טיפולי פוריות: מה הנזק שנגרם לתינוקות?
בעיות פוריות, מומים מולדים ופגות, שנובעת בעיקר כתוצאה מהריונות מרובי עוברים: המחקרים שנעשו בשנים האחרונות על תינוקות שנולדו כתוצאה מטיפולי פוריות מצביעים על מגוון בעיות שמהן הם סובלים. "צריך לזכור שאנחנו מייצרים עובר במקום שבו לכאורה הטבע החליט לא לייצר", אומר אחד המומחים
ב-25.7.1978 נולדה לואיז בראון ועשתה היסטוריה מעצם היותה הילדה הראשונה בעולם שנולדה כתוצאה מהפרייה חוץ גופית (IVF). מאז נולדו למעלה מחמישה מיליון ילדים בעזרת הפרייה חוץ גופית ברחבי העולם, ובישראל מדי שנה 4% מהתינוקות הנולדים הם תוצאה של הריון שהושג באמצעות טיפולי הפרייה.
<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>
בעבר היו שהתייחסו להפרייה חוץ גופית כהפרה של הטבע והזהירו מפני ההשלכות והמשמעויות העתידיות להיגרם מכך. האזהרה הזו הטרידה, ועדיין מטרידה, זוגות רבים במסלולי ההפריות.
ביקרתם כבר באציקלופדיה להריון ולידה שלנו?
- "נשים משלמות מחיר כבד על טיפולי פוריות"
חוקרים ברחבי העולם עסקו בשאלה האם יש הבדל בין ילדים שנולדו לאחר הפרייה לבין כלל האוכלוסיה. בכנס הפתוח לציבור הרחב של "המרכז הארצי לפריון" (שיתקיים ב-27.11.2014) בו ישתתפו מיטב המומחים בתחום הפריון בישראל, יתקיים פאנל שיעסוק בהשפעות טיפולי ההפרייה על הילדים, תוצרי הטיפולים.
"לאורך השנים נעשו מחקרים רבים בשאלה האם הילדים שנולדו כתוצאה מהפרייה חוץ גופית בריאים בגופם והאם יש להם יותר מומים", מסביר פרופ' דניאל זיידמן, אחד ממשתתפי הפאנל, רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית ואחראי על יחידת המחקר של האגף למיילדות וגניקולוגיה בבית החולים שיבא, תל השומר. "הנושא עד היום לא נפתר עד הסוף, בעיקר בגלל שהמטופלים הם לא חתך אקראי של האוכלוסייה. מראש מגיעים לטיפולי פוריות אנשים שסובלים ממחלות קשות, מבעיית זרע, מבעיות גנטיות שבגללן העובר לא מתפתח, או אנשים שמנסים להיכנס להריון בגיל מבוגר יחסית. קשה להשוות את האוכלוסיה הזו לאוכלוסייה הכללית".
"אנחנו מתערבים התערבות בוטה בביולוגיה"
המחקרים מתמקדים במגוון רחב של שאלות ספציפיות, וחלקן בוחנות את ההשפעה של טכניקת ההפרייה על הילד שנוצר כתוצאה מכך. כך, למשל, אחת השיטות המקובלות בתהליך ההפרייה היא מיקרומניפולציה (ICSI), בה מוזרק הזרע ישירות לתוך הביצית בתהליך הנעשה במעבדה. השיטה הזו נועדה לפתור בעיות של ספירת זרע נמוכה, אך כיום היא נעשית גם במקרים בהם הזרע תקין ובסך הכל מתבצעת במחצית ממחזורי טיפול ההפרייה הנעשים בעולם.
"צריך לזכור שאנחנו מתערבים התערבות בוטה בביולוגיה ומייצרים עובר במקום בו לכאורה הטבע החליט לא לייצר",
מבהיר פרופ' שחר קול, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים רמב"ם. "מיקרומניפולציה מתבצעת אצל זוגות בהם לגבר יש ספירת זרע נמוכה, ומבצעים אותה היום לעתים גם כשאין אינדיקציה כזו. כך אנחנו למעשה מכריחים את הגוף ליצור הריון גם איפה שלא היה אמור להיות, והמחיר מודגם במחקר גדול שנערך לפני שנתיים באוסטרליה.
"במחקר התברר כי בקרב ילדים אחרי מיקרומניפולציה יש עלייה מסויימת, באחוזים בודדים, של מומים מולדים. על השאלה מי אשם, הטכנולוגיה או הזרע שלא נועד ליצור הריון, עדיין אין תשובה ברורה. כנראה שמדובר בעיקר במקרים שמראש הזרע נועד לייצר מומים באחוז יותר גבוה".
"כשהתחילו לעבוד בטכניקה של מיקרומניפולציה לא היו מחקרים, כפי שנהוג לפני הכנסת תרופה חדשה לשימוש", מוסיף פרופ' זיידמן. "זה עבד טוב, ומיד עבדו בשיטה הזו בכל בכל העולם בלי שערכו מספיק בדיקות. היום כבר נערכו מספיק מחקרים. ישנם מחקרים שמראים כי אכן יש עלייה של במומים בעקבות מיקרומניפולציה, בעיקר מומים של כרומוזומי המין X ו-Y. בשורה התחתונה מיקרומניפולציה מעלה סיכון לבעיות כרומוזומליות, אבל זה אינו סיכון משמעותי וממילא ניתן לאתר זאת באמצעות בדיקת מי שפיר או בדיקת הדם הדומה לבדיקת מי שפיר".
פרופ' קול משווה בין בעיית זרע אצל הגבר לבין בעיית ביוץ אצל הנשים, הנפתרת אף היא בעזרת טיפולי ההפרייה. "בישראל 5% מהנשים מסתובבות עם התווית של שחלות פוליציסטיות, בלי בסיס רפואי ואבחנתי נכון", הוא טוען. "אבל אותן נשים שבאמת יש להן בעיית ביוץ ואינן מבייצות באופן טבעי, הטבע החליט בשבילן שהן לא יכולות להיות אמהות. על ידי טכנולוגיה ותרופות אנו כופים על המערכת לייצר ביוץ, ואצל אותן נשים יש עלייה מסויימת בסיכון להפלות טבעיות ומומים בעובר".
-האם ילדים שנולדו כתוצאה מטיפולי הפרייה יחוו התפתחות מינית מוקדמת?
"לפי המחקרים האחרונים אין קשר", מבהיר פרופ' זיידמן. "מחקר אמריקני בדק 560 ילדים מעל גיל 18 שנולדו אחרי IVF. תוצאות המחקר הראו כי התפתחות מינית מוקדמת היא פונקצייה של משקל הילדות, ולא קשורה לעובדה שנולדו מהפרייה. יש גם עבודה מבלגיה שבחנה 118 בנות שנולדו מ-IVF והשוו אותן לבנות רגילות. גם הם לא מצאו הבדלים בהתפתחות המינית".
"כשמדובר בבעיות ביוץ ופוליציסטיות, יש אלמנט גנטי שמשפיע על התבגרות מוקדמת ולא בהכרח קשור לתהליך הIVF", מוסיף פרופ' קול. "יש מגמה כלל עולמית של ירידה משמעותית בגיל תחילת ההתבגרות המינית על רקע שינויים באורח החיים של האדם המודרני. רואים גם עלייה משמעותית באחוז גברים עם ספירת זרע נמוכה".
עקרות: עוברת בתורשה מאב לבן
לואיז בראון, "ילדת המבחנה הראשונה", היא כבר בעצמה אמא, לילד שנוצר בשיטה הטבעית והמסורתית. עובדה זו מעלה את התהייה האם ילדים שנוצרו מהפרייה יהיו פוריים בעצמם או ייתקלו בקשיי פוריות אף הם.
"יש לי היום מטופלות שהן בעצמן תוצר IVF", חושף פרופ' זיידמן, "אך ברור שזו קבוצה של הפרעות פריון גנטיות שמעבירים אותן לדור הבא. אם לאמא, למשל, היו הפרעות בביוץ, הבת שלה גם היא בסיכון להפרעות בביוץ.
יש גם מקרים שהם לא מוסברים, וכנראה יש בעיה גנטית שאנחנו לא יודעים לזהות. אלו בעיות שאולי לא נועדו לעבור לילדים, אבל בזכות ההתערבות שלנו בכל זאת הם נולדים. זה לא אנטי-אבולוציוני, כי כבר כיום יש דרכים לפתור את הבעיות הללו ועד שהילדים יגדלו בוודאי יהיו פתרונות טובים יותר".
"כמה שזה נשמע אבסורדי, עקרות עוברת בתורשה", אומר פרופ' קול. "ערכנו מחקר ברמב"ם בו בדקנו מקרים של גברים עם בעיית זרע קשה. ההסבר לבעיה הוא חוסר בכרומוזום Y, שגורם לחוסר מוחלט בזרע. אנחנו לוקחים את המעט שיש באמצעות ניתוח ומייצרים הריונות. לקחנו בדיקת DNA מהבנים שנולדו לאותם גברים, והוכחנו שהבנים יורשים את אותם חוסרים גנטיים, לכן כשהבן יגיע לבגרות יסבול מאותה הפרעה בייצור הזרע כמו אביו".
-מה משמעות החוסר בכרמוזום Y?
"כרומוזום Y לא מכיל דברים חיוניים לחיים אלא רק בדיפרנציאציה של הגבר. כשמאבחנים חוסרים של כרומוזום Y, אנחנו מסבירים לזוג מה המהמשמעות, ומציעים אבחון גנטי טרום השרשה שיאפשר להחזיר רק נקבות ולהימנע מיצירת זכרים ,שקרוב לוודאי בגיל הפריון יסבלו מהבעיה. עד היום אף אחד מהזוגות לא ויתרו על האופציה של בן. זו מחשבה נכונה כי אם לבעל נמצא פתרון, עד שהבן יגדל יהיו פתרון וטכנולוגיות טובים יותר".
ההמלצה: להימנע מהריונות של תאומים ושלישיות
טכניקה נוספת, שהופכת בשנים האחרונות לשכיחה יותר ויותר, היא אבחון טרום השרשתי (PGD), בו נלקח מהעובר תא אחד לבדיקה כרומוזומלית, לאחר שלב ההתחלקות הראשוני. הבדיקה נועדה לאתר נשאות של מחלות גנטיות, אך היא מאפשרת גם הצצה אמיתית ל-DNA של העובר. מעבר לשאלה האתית והמוסרית שהטכניקה המתפתחת כבר מעלה, עולה גם שאלה עד כמה בדיקה כזו חודרנית עלולה להשפיע על הילד בהמשך.
לפרופ' זיידמן יש בשורות טובות. "יש מחקרי פולו אפ שחקרו אלף מקרים של PGD ולא מצאו שיש יותר בעיות ביחס להריון רגיל", הוא מבשר. "אבל אין ספק שזו בדיקה שמציעה חזון חדש ובעייתי בו אפשר יהיה לבקש תכונות מסויימות לילד. החזון הזה מתקרב אלינו בצעדים גדולים".
מעבר לאיתור מומים גנטיים, הורים רבים חרדים שילדיהם יסבלו מבעיות התפתחותיות. פרופ' זיידמן מספר על מחקר חדש מדנמרק שערך מבדקי I.Q לקרוב ל-2,000 ילדים בני חמש. המחקר הראשוני מצא ציונים נמוכים יותר לילדים שנולדו אחרי טיפולי הפרייה ביחס ילדים אחרים. בהמשך השוו את המבחנים ליכולות של האמהות, ואז ההבדלים בין ילדי IVF לילדים אחרים נעלמו. כלומר אין קשר בין הדרך שבה נכנסה האם להריון לבין מנת המשכל של הילד, אלא רק בין מנת המשכל של האם לזו של הילד.
"לעומת זאת", מוסיף פרופ' זיידמן, "הרבה מחקרים מראים כי הקשר בין ילדי IVF להוריהם טוב יותר באופן יחסי. ההסבר הוא שבאוכלוסיה הכללית יש תינוקות שלא היו מתוכננים או רצויים והדבר הוביל לעוינות וכעס ביחסיהם עם ההורים. בטיפולי הפרייה אין ילדים לא רצויים ולכן היחסים טובים יותר".
-ידוע שטיפולי פוריות מעלים את הסיכוי להריון מרובה עוברים, שהוא לכשעצמו מעלה סיכון ללידות מוקדמות וכתוצאה מכך לבעיות התפתחותיות ומומים שונים. עד כמה לוקחים זאת בחשבון במחקרים?
"אם רוצים להשמיץ טיפולי פוריות, עולה נושא של הריון מרובה עוברים", אומר בתקיפות פרופ' זיידמן. "אין ספק שהריון מרובה עוברים קשור יותר במומים ולידות מוקדמות, שקשורות בפגיעות נוירולוגיות, חירשות, עיוורון וכו'. כדי שהמחקרים שפורסמו בנושא טיפולי הפרייה יהיו מהימנים, הוציאו את התאומים מהמחקר והשוו רק לידות יחיד לאחר הפרייה ללידות יחיד לאחר הריון רגיל. ישנם מחקרים שהשוו תאומים אחרי הפרייה לתאומים רגילים, ולא מצאו הבדלים ביניהם".
"היום ביחידות להפרייה ברחבי העולם הריון תאומים אינו נחשב כהצלחה כי הם בקבוצת סיכון גבוהה", הוא מוסיף.
"ההערכה היא שאחד מכל תשעה זוגות עוברים תאומים ייוולד עם בעיה נוירולוגית משמעותית לטווח ארוך. נכון שרוב התאומים נולדים בריאים, אבל 10% יסבלו מבעיות לכל החיים. כל העולם נע לעבר גישה של החזרת עובר אחד בכל סבב טיפולים, אבל פה בארץ יש לחצים סביבתיים שמשפיעים על ההחלטה".
-מה לדעתך יפתור את הבעיה?
"בארץ יש הגבלה על מספר הטיפולים, אז מטופלים רוצים למקסם את הסיכוי בכל סבב של טיפול. אם היו מאפשרים יותר מחזורי טיפול ומגבילים לעובר אחד, זה היה חוסך בתקציב הפגיות. גם העלו את מחיר הזרע בארץ, ואז יחידניות מבקשות להעלות סיכויים. רוצים לחסוך כסף, אבל לא חושבים על המיליונים שיוציאו על גידול התאומים".
כנס "המרכז הארצי לפריון" בשיתוף פרופ' משיח פתוח לקבל הרחב וייערך ב-27.11.2014. פרטים והרשמה באתר
