סמארט בוקס
עזבו את הטאבלטים ותעברו לספורט העולה - איגרוף תאילנדי. נילי בלאק היא אלופת אירופה וגם איתי גרשון זכה כבר בכמה תארים (השניים מועמדים לפרס "המצוינות של משרד התרבות והספורט והטוטו ע"ש יעקב חודורוב"). כיצד משלבת בלאק את האימונים והקרבות עם הדת, מה היא מוכנה לעשות בשביל להתחרות באולימפיאדה, מה החלומות של איתי וכיצד יכול הענף לעזור להפחית את האלימות בחברה? צפו בראיון הווידיאו
ענף האיגרוף תאילנדי רשם בחודשים האחרונים הישגים חשובים בזירה הבינלאומית. נילי בלאק זכתה בספטמבר באליפות אירופה לנשים במשקל עד 60 ק"ג בפולין וכעבור חודש הוסיפה לרקורד זכייה במדליית ארד באליפות אירופה בקיק בוקס. בין הגברים נחשב איתי גרשון לאיש הבולט ובאליפות אירופה בפולין הוא זכה במדליית כסף במשקל עד 71 ק"ג. השניים מועמדים לפרס "המצוינות של משרד התרבות והספורט והטוטו ע"ש יעקב חודורוב".
בניגוד לאיגרוף תאילנדי, בו ניתן להכות את היריב בעזרת המרפקים והברכיים, בקיק בוקס אסור לבעוט עם הברכיים יותר מפעם אחת ואסור לאחוז במתחרה. בלאק, חיילת דתייה בת 19 שעלתה מארה"ב בגיל שנה ומתגוררת בבית שמש, העלתה את שני הענפים האחים על המפה בספורט הישראלי ונחשבת לאחת התקוות של ישראל לזכייה במדלייה אולימפית. זאת, אם האיגרוף התאילנדי יצורף רשמית למשחקים שיתקיימו ב-2020.
"כשהייתי בת 10 אמא שלי התנדבה במג"ב וחיפשה ללמוד הגנה עצמית", סיפרה בלאק כיצד החלה את דרכה. "היא הגיעה ללמוד איגרוף תאילנדי אצל בני קוגן (מאמן נבחרת ישראל כיום) והצטרפתי אליה. הייתי טום בוי שאהבה ספורט ומאז לא עזבתי. לא ממש בחרתי את זה, פשוט קרה כך. בשבילי זו דרך חיים וברגע שאתה עושה משהו ומתמיד - זה נהיה חלק ממך. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 11 וכמו שהספורט מעניק המון אחריות וביטחון עצמי, ככה לקחתי את הגירושים של הוריי במובן החיובי. אנחנו שישה ילדים ואני טיפלתי בשלושת האחים הקטנים שלי. זה פתח המון דלתות בפניי".
כשלמדת בבית הספר ילדים פחדו להרביץ לך?
"למדתי באולפנה וביסודי למדתי בבית ספר דתי עם בנים. בהפסקות תמיד שיחקתי כדורגל עם בנים. איגרוף תאילנדי זה הגנה עצמית ובכלל, אם יש לילד ביטחון עצמי אז אין גבול לכל דבר שהוא יעשה בחיים. זה תורם המון, כולל סוג של עצמאות ואחריות”.
איך מסתדר העיסוק בספורט הזה עם חיי הדת והשירות הצבאי?
"הדת היא חלק מאוד גדול בחיים שלי. אני שומרת שבת ושומרת כשרות וכשאנחנו טסים לחו"ל אני עושה כמיטב יכולתי על מנת לא לחלל שבת. ברור שאני מביאה איתי את כל האוכל שלי. יש אנשים שיסתכלו עליי מהצד ויגידו 'בשבילנו את לא דתיה', כי הם יותר קיצונים כביכול. יש מכנסיים, יש גופיות ואני מתאמנת עם הבנים. בשבילי כל אחד מוצא את הדרך שלו בדת ואני מבחינתי דתיה לכל דבר. בצבא אני משרתת כספורטאית מצטיינת, אז זה מעניק לי 90 ימים מיוחדים בשנה לתחרויות ואימונים".
חשבת להיות חיילת קרבית?
"כן, זה היה החלום שלי, אבל הגעתי לשלב בחיים בו הייתי צריכה להחליט אם אני ממשיכה עם הספורט או שאני הולכת להיות חיילת קרבית. ההחלטה בסופו של דבר הייתה שהקרבתי כל כך הרבה למען הספורט, אז לא הייתה סיבה להפסיק".
יש עוד מישהו במשפחה שמתעסק בספורט?
"אמא שלי אמרה שבגלל שאני רודפת אחרי החלומות שלי גם האחים שלי מנסים למצוא תכלית. כל המשפחה מאוד אתלטים, אבל לא כמוני במובן התחרותי”.
מה את אומרת לכל מי שאומר שזה לא ספורט נשי?
"הרבה אומרים לי שהענף הזה מאוד גברי ולא נשי ואני גם מתאמנת עם גברים. אני הבת היחידה וכיף לי. כיף לי לייצג את המין הנשי".
בן זוג יש?
"עוד לא"
הוא צריך להיות ספורטאי?
"חייב להיות ספורטאי, כי זה האופי שאני מחפשת. מישהו שמתמיד ועובד מאוד קשה. לא משנה כמה פעמים הוא ייכשל הוא ימשיך לנסות להצליח. צריך גם להבין את הלו”ז שלי, זה מאוד חשוב".
מה את מעדיפה, איגרוף תאילנדי או קיק בוקס?
"יש לי העדפה לאיגרוף תאילנדי, כי אפשר להשתמש בו בכל האיברים בגוף".
מה החלום שלך עכשיו?
"לייצג את ישראל באולימפיאדה. מדובר כבר כמה שנים על כך ש-IFMA (התאחדות האיגרוף התאילנדי הבינלאומית) תיכנס למשחקים האולימפיים, לא ב-2016 אלא ב-2020. זה החלום הגדול שלי, האולימפיאדה, גם אם זה יהיה באיגרוף קלאסי. אני מתאמנת גם במועדון של איגרוף רגיל, אז זו אפשרות".
מה תרצי לעשות אחרי סיום הקריירה?
"אני רוצה ללמוד פסיכולוגיית ספורט. יש לי כישרון לפתור לאנשים את הבעיות. כיף לי גם לעזור לאנשים. יש לי את זה גם בגלל שעברתי כל מיני קשיים".
אין בענף הזה רגעים קשים של פציעות שגרמו לך לחשוב לוותר?
“בכל ענף יש פציעות וכאבים - בשרירים, במפרקים ובכל הגוף. יש הבדל בין כאב של פציעה לבין כאב של הגוף אחרי עבודה קשה. זו הרגשה מדהימה, כי אתה מרגיש שנתת את הכל. יש משפט שאני אוהבת להגיד – No pain – no gain”.
איתי גרשון (21), זכה כאמור במדליית כסף באליפות אירופה בפולין, אחרי שבעבר זכה באליפות העולם ופעמיים באליפות אירופה. “היה לי עבר של אומנויות לחימה", סיפר. "התחלתי בטקוואנדו, עברתי לקונג פו והגעתי אחר כך לאיגרוף תאילנדי. להתחרות התחלתי בגיל 15 ותמיד חיפשתי את העניין התחרותי על מנת להגשים את עצמי, מגיל אפס. רציתי להוכיח לעצמי ואת עצמי וזאת בעצם הבמה. לא הייתי ילד אלים מעולם, אבל יש לי משיכה כלשהי לסרטי אלימות, אם מראים בטלויזיה אשב להסתכל”.
יש כאלה שעוברים ל-MMA?
"כן. הייתה לי מחשבה כזו. לאחרונה היא חלפה ואני מאוד מרוצה מהסגנון של האיגרוף התאילנדי וה-K1. אני מאוד אוהב MMA, אבל נשאיר את זה לעתיד. הגעתי השנה למקום הראשון בגביע העולם ולמקום השני באליפות אירופה. אליפות אירופה הייתה התחנה הסופית השנה ואני מרגיש שכל הסבל, כל הטרחה, כל האימונים וכל הקרבות שעברתי עד היום – הכל היה שווה את זה. הצלחתי להגיע למה שרציתי".
מה אתה יכול להגיד לילדים ששוקלים להתעסק באיגרוף תאילנדי?
"שיעזבו את הטאבלטים, את הפלאפונים והאייפונים. שיכנסו לכל ספורט ולא חייב שיהיה תחרותי. זה כיף ומעורר ומחייה אותנו. מהבחינה הפיזיולוגית, תשאל כל חוקר שמתעסק בפיזיולוגיה הוא יגיד לך שמהבחינה הפיזיולוגית יש הורמונים והכל. זה כמו סם".
אם אנחנו רוצים לצמצם את תופעת האלימות בחברה, אז אומנויות לחימה יכולות לעזור?
“ספורט ובעיקר אומנויות לחימה יכולים להפחית את האלימות, מהסיבה שילדים באים ומפרקים את האנרגיה והאגרסיות. סיבה שניה היא שיש פה מערכת חינוך. זה לא לבוא ולהתאמן. יש פה משמעת ומערכת של כללים. ילדים צריכים לעמוד בה ומתחנכים. אני רואה את זה באופן אישי אצל המון ילדים שנמצאים פה”.
בלאק מסכימה: “הרבה אנשים חושבים הפוך, שאם אנשים יתעסקו בענף אלים כל כך זה יעצים את האלימות אצלם. לדעתי לא. יש כאן ילדים עדינים בנפש שמוציאים את כל האנרגיה שלהם, לעומת אנשים שבאים מרקע אלים וזה מרגיע אותם. זה ממתן אותם ונותן להם משמעת".
מאמנם של השניים ומאמן נבחרת ישראל, בני קוגן, הוסיף: "זה מחדיר משמעת, כבוד עצמי ומספק פעילות פיזית כדי להוציא את האגרסיות. זה ספורט לטווח ארוך. נשים בצד את כל המיתוסים של ואן דאם, כי לא בועטים בקרשים ולא נפצעים באימונים. זה ספורט לגיטימי ובאמת מעצב אישיות. הספורט הזה בהחלט מפחית את כמות האלימות, כי אתה מוציא את כל הרסן שלך מהבחינה הספורטיבית ולומד להתנהג כמו שצריך. מתי שמעת בפעם האחרונה על מתאגרף
שמתחיל עם מישהו ברחוב? לעולם לא. מדובר באנשי ספורט ובספורט הדבר הראשון זה הכבוד והחברות".
על ההצלחה של הענף אמר קוגן: “כבר למעלה מעשור אנחנו בונים וכיום רואים את הפירות. ישראלים נכללים כיום בטופ 10 העולמי, בעיקר בזכות עבודה סזיפית פה בארץ. גם לפי מנהל הספורט מדובר באחד מענפי הספורט המובילים מבחינת ההישגים בישראל. IFMA עתיד להיכנס לאולימפיאדה ולוועד האולימפי בעצמו. הוא כבר עבר את כל השלבים. אנשי הוועד האולימפי באו לאליפות העולם ונדהמו. 130 מדינות השתתפו עם מתאגרפים מכל העולם ואיגודים מאוד חזקים. גם אנחנו מנסים להצטרף לגל הזה של חבירה לאולימפיאדה על ידי זה שלא נאחר את הרכבת, כי כבר יש לנו מדליות".
יש מעט מתאגרפות בישראל.
"אין הרבה מתאגרפות בארץ ולכן אנחנו משתתפים בפרויקט עם ארגון 'אילת' (התאחדות הענפים הלא אולימפיים) לעידוד נשים. אנחנו מציעים להוריד את המחיר עבורן. לא נרוויח עליהן ונשבור את כל הסטיגמות, כי אנחנו מסתכלים על כל מיני נבחרות כמו שבדיה ואפילו טורקיה, שאנחנו חושבים שהיא מדינת עולם שלישי, אבל יש אצלם 20,000 מתאגרפות. אין דבר כזה ספורט גברי, יש מיתוסים. נילי עשתה קרב ראשון עם מיגון מלא כבר בכיתה ג' וכך בעצם התפתחה לספורטאית ברמה גבוהה”.
מהבחינה הכלכלית אתם לא נתקלים בקשיים?
“פעם הכל היה על חשבוננו, לא היו מכירים בנו והיינו מאוד עניים. היום אנחנו ממש רואים את ההתערבות של מנהל הספורט ושל שרת הספורט וארגון 'אילת' נותנים לנו מלגות, קיום וכסף ובזכות זה הפעילות שלנו מצליחה".
משרד התרבות והספורט, הטוטו, ידיעות אחרונות ו-וויינט יוצאים בפרויקט לבחירת המצטיינים בספורט הישראלי לשנת 2014. ההצבעה תתבצע בוויינט מתאריך 23.11.14 ועד לתאריך 7.12.14. במהלך השבועות הקרובים נפרסם את המועמדים בקטגוריות השונות. הספורטאים הנבחרים יוכרזו בטקס "המצוינות של משרד התרבות והספורט והטוטו ע"ש יעקב חודורוב". הטקס יועבר בשידור ישיר ביום ב' בתאריך 15.12.14 בוויינט וערוץ הספורט.
לפנייה לכתב/ת 
