום קצת יותר קשה, לבעלי עסקים לא פשוט. אנחנו צריכים כל הזמן להשתפר ולהתייעל בניגוד למגזר הציבורי, שהוא שמן מסואב ולא יעיל. זו גם הסיבה שהמדינה לוקחת מאיתנו את הכסף ומעבירה אליהם", הוא אומר. "לאנשים קשה, לא מהיום. ההתמודדויות קשות, אל מול התחרות וההוצאות המטורפות שיש. כל פעם צצים דברים חדשים, אגרות חדשות".
יוסי דלויה, ראש לשכת המסחר והתעשיינים בבאר שבע, מעריך כי המיתון בישראל החל כבר לפני שלוש שנים אך כל הזמן כיסו עליו ודחו את הקץ. לדבריו, כעת הכול מחלחל, וזה מתחיל בפריפריה. "במרכז זה עדיין לא קורה, כי שם יושבים אנשי היי טק וממון, אנשים חנוקים מכסף. אנשים לא רוצים להמשיך להשקיע כי הכסף הציבורי הולך לחברות", הוא טוען. "אנשים לא משקיעים באופן פרטי. הבנקים מתחננים לתת לאנשים הלוואות גדולות, אבל הם לא רוצים. אין שום וודאות כלכלית שיוכלו להחזיר את הכסף. לעסקים בדרום כואב בכיס לשלם מיסים, ואם המדינה לא תיתן העדפה לדרום ותוריד את המס, המצב יילך וידרדר".
שוק הנדל"ן: מחכים למע"מ אפס, ובעיקר מבולבלים
גם בשוק הנדל"ן נרשמה האטה. הציפייה לחוק מע"מ אפס עשתה את שלה, ויחד עם המלחמה, כך טוען מתווך דירות מחיפה, ישנה ירידה של כ-30 אחוז שהיקף הפעילות. "השנה הזו הייתה הקשה ביותר שלי מאז שנכנסתי לעבוד בתחום לפני שבע שנים", אמר המתווך. "זה התחיל בהכרזת על מע"מ 0, המשיך עם המלחמה שבה לא קנו דירות בכלל. הציבור מבולבל, לא קונה, לא יודע מה לעשות. הממשלה משדרת חוסר יכולת ביצוע, תוך גמגום ופחדנות - והמשק מגיב בהתאם".
גם בתחום הדירות להשקעה, המסרים מבלבלים את הציבור וגורמים לו לחששות. "כל יום מוציאים ידיעה אחרת. מיסוי על דירות להשקעה, על הדירה הראשונה, השנייה, השלישית. מיסוי על שכר דירה. לא ברור מה יהיה ומתי. פשוט עובדים על הציבור באמצעות יחסי ציבור מסיבים", אומר המתווך. "אנחנו, העצמאים הקטנים, משלמים את מחיר חוסר התפקוד של ממשלת ישראל שדואגת רק לחבריה ולא לאזרחי ישראל שמנסים בכל כוחם להתפרנס ולהביא אוכל הביתה".
בעל עסק לחומרי בניין באחת הערים בגליל המערבי הסביר כי המצב מזכיר את אפקט הדומינו.
"אני רואה אנשים שהיו צובעים את הבית כל שנה, מתלבטים אם להשקיע כמה מאות שקלים בצבע, כי אולי אפשר לצבוע פעם בשנתיים", הוא מספר. "יש הרבה פחות כסף לאנשים, וצבע לבית לא נמצא בסדר העדיפויות הראשון. מה שקונים היום זה את הדברים ההכרחיים – חומרים לאיטום, כי זה תמיד מוצר של 'אין ברירה', נורות וכדומה. אתה רואה גם אנשים שחוסכים יותר מאשר פעם. אם לפני שנתיים-שלוש, בנאדם שהייתה לו תקלה בברז היה קונה ברז חדש, היום הוא קונה גומייה ומנסה לתקן".
אותו בעל עסק מציין כי הצמצומים אצל הקונים משפיע גם עליו. "ברור שבמצב כזה גם אני חושב פעמיים לפני שאני משקיע או מרחיב את העסק", הוא אומר. "בחצי השנה האחרונה עזבו פה שני עובדים, ובמקומם בקושי קיבלתי מישהו בחצי משרה. אני פשוט עובד הרבה יותר קשה כי המחזור קטן בעשרות אחוזים".
לפנייה לכתב/ת 
