הנחיות חדשות: קנאביס רפואי מסוכן לילדים
נייר עמדה חדש של איגוד רופאי הילדים בישראל קובע כי לאור דיווחים על תופעות לוואי קשות בילדים כתוצאה משימוש בקנאביס, ובהן חרדה, פסיכוזה, התמכרות לסמים קשים וריבוי תאונות דרכים - יש לצמצם את השימוש בו
קנאביס רפואי מסוכן לשימוש אצל ילדים: כך קובע מסמך הנחיות חדש, שנכתב לאור לחצים רבים שהפעילו הורים על רופאים לאשר קנאביס רפואי לילדיהם.
על פי מסמך ההנחיות, שהוצג בכנס איגוד רופאי הילדים השנתי בישראל, אין די עדויות מדעיות על בטיחות הקנאביס בילדים, ומנגד קיימים דיווחים רבים על התקפי פסיכוזה, על התמכרות לסמים קשים ועל ריבוי תאונות דרכים אצל ילדים שטופלו בסם.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
עוד על קנאביס רפואי:
חשיפה: מהן המחלות שיעניקו לכם אישור לקנאביס?
אושר: יינתן קנאביס רפואי גם לפוסט טראומה
סוף לתורים? הממשלה אישרה חוק הקנאביס הרפואי
על פי נייר העמדה, קיימים דיווחים מועטים בספרות הרפואית על יעילות הקנאביס במחלות שונות, ולעומתם ריבוי ידיעות לא מבוססות הנפוצות בתקשורת. לדעת הרופאים, גורמים בעלי עניין מדגישים את היתרונות - המוכחים ושאינם מוכחים - וכתוצאה מכך עולה הדרישה מקהל המטופלים ובני משפחותיהם לאשר שימוש בקנביס רפואי גם בילדים.
דיווחים ללא ערך מדעי
בצמח הקנאביס למעלה מ-560 חומרים פעילים, מהם יותר מ-60 קנבינואידים. במחקרים שבוצעו בעולם נבדקו בעיקר המרכיבים THC ו-CBD, השונים באופן השפעתם. ריכוז החומרים הפעילים בצמח תלוי בזן ובתנאי הגידול שלו.
בבני אדם ידועים כיום לפחות שני קולטנים לחומרים קנבינואידים: הקולטן CB1 מאכלס בעיקר את מערכת העצבים המרכזית ומהווה אתר הקשירה העיקרי של סוגי ה-THC השונים. השפעת חומרים אלו כוללת שיכוך כאבים בינוני, השפעה על מרכזי תיאבון ובחילה והשפעה פסיכוגנית שיכולה להתבטא בחרדה ופסיכוזה.
קולטני ה-CB2 קשורים לפעילות דלקתית ולירידה בפעילות דיכוי חיסוני. קולטנים אלה מעורבים גם הם בדיכוי כאבים.
נטילת קנאביס אפשרית בעישון סיגריה או נרגילה, בשאיפה באמצעות משאף נוזלי או חימום לאדים, ובבליעה בשמן, בסוכריות ובעוגיות המשמשים בעיקר ילדים. המוצרים הללו לא נחשבים כתרופות, מלבד התרופה Sativex, וריכוזי החומרים הפעילים שונים בכל צורת הכנה ולרוב נותרים בלתי ידועים.
משרד הבריאות קבע כמה התוויות לשימוש בקנאביס רפואי, ובהן מחלות מעי דלקתיות שלא הגיבו לטיפולים מקובלים; מחלות נוירולוגיות כמו טרשת נפוצה ופרקינסון לשיפור התנועתיות ולטיפול בכאב; לטיפול בחולים אונקולוגים להפחתת בחילות והקאות, לשיפור התיאבון, לשיפור השינה ולהפחתת כאב; בחולים סופניים עם תוחלת חיים של פחות מחצי שנה להקלת תסמינים; לחולי איידס לשיפור התיאבון ולהפחתת כאב; ולכאב כרוני נוירופתי שאינו מגיב לטיפול מקובל במרפאת כאב.
קיימים דיווחים על ניסיון לטיפול בקנאביס במצבים שונים שלגביהם אין עדות מדעית מספקת, ובהם כאבי בטן, בחילות והקאות, הפרעות שינה, פרכוסים, כאב, אוטיזם והפרעות תנועה. איגוד הרופאים מציין כי במרבית הדיווחים על שימושים כאלה מדובר בתיאורי מקרה בודדים, שהשתפרו בנטילת קנאביס. המידע לא נחקר באופן מבוקר ולא פורסם בספרות מדעית, ולכן הנו ללא ערך מדעי.
מהם הסיכונים המוכחים בילדים?
נייר העמדה קובע כי מול הרצון של קהל המטופלים להשתמש ב"חומר טבעי שאינו מזיק ואינו ממכר", קיימות עובדות מדעיות על השימוש בקנאביס בילדים מתחת לגיל 18, הכולל תופעות לוואי:
ירידה בתפקוד הקוגניטיבי מספר שעות לאחר החשיפה ועד השפעה ארוכות טווח.
עדות בסריקות מוח MRI ו-PET CT להופעת שינויים אנטומיים במערכת העצבים המרכזית בעקבות השימוש במריחואנה רפואית, באזורים הנפגעים במקרה של פסיכוזה, באזורים המעורבים בפעילות רגשית ובאזורי זיכרון ולמידה.
הופעה של התקפי חרדה ופסיכוזה קשים בילדים, עם סיכון מוגבר בנוכחות היסטוריה משפחתית, נטייה אישית או כשמינון החומר גבוה.
בשימוש מוקדם וסדיר בקנאביס בילדים מתואר שיעור משמעותי של התמכרות ומעבר לסמים קשים.
חוסר מידע על מינונים, חשש מהרעלה בילדים עקב משקלם הנמוך וההבדלים בהרכב התכשירים השונים.
סכנה בנהיגה תחת השפעת הסם, בעיקר במתבגרים שאינם יכולים להתאפק ולהימנע מנהיגה.
מתן קאנביס רפואי לילדים עשוי להימשך גם לאחר סיום הבעיה הרפואית, והאיגוד קובע כי מטופלים מפעילים לחץ על רופאים לאפשר שימוש בקנאביס אף על פי שסכנותיו אינן ברורות דיין.
באיגוד קוראים לרופאים לשקול בכובד ראש את הגשת הבקשה לקנאביס רפואי בילדים, ולא לפני מיצוי כל אפשרויות הטיפול הרפואיות המקובלות.
לפני הגשת בקשה לקנאביס ניתן לשקול הערכה פסיכולוגית לאיתור סיכון לחרדה או פסיכוזה בילד, שהקנאביס עלול לעורר. אם ישנו רקע משפחתי של מחלות נפש, למשל, גם אין להמליץ על קנביס רפואי.
עוד ממליצים באיגוד הרופאים ליצור מערכת שתקשר בין כל רופאי הילדים המבקשים להמליץ על קנאביס רפואי למטופליהם הצעירים.
לפנייה לכתב/ת 
