"התקפלות של הממשלה". פורסם חוק המסתננים החדש
אחרי שבג"ץ פסל פעמיים הצעות קודמות, פרסם משרד הפנים גרסה מתוקנת להסדרת מעמדם של מבקשי המקלט, עם כליאה ראשונית ל-3 חודשים ובהמשך 20 חודשים במתקן השהייה. ארגוני זכויות אדם ממשיכים למחות, אבל בדרום ת"א מזהירים שזה לא מספיק
ניסיון שלישי לפתור את הסוגיה: משרד הפנים הפיץ היום (ד') את תזכיר החוק החדש למניעת הסתננות, לאחר ששתי הצעות החוק הקודמות נפסלו על ידי בג"ץ. בחוק החדש שיובא לאישור הכנסת נקבע כי מסתננים מבקשי מקלט ותיקים ימשיכו לקבל זימון למתקן חולות, אולם זמן השהייה שלהם במקום יוגבל ל-20 חודשים, במקום תקופה בלי מוגבלת בזמן. החוק קרם עור וגידים ברקע המחלוקות בנושא בין שר הפנים היוצא גדעון סער ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין.
עוד בחדשות:
עוזר ח"כ הושעה לאחר שאמר "נשחט יהודים"
הנשיא בהלוויית השוטר: "הגן על ירושלים"
המדינה מקווה אף להכפיל את שטחו של המתקן, שמסוגל לקלוט כיום 3,000 בני אדם. לפי רשות האוכלוסין וההגירה, כ-48 אלף מבקשי מקלט ומסתננים שוהים כיום בישראל. לפי החוק החדש, מבקשי מקלט ומסתננים שיגיעו למקלט יוכלו לקבל מענק בסך 3,500 דולרים אם יעזבו את ישראל. המענק המדובר הוצע גם במסגרת הצעת החוק הקודמת. בזמן שהייתם במתקן ייאכף על המסתננים איסור העסקה.
לפי פסיקת בג"ץ, הממשלה צריכה להשלים את חקיקת החוק עד 22 בדצמבר, אז יסתיים פרק הזמן שהוקצב לשחרורם של 2,400 מבקשי המקלט הכלואים במתקן חולות. הכוונה היא להשלים את חקיקתו של החוק עד למועד שנקבע, אולם הוא כבר צפוי לעורר התנגדות, בין היתר, מצד ועדת הפנים של הכנסת בראשותה של ח"כ מירי רגב.
ח"כ רגב אמרה ל-ynet שלא תאפשר העברה של התיקון החמישי, כפי שהוצג היום על ידי משרדי הפנים והמשפטים. "החוק כפי שהוצג היום הוא בושה. תקופת כליאה של שלושה חודשים אינה מספיקה. אין סיכוי שהחוק יעבור ככה אצלנו בוועדה בלי הארכה משמעותית של תקופת הכליאה".
עם כניסת החוק החדש לתוקפו, יישלחו מסתננים חדשים לשלושה חודשים למתקן הכליאה סהרונים בנגב - במקום עד שנה בחוק שנפסל, ושמונה חודשים לפי הדרישה הראשונית של שר הפנים וראש הממשלה. בהמשך, הם יידרשו לשהות לתקופה של 20 חודשים במתקן חולות שמוגדר "פתוח". ברקע הדברים יצוין כי מאז השלמת גדר הגבול עם מצרים, רק בודדים הסתננו לישראל.
זעם בדרום תל אביב: "ממשיכים להפקיר אותנו"
בדרום תל אביב, שם ממשיכים תושבים להוביל מאבק נגד המסתננים, מתחו ביקורת על הצעת החוק החדשה. "הממשלה מובילה את התושבים בכחש וממשיכה להפקיר אותנו", הצהירה שפי פז, תושבת האזור ואחת ממובילות המאבק. "החוק החדש לא יפתור את הבעיה. אנחנו מצפים לפתרון מיידי מקיף וכולל. זו בעיה שהממשלה יצרה בעצמה מאז שהביאה באוטובוסים עשרות אלפי מסתננים אל השכונות שלנו".
יונתן יעקובוביץ, ראש אגף הסברה במרכז למדיניות הגירה ישראלית ארגון הפועל למען תושבי דרום תל אביב, טוען שמסתננים מאריתראה חוסכים בכל חודש עבודה בישראל שכר דו שנתי ממוצע במדינת מוצאם. "המתווה החדש, תקופת שהייה מקסימלית בחולות של עשרים חודשים בלבד, לא ישיג את תכליות החוק: הרתעת מסתננים חדשים ויציאה עצמאית של מסתננים שכבר שוהים בישראל ומהווה כניעה והשלמה של ממשלת ישראל להמשך שהותם של המסתננים פה".
לדבריו, זמן המעצר הממשי "קוצר משלוש שנים לשנה אחת וכעת לשלושה חודשים. בחור אריתריאי, שלושה חודשים לא ירתיעו אותו מלהגיע. חד משמעית זו התקפלות בפני בג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה".
התושבים בדרום תל אביב מסבירים שהפתרון שמוצע לא מספיק. איילה סינוואני, תושבת שכונת התקווה, אמרה: "החוק מצוין אבל לא פותר את הבעיה בדרום תל אביב כי כרגע לא נכנסים לישראל בגלל הגדר. אנחנו חייבים פתרון להוציא אותם מדרום תל אביב, מהשכונות שלנו. אני מקווה שהחוק יעבור את בג"ץ, אבל חייבים להוציא את אלו שכבר כאן מהר, תחושת הביטחון מחמירה במיוחד עם כל ההסלמה במדינה כרגע".
מאי גולן, אף היא תושבת דרום תל אביב, אמרה: "אני בעד החוק הזה, זה כלי בסיסי להתמודד עם תופעת ההסתננות אבל הוא רק פתרון התחלתי למצוקת תושבי דרום תל אביב..יש פה התקפלות של הממשלה אל מול המסתננים שבכלל לא צריכים להיות כאן. תקופת השהייה קצרה, לא צריך הגדרת זמן, הם צריכים להישאר שם במחנה שהייה עד אשר יחזרו לארצות מוצאם".
לדברי שלמה מסלאווי, יו"ר ועד שכונות הדרום בתל אביב, "הדבר העיקרי והכי חשוב בחוק הזה זה אי העסקה, ברגע שהם לא מועסקים הם לא נכנסים לארץ כי זו הסיבה שהם באים לכאן, ואז אני מאמין שהם ימצאו את דרכם הביתה. אני חושב שמבחינת מאסר החוק בסדר, הזמן יוכיח עד כמה הוא ייושם, מה שחשוב כאן שתהיה אכיפה רצינית היום האכיפה בממדים קטנים".
החוק החדש כולל סעיפים נוספים. כך למשל נקבע כי חובת ההתייצבות לשוהים בחולות תעמוד על פעם אחת ביום, לעומת שלוש פעמים בחוק שנפסל. על מעסיקי זרים תוטל חובה להפקיד מדי חודש פיקדון על חשבון פיצויי פיטורים עבור העובד. כמו כן יופקד משכר המסתנן תשלום קבוע לפיקדון. הפיקדון יימסר לעובד רק בעת יציאתו מהארץ – דבר שנועד לעודד את העובד לצאת במועד מישראל.
החוק החדש קובע כי יוטלו קנסות מנהליים גבוהים מאלו הקבועים בתקנות עבירות מנהליות וזאת מתוך מטרה להחמיר בענישה של מי שהעסיק מסתנן שזומן למתקן חולות וחל עליו איסור לעבוד, או מסתנן שתוקף רישיון השהייה הזמני שלו פג.
בהודעה שפרסמה רשות האוכלוסין וההגירה עם הפצת תזכיר החוק החדש נאמר כי התיקון החדש לחוק "נועד בראש ובראשונה למצוא הסדר להתמודדות עם תופעת ההסתננות לישראל, שיאפשר את עצירת התופעה ועם זאת יעמוד במבחנים אותם קבע בג"ץ בפסיקתו האחרונה בנושא".
גם ארגוני זכויות אדם, ובכללם המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל ורופאים לזכויות אדם מתחו ביקורת על התיקון החדש. בהודעה שפרסמו הארגונים נאמר כי "על אף שבית המשפט העליון ומבקר המדינה הבהירו שוב ושוב כי כליאה היא לא הפתרון למי שאינם יכולים לשוב לארצם – הממשלה מתעקשת לחזור על טעויות העבר, ומציגה בפעם השלישית הסדר בלתי חוקתי, שמטרתו המוצהרת היא ללחוץ על מבקשי המקלט ולגרום להם לעזוב למקומות בהם נשקפת להם סכנה".
עוד ציינו ארגוני זכויות האדם כי "חבל ששר הפנים החדש ממשיך את המדיניות שנכשלה ולא מנצל את ההזדמנות לפעול לפתרון אמיתי: השקעת הכספים שיועדו לכליאה בשיפור התשתיות והשירותים בשכונות, ויצירת פיזור טבעי של מבקשי המקלט באמצעות רישיונות עבודה מוסדרים והענקת תמריצים למעסיקים ברחבי הארץ. אנחנו קוראים לממשלה לנצל את ההזדמנות הזו - ולא להמשיך לקדם חקיקה מהסוג שכבר נפסל פעמיים על ידי בג"ץ".
לפנייה לכתב/ת 
