300 מתנדבים למשמר האזרחי ביומיים: "אנשים מפחדים לצאת מהבית"
על רקע ההסלמה ובעקבות הפיגוע בבית הכנסת מעודדות המשטרה ועיריית ירושלים את הגיוס. הדרישות: בגירים ללא עבר פלילי. המשימות: סיורים ברחבי העיר. אחת המתנדבים: "אין לי רקע באבטחה, אבל כולם צריכים לעזור". וגם: תושבי ירושלים מדברים על החיים בפחד בצל ההסלמה
המתנדבים לא חייבים להיות בעלי רישיון לאחזקת נשק, אלא בעלי יכולת לשאת נשק (כלומר בגירים ללא עבר פלילי), בכפוף להכשרה שיקבלו במשמר האזרחי. במסגרת התנדבותם הם יבצעו סיורים במקומות ציבוריים ובשכונות. על המהלך הוחלט בישיבה שהתקיימה שלשום (יום ג') בהשתתפות ראש עיריית ירושלים ניר ברקת ומפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו בעקבות הטבח בבית הכנסת בהר נוף.
במקביל, בדיון שנערך אצל ראש אגף מבצעים במשטרה הוחלט להקדים אימון שתוכנן לצוות מתנדבים מילואימניקים משייטת 13 עם יחידות יס"מ. הקשר עם המילואימניקים נוצר לפני כמה חודשים באמצעות עמותת "עטלף" של יוצאי השייטת. הצוות, המונה 28 לוחמים, יערוך אימון הקמה בעוד כעשרה ימים ולאחריו ישובץ ביחד עם יחידות מיוחדות של המשטרה באזורים שבהם יידרש תגבור.
רב פקד עופר שחר, קצין יחידות מיוחדות במשמר האזרחי, אמר ל-ynet כי זו הפעם הראשונה שמגייסים לוחמים מיחידות מיוחדות כצוות אורגני ולא כבודדים: "אנחנו מקווים שבעקבותיהם יגיעו צוותים נוספים שיעברו הכשרה וישובצו במשמר האזרחי מתוך מטרה לסייע לכוחות הנמצאים בשטח".
מפחדים אפילו לצאת מהסופר
אחד המתנדבים החדשים, דורון לייטנר (42) משכונת בקעה בעיר, סיפר: "התקשרתי אתמול למשטרה אחרי ששמעתי ברדיו שמחפשים מתנדבים בעלי יכולת לשאת נשק. החלטתי להצטרף מתוך רצון לעזור ולהגביר את תחושת הביטחון שלי ושל האנשים שקרובים אליי בשכונה ובעיר".
כוכי קלי (49), מורה ללקויות שמיעה ואם לשתי בנות משכונת תלפיות ארנונה, נרשמה אף היא למשמר האזרחי. "בעקבות האירועים רציתי להצטרף, ובמסגרת הזו ככל הנראה אעשה סיורים פעם בשבוע-שבועיים", אמרה. "אין לי רקע באבטחה, אבל על רקע האירועים של הזמן האחרון כולם צריכים לתת יד לעזרה. זה קרוב לכולנו. העורף והחזית הם דבר אחד עכשיו. בעבודה שלי אנחנו צריכים להרגיע את הילדים, ואנחנו מסבירים להם לא לשבת בשפת תחנות ההסעה אלא בתוך התחנה או מאחוריה".
שי חורש, סטודנט בן 30 משכונת מקור חיים, אב לחמישה, הצטרף גם הוא מתוך הרצון להגביר את תחושת הביטחון, אף שלדבריו באופן אישי המצב לא מרתיע את משפחתו מלהתנהל כרגיל: "זה לא שלא נשלח את הילדים לגנים ולא נלך לבית הכנסת. נמשיך לעשות הכול".
יאיר ריס, מנהל תחום קהילה במנהל הקהילתי בשכונת בקעה רבתי: "אנשים מכל הגילאים ומכל התחומים הצטרפו. אי-אפשר להטיל הכול על מערכת הביטחון, שאנחנו יודעים שעושה מעל ומעבר, לכן התושבים נרתמים להתגייס למשימה".
תושבים מפוחדים: פיצוצים מדי לילה
יפית יאיר, תושבת הגבעה הצרפתית ואימא לשלושה ילדים, מספרת: "אנחנו גרים מעל עיסוויה ומאז צוק איתן שומעים פיצוצים בלילות שהתגברו עם ההסלמה האחרונה. פעם הייתי מתדלקת בתחנת הדלק ליד הבית, אבל מאז שרעולי פנים השתלטו על התחנה ועשו שם פוגרום אני לא מתקרבת. הילדה שלי כבר לא הולכת לנוער העובד כי אין מאבטח, והילדים לא יוצאים לבד לשום מקום, גם לא לגן המשחקים. אם אני צריכה אני מלווה את הילדה לחברה שגרה שלושה בניינים מאיתנו כי פשוט מפחיד להסתובב בשכונה בחושך.
"בשבוע שעבר היה גז מדמיע שהגיע ברוח לשכונה שלנו ולגן הילדים ובעקבות זה הורידו את הילדים למקלט. יש תחושה כללית שפשוט לא נעימה, תחושה של פחד. אתה מתחיל לשנות הרגלי חיים כי אתה מפחד. אני לא רואה פתרון באופק, אני נמצאת בהמתנה לפיגוע הבא. הפיגועים של הדריסות היו כמה מטרים מהבית. זו אינתיפאדה והיא לא שקטה. בכניסה לכפר יש חצי גדוד מג"ב, ואם פעם הייתי יוצאת להליכה היום אני כבר לא עושה את זה".
רונית כהן, אימא לשלושה ילדים: "אני לא זוכרת את עצמי מפחדת ככה מאז שעברתי לגור בירושלים בסוף האינתיפאדה השנייה. גם אז היה חשש אבל אז הייתי צעירה ורווקה ועכשיו אני אימא והחשש במפלס אחר. אני לא יודעת לעשות את ההבחנה האובייקטיבית אבל אם פעם הפיגועים היו רק באוטובוס היום זה בכל מקום. זה גם מעבר החציה, כשאני מסתכלת על כל רכב שעובר, זה גם התחבורה הציבורית ברכבת הקלה. קלות הביצוע של הפיגועים לא נותנת תחושת ביטחון וזה פשוט מפחיד. אני חושבת פעמיים אם לצאת מהבית, ואם יוצאים זה לא לבד. אני חושבת על הילד בגן שלא מקבל שמירה, ואנחנו מתארגנים לשמירה פרטית שתעלה לנו 600 שקל בחודש לכל הורה".
איציק כהן, אבא לשני ילדים בני 5 ושנתיים, תושב קריית יובל, שולח מדי בוקר את ילדיו ללמוד בהר נוף, לא רחוק ממקום הפיגוע בבית הכנסת: "באותו יום לא נתנו להיכנס לאזור בגלל הפיגוע אז החלטתי לקחת את הילד איתי לעבודה במישור אדומים. בדרך היו התפרעויות בעיסוויה. פשוט עברנו מטרור לטרור. אשתי התחילה להסתובב עם גז מדמיע. היא כבר לא הולכת להסתובב בעיר, קניות היא לא עושה לבד. אני צריך ללוות אותם לכל מקום כי אתה לא יודע מאיפה זה יבוא לך, יש מאחוריך טרקטור ברמזור ואתה מפחד. אובדן ביטחון מוחלט. אנחנו באמצע אינתיפאדה שלישית".
מאור צמח (38) מתגורר עם אשתו וחמשת ילדיהם בנוף ציון הסמוכה לג'בל מוכבר: "נוף ציון יושבת ממש על קו התפר. עד צוק איתן הייתה פה שכנות סבירה והיינו מגיעים לאותו גן משחקים עם תושבי ג'בל מוכבר. אבל החלו פה יידויי אבנים ואפילו ירי חי. אנחנו חיים בקהילה ומנסים לתמוך זה בזה. אנחנו לא מחנכים את הילדים לחיות בפחד מצד אחד, אבל בראש יושבת אפשרות של זריקת אבנים, או שיבוא מפגע בודד עם סכין.
"אנחנו רואים עכשיו הרבה יותר כוחות מיוחדים, הרבה כוחות מג"ב ובלוני תצפית, אבל ראינו מה קרה בהר נוף. אנחנו קוראים למקבלי ההחלטות שיבואו לכאן להבין במה מדובר לפני שהם קוראים להתנתק מג'בל מוכבר, שיבינו את המשמעויות הביטחוניות של זה, כי אז קו הגבול יהיה טיילת ארמון הנציב".
לפנייה לכתב/ת 
