יכולתם לחסוך אלפי שקלים ברכישת דירה

למרות תיקון לחוק שאושר בכנסת, שכר הטרחה שגובים עורכי דין עבור רישום הזכויות בדירה שנרכשה מקבלן - עדיין לא מפוקח. בכך נאלצים הרוכשים לשלם סכום מוערך של כ-10,000 שקלים. האם הממשלה מעכבת את יישום החוק בגלל התנגדות לשכת עורכי הדין?

אביטל להבפורסם: 18.11.14 , 09:16

בתחילת חודש מרס, לפני יותר מ-8 חודשים, אישרה הכנסת פה אחד תיקון לחוק מכר הדירות, שמטיל פיקוח על שכר הטרחה שיכול לגבות עו"ד עבור רישום הזכויות בדירה שנרכשה מקבלן. התיקון קובע כי שר הבינוי יקבע את הסכום המקסימלי שניתן לגבות עבור שירותי העו"ד, בהתייעצות עם שר האוצר ושרת המשפטים, וכי המחיר המפוקח ייכנס לתוקף לא יאוחר מ-6 חודשים מיום אישור החוק, כלומר, בספטמבר 2014.

לכותבות נוספות בנושא בערוץ הנדל"ן

ספטמבר כבר חלף הלך לו, ושכר הטרחה שגובים עורכי דין עבור שירות זה עדיין לא מפוקח. כתוצאה מכך, נהוגה עדיין הפרקטיקה המקובלת שלפיה הקבלן מוסיף לעלות הדירה את שכר הטרחה של עורך הדין, למרות שהנ"ל מייצג את שני הצדדים ונבחר לרוב על ידי הקבלן. על פי הנתונים שעליהם הסתמכה הכנסת בהליך החקיקה, מקובל לגבות 1.5%-2% מעלות הדירה בגין שירותים משפטיים (למעלה מ-15,000 שקל), כאשר בתיקון לחוק מומלץ להגביל את שכר הטרחה ל-0.5% ממחיר הדירה ובכל מקרה לא יותר מ-5,000 שקל.

אם כן, מדוע כבר למעלה מ-8 חודשים התיקון לא נכנס לתוקף? פנינו למשרדים שהוגדרו כאחראים לניסוח התקנות. ממשרד הבינוי נמסר כי שר הבינוי מסר ב-15 בספטמבר את התקנות ולפיהן, שכר הטרחה יוגבל ללא יותר מ-5,000 שקל (כולל מע"מ) או 0.5% מעלות הדירה (כולל מע"מ) – הנמוך ביניהם.

באשר לשאלה מדוע לקח לשר 6 חודשים לנסח את התקנות, נמסר מדוברות משרד הבינוי: "החוק התעכב בהליכי חקיקה ונעשה מחקר לגבי גובה התשלום הרצוי, ולאחר מכן הועבר נוסח התקנות למשרדי האוצר והמשפטים. בגלל העיכוב האמור, שר הבינוי חתם על הצו הדוחה את תחילתו של התיקון ליום 10 בינואר 2015. זאת, בהתאם לתיקון החוק עצמו שמאפשר לשר לדחות בצו בשישה חודשים נוספים את תחילת תוקפו של החוק".

מתגובת משרד הבינוי עולה כי התקנות הועברו לשרי האוצר והמשפטים אך אלו לא אישרו עדיין את הסכומים. ממשרד האוצר נמסר כי "שר האוצר אינו מתנגד לנוסח המוצע, אנו ממתינים לאישור שרת המשפטים". ושרת המשפטים? היא עדיין לא אישרה את התקנות אך בעקבות פנייתנו מסרה הדוברת שלה כי "שרת המשפטים תומכת ביוזמה שהציע שר הבינוי בעניין הגבלת ההוצאות המשפטיות שיחולו על קונה דירה, ותאשר את התקנות בהתאם".

לשכת עורכי הדין הפעילה לחץ נגד התיקון

הסבר מספק לעיכוב הממושך באישור התקנות, שגרם כאמור לדחייה של 3 חודשים בכניסתו של הפיקוח לתוקף (אם אכן ייכנס לתוקף – שרת המשפטים עדיין לא אישרה בפועל), לא נמצא עדיין בתגובות המשרדים. יתכן שמדובר ברשלנות גרידא. יתכן שבמשרדי הממשלה התלבטו בין קביעת רף אחיד לשכר הטרחה ובין קביעת מדרגות שונות, לפי גודל הדירה או מחירה.

אמנם, בפועל הרף שנקבע הוא שיעור יחסי ממחיר הדירה, אך בפועל נקבע רף אחיד של 5,000 שקל מפני שכמעט ואין היום דירות חדשות בישראל ש-0.5% ממחירן נמוך מ-5,000 שקל שהיא המדרגה המקסימלית. הסבר אפשרי נוסף הוא ההתנגדות החריפה שמעורר התיקון לחוק אצל הגוף ששומר על האינטרסים של עורכי הדין בישראל, לשכת עורכי הדין.

לשכת עורכי הדין ניהלה מאבק עיקש נגד התיקון לחוק מאז שהוצע לראשונה, על ידי חבר סיעתה של לבני, ח"כ מאיר שטרית. בניגוד לאזרח הפשוט, שהתנגדותו לחוקים שפוגעים באינטרס שלו מתמצה בקיטורים סביב שולחן האוכל או בהצבעה בקלפי אחת לכמה שנים, את ההתנגדות של לשכת עורכי הדין לוקחים חברי הכנסת ברצינות. לא פחות מ-6 חודשים חלפו מאז שאושר הפיקוח על שכר הטרחה בקריאה ראשונה ועד שהובא לקריאה שנייה ושלישית. במשך כל אותו הזמן ניהלו חברי הכנסת דיונים ממושכים עם לשכת עורכי הדין, בניסיון להגיע לפשרה או לפיתרון אחר שימנע את המצב הקיים ללא צורך בהטלת פיקוח.

אחרי כמה חודשים מתישים של משא ומתן, התכנסה ועדת הכלכלה בפברואר האחרון כדי להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית. ח"כ שטרית הופיע לדיון ולא חסך שבטו מלשכת עורכי הדין. "אדוני היושב-ראש", אמר שטרית, "אני מוכרח להגיד שהניסיונות של לשכת עורכי הדין לנסות לבטל את החוק הזה בעיניי עברו כל גבול של טעם טוב, ואני מתנגד להם. אני מבקש ממך לקרוא את החוק as is ולהצביע עליו היום. אני לא דן איתם יותר, לא מגיע איתם לשום הסכמות. נראה לי שבניסיונות שלהם הם דואגים רק לאינטרס אחד, לאינטרס של עורכי הדין".

לשכת עורכי הדין אכן הציעה כמה הצעות חלופיות לתיקון החוק. הם הציעו לבטל את הסעיף בתקנון הלשכה שמתיר לעורכי דין לייצג ברישום זכויות לדירה את שני הצדדים וכך ליצור מציאות שבה כל צד צריך להביא את ערוכי הדין שלו. הצעה זו נפסלה מכיוון שהיא לא הייתה מקלה על רוכשי הדירות, אלא רק מכבידה עליהם. לצד התשלום על עורך דינם, הם היו סופגים גם את עלות עורך הדין של הקבלן דרך מחיר הדירה. כמו כן, עלתה הצעה כי שכר הטרחה ייכלל בתוך מחיר הדירה ולא יוצג בנפרד. הלשכה אפילו ניסתה לטעון בשלב מסוים כי הצגת שכר טרחה בנפרד מהווה הפרה של חוק הגנת הצרכן.

שטרית תיאר זאת בדיון בוועדת הכלכלה כ"ניסיון נואל של לשכת עורכי הדין לטרפד את החוק, לא יותר מזה. אני לפחות אציין שמאז שהם הביאו את ההצעה הזו הרי עברו כמה חודשים מאז הדיון האחרון ואין לי שום ספק שבכל התקופה הזו, בחודשים האחרונים, אנשים קנו דירות והמשיכו לגבות את הכסף, לא שלשכת עורכי הדין נתנה הוראה להפסיק לגבות שכר טרחה כי זה לא חוקי. לכן, זה בלוף".

לבסוף אושר התיקון לחוק ברוב של 30 ח"כים ללא מתנגדים ונקבע אפילו שמעתה ואילך שכר הטרחה ישולם ישירות לעורך הדין שיוציא לרוכש הדירה חשבונית. זאת, על מנת למנוע מצב שבו גביית שכר הטרחה תשמש כערוץ להעברת כסף נוסף לכיסו של הקבלן. אך לשכת עורכי הדין לא אמרה נואש, והגישה ביוני האחרון עתירה לבג"ץ. העתירה נטען כי התיקון לחוק מהווה פגיעה בחופש העיסוק של עורכי הדין ובחופש ההתקשרות החוזית.

עוד נטען כי ההוראות החדשות כופות על עורכי הדין של הקבלנים לקבל שכר טרחה מרוכשי הדירות ומחייבות את אותם עורכי דין לספק שירותים למי שאינם לקוחותיהם. עוד טענה הלשכה כי התיקון מפלה בין עורכי הדין לבין מתווכים, שעליהם לא הוטל פיקוח מחירים.

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה לכתבה: "הכתבה הינה מגמתית ורצופה אי דיוקים. לשכת עורכי הדין תמתין להכרעת בג"ץ בעתירתה נגד חוקתיותו של התיקון לחוק. חשוב להדגיש כי בכל הדיונים בכנסת, הלשכה ראתה לנגד עיניה את טובת רוכשי הדירות וציינה זו בדיוני ועדת הכלכלה בכנסת. הלשכה סברה כי המענה הראוי הינו שינוי בכללי האתיקה אך למרבה הצער הכנסת מצאה לנכון לחוקק התיקון. מי שסובר כי התיקון ייטיב עם רוכשי הדירות - טועה ומטעה".

לצפייה בפרויקטים חדשים בנדל"ן לחצו כאן

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו