ללמוד בצל הטרור: "למורים אין תשובות"

"ביום של הפיגוע בשכונת הר נוף נכנסתי לכיתה והתלמידים היו נסערים מאוד. התגובות נעו בין שנאה ורצון לנקמה, לבין פחד ועצב. תכננתי להעביר שיעור מסוים ופתאום הכל השתבש, הילדים מחכים לשמוע ממני משהו כשאני בעצמי עדיין לא עיכלתי את הסיטואציה", כך מספרת היום (ה') מורה מירושלים.

ההסלמה הביטחונית בארץ בכלל ובירושלים בפרט משפיעה גם על מערכת החינוך, וכדי לעזור לצוותי ההוראה להתמודד על הפחדים והחששות של התלמידים, שלחה ד"ר יוכי סימן טוב, יו"ר היחידה להתמודדות במצבי לחץ וחירום במנהל הפדגוגי במשרד החינוך, מכתב לצוותי ההוראה בירושלים שמתייחס למצב הביטחוני בעיר.

הפיגוע בבית הכנסת בירושלים, השבוע. התלמידים כתבו על התחושות שלהם

"לאחרונה היינו עדים לכמה אירועים קשים באזורים שונים בארץ. אי הוודאות והחשש הנלווים לאירועים אלה יוצרים תחושות של מתיחות וחוסר ביטחון", נכתב לצוותי ההוראה, "רצף זה גורם לטלטלה ומחייב את כולנו לגייס כוחות נפש כדי להתמודד עם האתגרים. מצב זה, מעצם טבעו, מעורר פחדים ועלול להעלות את סף החרדות. אם למבוגרים ישנן תחושות של בלבול, פחד וחוסר ביטחון, אז לתלמידים, ובעיקר לצעירים שבהם, על אחת כמה וכמה".

לאור זאת, נכתב, יש חשיבות רבה לקיים שיחות בכיתה, שבהן תינתן הזדמנות לתלמידים להקשיב זה לזה, ובמקביל, לצוות החינוכי להעביר מסרים מחזקים ומרגיעים. "ניהול דיון ישיר ופתוח, המכוון להכלת הרגשות ולחיבור לכוחות ולתקווה, יש בו כדי להרגיע ולחזק את הביטחון הבסיסי, הוא תנאי לרכישת מיומנויות להתמודדות יעילה עם הבלתי ידוע ולחיזוק החוסן האישי".

גן ילדים בירושלים. "אין הורה שקם בבוקר ולא חושש"(צילום: גיל יוחנן)

 בסוף המכתב ניתנו לצוותים החינוכיים דוגמאות למשפטים בוני חוסן, בהם: "תגובות פחד ולחץ הן תגובות נורמליות וטבעיות למצבי משבר", "לכל אחד יש יכולות התמודדות עם מצבים מלחיצים", ו"מותר ורצוי לבקש עזרה כאשר לחוצים, דואגים או חרדים".

"באירועים כאלה יש זעזוע"

במכתב אחר שנשלח לצוותי ההוראה לפני כשבוע וחצי בעקבות ההסלמה הביטחונית, מפורטות דוגמאות לפעילויות שניתן לקיים עם התלמידים: לבקש מהם לבחור תמונה שמשקפת את המקום הבטוח שלהם, לחשוב על מה שמפחיד אותם או מאיים עליהם בימים אלה ולתת לכך ביטוי יצירתי, להתחלק לזוגות ולספר זה לזה על גורמי הפחד והאיום, ועל המקום של הפחד ביחס ל"מקום הבטוח".

גורם במשרד החינוך הסביר היום ל-ynet: "באירועים כאלה יש זעזוע, וכל החוקיות של החיים מתערערת. הילדים לא תמיד מבקשים לדבר והצעירים שבהם מבטאים זאת בדרך כלל בהתנהגות שבאה לידי ביטוי בפחד וחשש. תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים מדברים יותר ומביעים את החששות. אנחנו בהחלט בודקים מי לא מגיע לבית הספר כדי להבין מה הסיבה לכך. אנחנו מאמינים שאם המבוגרים ישדרו אופטימית ותקווה, הדבר יחלחל גם לילדים".

התפרעויות בירושלים, השבוע. "תלמידים פוחדים בצדק"(צילום: מוחמד שינאווי)

מורה בבית ספר בעיר אמרה היום ל-ynet: "חלק מהאירועים הביטחוניים בירושלים התרחשו לא רחוק מאיתנו. יש תלמידים שחוששים להגיע ולצאת מבית הספר בתום יום הלימודים, גם הורים מתלבטים אם בכלל לשלוח את ילדיהם ללימודים, ויש חשש גם בקרב המורים. המצב הביטחוני משפיע על כולם. אנחנו  מתמודדים עם תלמידים שפוחדים בצדק, ולא יודעים מה נכון לעשות. יש תלמידות שמבקשות ממני להרגיע אותן, אני צריכה לתת תשובות ולא תמיד יש לי".

גיא שוורץ, מורה לספרות, מחנך כיתה י"א בבית ספר סליגסברג בעיר וחבר בתנועת המורים החדשה: "בית הספר שלנו ממוקם בארמון הנציב ותלמידים שלנו שרויים בפחד מתמיד בחודשים האחרונים. כל המחנכים מקיימים שיחות עם התלמידים שמספרים ומשתפים במה שעובר עליהם. התחושות אצל התלמידים מתרגמות בצורה מאוד קונקרטית: 'אני מפחד', 'אני שונא את השכנים שלי'. אנחנו שומעים בשיחות האלו ביטויי גזענות ושנאה, המורים עסוקים בלנתב את השיח הזה למקומות הנכונים, לגרום לתלמידים לעשות את ההפרדה, לפרש את הפתרונות שהם מציעים. זו עבודה מאוד ארוכה, קשה ומסובכת, אני לא חושב שמישהו מבין עד כמה".

"קולות מתלהמים ותוקפניים בכיתה"

 חמוטל אלבז, מורה נוספת בעיר, חברה גם היא בתנועת המורים החדשה, הוסיפה: "ביום של הפיגוע בשכונת הר נוף נכנסתי לכיתה ח' והתלמידים היו נסערים מאוד. התגובות נעו בין שנאה ורצון לנקמה, לבין פחד, עצב ואמירות על כך שהמצב הזה לא יכול להימשך. תכננתי להעביר שיעור מסוים ופתאום הכל השתבש, הילדים מחכים לשמוע ממני משהו או להגיד משהו,

ואני צריכה להגיב כשאני בעצמי עדיין לא עיכלתי את הסיטואציה".

אלבז אומרת כי היה לה ברור שהיא תצטרך לעשות משהו בכיתה, אך היא מודה שחששה לפתח דיון בנושא. "מהר מאוד נשמעים קולות מתלהמים ותוקפניים, אז החלטתי לעשות זאת בכתב. כתבתי לתלמידים על המצב, צירפתי כתבה מהעיתון על מה שקרה, וביקשתי מהם לכתוב בכמה מילים מהן התחושות שזה מעלה בהם. התלמידים התמודדו עם זה מאוד יפה".

יו"ר ארגון ההורים העירוני בירושלים, פז כהן: "אין הורה שקם בבוקר ולא חושש. זה מתבטא בדרך לבית הספר, באיתור 'דמויות חשודות', בודקים שהשער נעול ואיפה יש פרצות. אני באופן אישי, וכמוני הורים נוספים, נמנעים מהשימוש בתחבורה ציבורית בימים אלה ומעדיפים להקפיץ בעצמנו את הילדים למוסדות החינוך".

כהן מציין כי ארגון ההורים העירוני פתח לפני יומיים קו חם שמספרו 02-6252889, אליו מגיעות מידי יום מאות פניות של הורים מודאגים, שמטופלות על ידי גורמי המקצוע השונים.