הצילו, אני לא יודע לאמן / פלג בחמישי

המובס

הנוער חוטף, אוחנה מתפלסף

• לטורים נוספים של עמיר פלג
  

פחות מ־24 שעות אחרי ה־0:3 של הנבחרת הבוגרת על בוסניה, התייצבה נבחרת הנוער של אלי אוחנה למשחק מכריע במוקדמות אליפות אירופה מול אוקראינה. זה הסתיים בתבוסה 5:0, אבל עזבו את התוצאה, איזה ברדק! אנשים שמשחקים כדורגל בימי שישי בשכונה, בשביל הכיף, מציגים משמעת טקטית הרבה יותר רצינית מזו שהפגין דור העתיד שלנו. אוסף צעירים מוכשרים יחסית, שכל קשר ביניהם על המגרש מקרי בהחלט. כאילו שאין מאמן.

(איור: אופיר בגון)

כבכל טורניר כמעט בשנים האחרונות, גם הפעם ההתאחדות דאגה שהנבחרת תארח את המשחקים. למה? כי אצלנו הדגש אינו על הכשרת עתודה

 לנבחרת הבוגרת, אלא על העפלה לשלב הבא. האמצעי הופך למטרה. כשתופסים פעם בכמה שנים גרגיר ועולים, השחקנים מניפים את מאמנם על כתפיים והוא מצהיר שזה הרגע הכי מרגש בקריירה שלו. במקום שירים אותם, הם מרימים אותו.

ומה קורה כשמפסידים? בתירוצים ובבריחה מאחריות החלטוריסט מהטלוויזיה מצטיין. "שחקן שלנו עשה טעות", "הייתה בעיה של פציעה", "פערי הרמות ברורים" - אוחנה תמיד ידבר על מה שהיה ועל הנחיתות של שחקניו. לא חלילה על מה שצריך לעשות ועל הנחיתות של המאמן.

אוחנה עם השחקנים(צילום: זאב גולדשמיט)

הפעם, אחרי התבוסה מול אוקראינה, היה לו גם תירוץ גנטי. "השחקן הישראלי פחות אתלטי", אמר ד"ר אוחנה. "ההתפתחות הפיזית שלו איטית יותר". מעניין, כי פתאום נזכרתי שבטורניר החורף לפני שלוש שנים הנוער בהדרכתו הובס 6:3 על־ידי נבחרת יפנית צנומה, ושרק בשנה שעברה היא סיימה במקום החמישי במכביה - מול "נבחרות" של מתנ"סים יהודים ברחבי תבל. זאת אומרת שלא רק ביחס לפיזיות האירופית הכדורגלן הישראלי מתפתח לאט. בעידן אוחנה, זה קורה גם מול עמיתו האסיאתי, ויותר מכך, מול יהודים מהתפוצות.

אוחנה, מאמן ליגה כושל, קיבל את נבחרת הנוער ב־2008. שנה לאחר מכן כלל הסגל שלו את השמות הבאים: ינקו, שטראוס, מנצור, טואטחה, ריף פרץ, מליחי, פאלח, בן ביטון, ניר ביטון, ברק משה, אדיר ממן, אליחן, אטדג'אנוב, אבו־זייד, סלליך, שלומי לוי, אל־חמיד ותורג'מן. ב־2010 שיחקו בהרכב ברק לוי, אקפי, שאבו, זייד, ירוחם, צלישר, קניוק, נחמני, גיל יצחק, שרם ואמיר בן־שמעון. כמה מכל אלה הגיעו לנבחרת של גוטמן? מי סופר, ומי בודק.

נבחרת הנוער מאוכזבת(צילום: אורן אהרוני)

אבל בתום החמישייה השבוע המאמן מיהר להצהיר: "נבנה את הנבחרת הבאה". ברור. הוא הרי בטוח שימשיך לעבוד בהתאחדות שאותה הוא מדברר כפרשן. מי יזיז אותו משם? בראש ועדת הנוער מכהן ידידו משה דמאיו, שמנע דיונים על כשלונותיו בעבר. ומה עם יו"ר ההתאחדות? אם תשאלו את עופר עיני, הוא בטח יענה לכם שהוא דווקא מאוד התרשם מהביצועים של אלי אוחנה, מזכיר ועד נהגי הרכבת במחוז הצפון.

הקולגות

מחווה מרגשת מהחברים בטלוויזיה

אבל בדיוק בשביל הרגעים האלה, כשאוחנה מתרסק במגרש, יש את החברים מהטלוויזיה. במשחק הפתיחה בנתניה, גברה נבחרת הנוער 1:2 על בולגריה. בשלב זה נותרו לה עדיין שני משחקים, מול שוודיה ואוקראינה, אבל הסחבקים מהערוץ כבר לא יכלו לחכות. עוד באותו ערב הם הרימו ב"יציע האינטרסנטים" דיון נפרד על החלטוריסט מהנבחרת שבדרך כלל יושב איתם מסביב לשולחן. אפילו נתנו לדיון כותרת: "נחת"!

ההפסד לשוודיה(צילום: יובל חן)

וכמה נחת הייתה באולפן מ"הנבחרת של אוחנה", שעדיין לא השיגה דבר. אז מה אם כעבור ימים אחדים יתברר שהבולגרים האומללים יובסו פעמיים 5:1 ע"י היריבות האחרות, אז מה אם הקשקשן יפסיד אף הוא לשתיהן וירשום כישלון מהדהד במשימה? העיקר שביום חמישי, מול בשר התותחים של הטורניר, הייתה לנו נחת.

אבל שיא הגיחוך הגיע במהדורת יום שני, הערב שבו הובסה הנבחרת המתפרקת של אוחנה ע"י אוקראינה והציגה טקטיקה שנראתה כמו: "יאללה, קחו כדור ושחקו". לתומי חשבתי שהחבר'ה ביציע יקיימו דיון רציני תחת הכותרת "מהנחת אל הפחת", אך לשווא. לפתע, ביציע האינטרסנטים איבדו עניין בכדורגלני העתיד.

(צילום: יובל חן)

על סדר היום הופיע אמנם דיון שנקרא "העכברים ששאגו", אבל הוא לא עסק בחברי הפאנל שהחמיאו לסחבק בטרם עת, אלא בניצחונה של נבחרת איי פארו על יוון. הגיוני. כשהכדורגל היווני במשבר כה עמוק, מי ישים לב שב־5 פלוס התעלמו מה־5 מינוס?

התמונה

בן־בסט שוב עושה פרצופים

ההיסטוריונים טרם הצליחו לפענח מתי צולמה התמונה בחדר ההלבשה של מכבי ת"א, שבמרכזה ניצב שחקן במערומיו, כשטל בן־חיים ודור מיכה מתפקעים מצחוק. סביר להניח שזה לא קרה אחרי ניצחון, כי אז השחקנים היו אומרים כמו תמיד: "הוכחנו שאנחנו גברים", ולא נזקקים למצגת.

עדן בן בסט(צילום: אורן אהרוני)

אתמול פורסם שההנהלה תקנוס את המעורבים ב־3,000 שקל, ואת כל יתר שחקני הקבוצה ב־2,000. מוזר, כי בדיונים על הדרבי בבית־הדין, המועדון

 התנגד לענישה קולקטיבית.

אבל מבין כל הדמויות שצולמו בולט כמובן דיוקנו של עדן בן־בסט, שבוחן את המצב מקרוב והבעת פניו משדרת תדהמה. מי היה מאמין שהחלוץ, שמשתכר יותר מ־5 מיליון שקל לעונה, יחזור מאירופה בכושר כל־כך ירוד.

הטור המלא: היום במוסף הספורט של "ידיעות אחרונות"

צפו: שוער מבקיע גול ממרחק של 85 מטרים

עצירת שער במספרת אדירה

צפו: שיא גינס לקליעה מהמרחק הכי גדול עם הגב לסל

התפיסה שתשאיר אתכם עם פה פעור