עשיתם רילוקיישן? אולי אתם פטורים ממס בישראל
הכנסה מעבר לים? אם בעבר היה קשה יותר להתנתק מרשויות המס בישראל, הרי שפסקי דין שהתקבלו לאחרונה, משנים את התמונה, לפחות בחלק מהמקרים. מדריך
ישראלים שעברו להתגורר במדינות שונות ברחבי העולם עשויים להיות חייבים בדיווח על הכנסותיהם ובתשלום מסים בישראל בתנאים מסוימים, בהתאם לעמדת רשות המסים. אלא, שפסק דין חדש שפורסם לאחרונה מיטיב מאוד עם ישראלים בחו"ל, ומציע פרשנות מקלה יותר לחוקי המס בכל הקשור לניתוק תושבות.
- רשות המסים: אישור מיידי על תאום מס באינטרנט
מה המשמעות של ניתוק תושבות?
מחלוקות רבות מתעוררות בין ישראלים לרשות המסים, בשאלה - היכן נמצא מרכז חייו של הנישום שיצא לחו"ל ומתי נוצר ניתוק תושבות. כאשר תושב ישראל מבצע ניתוק תושבות כראוי, הוא הופך להיות תושב חוץ לענייני מסים.
ניתוק תושבות אשר מתבצע בדרך הנכונה גורם לכך שאותו ישראלי המהגר למדינה אחרת לא יהיה כפוף לדיווח על הכנסותיו ותשלום מסים בישראל, כל עוד ההכנסה אינה מופקת בישראל.
מהו המועד של ניתוק התושבות?
לעיתים קיים קושי לקבוע את המועד המדויק לניתוק התושבות, בין היתר, כי דיני המס אינם בהירים ביחס לכך. קיים קושי בקביעת ניתוק התושבות כאשר נשארות לנישום זיקות לישראל.
פסק דין בעניין יעל צור שניתן כעת על ידי השופט רון סוקול מבית המשפט המחוזי בחיפה קובע בהקשר זה כי ניתוק תושבות אין משמעותו ביטול כל הזיקות לישראל אלא די בכך שמירב הזיקות המשמעותיות בחו"ל ולא בישראל.
מפסק הדין עולה כי שמירת זיקות לישראל אין בהן בכדי לקבוע כי הנישום המשיך להיות תושב ישראל. כך לדוגמא, קיומו של חשבון בנק שמשמש להוצאות מסוימות בישראל, שמירת זכויות בקופות פנסיה ושמירת הבעלות בדירת מגורים בישראל שהושכרה לצד שלישי, אין בהן כדי לקבוע כי הנישום הוא תושב ישראל לענייני מס.
מה קורה עם הנישום בחו"ל והמשפחה בישראל?
בפסק דין שניתן לאחרונה בעניינו של מיכאל ספיר אשר הגיע עד להכרעה סופית בבית המשפט העליון, נקבע כי העובדה שבני המשפחה של ספיר נשארו בישראל אינה מכריעה כשלעצמה בקביעה שהנישום ייחשב תושב ישראל. עם זאת, עשויות להיות נסיבות שבהן המשפחה התפצלה, ורשות המסים תטען שהנישום ייחשב תושב ישראל. כל מקרה יידון לגופו ובהתאם לנסיבות המיוחדות של הנישום.
האם ניתן לנתק תושבות בשהות קצרה בחו"ל?
פסק הדין החדש בעניין יעל צור הכיר בעובדה שניתן לנתק תושבות גם לתקופה קצרה יחסית, וזאת בניגוד לעמדת רשות המסים אשר נהגה לדרוש מנישומים תקופת שהייה בחו"ל של בין 3-4 שנים.
בנוסף, בית המשפט הכיר בניתוק התושבות מהיום הראשון של ההגירה ולא לאחר תקופה, אם הנישום מבסס מרכז חיים בחו"ל, גם זאת בניגוד לעמדה של רשות המסים. העובדה שישראלי לא מתכוון לעבור לגור בחו"ל לצמיתות אינה גורמת לכך שהוא ייחשב תושב ישראל.
השופט סוקול מדגיש בפסק הדין בעניין יעל צור כי: "נישום יכול לבקש להעתיק את מרכז חייו, ובהתאם את מקום התושבות, לתקופה מוגבלת ובתנאי שבאותה תקופה אכן יתקיימו כל הזיקות במיקום החדש. רצונו של נישום לשוב ביום מן הימים לישראל, ואפילו תוך תקופה מוגדרת, אינו שולל את האפשרות לקבוע כי שינה את מרכז חייו, ובלבד שלא מדובר בשינוי ארעי שאין עמו שינוי הזיקות המהותיות".
האם ניתן לנתק תושבות כאשר המעסיק בישראל?
פסק הדין בעניין יעל צור קובע כי נישום יכול להפוך להיות תושב חוץ למרות שהוא נשלח לחו"ל מטעם מעסיק ישראלי (זאת המשמעות של רילוקיישן), וגם במקרים בהם המעסיק הישראלי ממשיך לשלם לנישום את שכרו, ומנכה מס מהשכר כאמור. כך, תשלום השכר על ידי מעסיק ישראלי ואף ניכוי מס על ידו אינו מעיד שהעובד הינו תושב ישראל.
לסיכום עניין זה, פסק הדין החדש מהווה בשורה חשובה לישראלים שעוברים לגור בחו"ל. עם זאת, מדובר בפסק דין של בית המשפט המחוזי ורשות המסים עשויה שלא לקבל את הפרשנות המקלה. לפיכך מומלץ לקבל ייעוץ משפטי ולהסתמך על חוות דעת משפטית בעניין ניתוק התושבות, ככל שניתן לפני המעבר לחו"ל.
ד"ר אבי נוב הוא עורך דין לדיני מיסים ומיסוי בינלאומי