כוכבת בהרצה: סיפורה של דיאנה וייסמן
היא רק בת 16.5 אבל כבר מחזיקה בתואר אלופת ישראל לבוגרות ב-200 מ' ומנווטת בין אימונים אצל אימה לאימונים אצל אירינה לנסקי. אבינעם פורת על תגלית העונה של האתלטיקה הישראלית
בתואר האתלטית המתקדמת של העונה, או במלים ברורות יותר "תגלית העונה" של איגוד האתלטיקה זכתה דיאנה וייסמן. ספרינטרית מאשקלון המייצגת את מכבי ראשל"צ, שעוד לפני יום הולדתה ה-16 הוכתרה כאלופת ישראל לבוגרות בריצת 200 מטרים. אם נשפוט לפי הנחישות שלה, זהו רק הצעד הראשון כלפי מעלה.
אולגה לנסקי שתסיים בסוף השנה האזרחית את עונש ההשעיה שלה על אי הופעה לבדיקת סמים, תנסה להסתער שוב על שיאה האלמותי של אסתר רוט ב-100 מטרים, 11.45 שניות מלפני 43 שנה. אלא שבפינה כבר מחכה לה בת אגודתה וייסמן, שבמקרה או לא, מתאמנת גם היא אצל אירינה לנסקי, האמא של אולגה. "אם אתה שואל מה ההעדפה של המאמנת לנסקי, אז באופן טבעי היא מתמקדת יותר בבת שלה. מצד שני, יש לה מספיק זמן לרצות האחרות שלה, וביניהן אני. אין לי תלונות", אומרת דיאנה בת ה-16.5, קצת לפני פתיחת העונה שתבוא.
לוייסמן יש כמה משימות על הפרק. "מאחר ואני עדיין קדטית (עד גיל 17, א.פ.) אני רוצה לשבור את השיא לקדטיות של גילי דישון ב-100 מ', 11.99. השיא הזה מחזיק מעמד כבר 25 שנה ואני מרגישה שיש לי את היכולת לעשות את זה בעונה הקרובה". ככה זה באתלטיקה הנשית: מנסים לשבור את שיא הבוגרות המחזיק מעמד 43 שנה, ואת שיא הקדטיות המכהן 25 שנה.
אם נשפוט לפי ההתקדמות ב-2014 של וייסמן, 1.65 מ' על 56 ק"ג, היא בהחלט בכיוון. ב-100 מ' היא ירדה מ-12.54 ל-12.14 שניות, שיפור של 40 מאיות. ב-200 מטרים היא שיפרה כמעט בשנייה שלמה מ-25.93 ל-25.04, התוצאה שהשיגה בגמר אליפות ישראל.
דיאנה הנחושה נולדה במינסק, בלארוס לאירינה (יש שתי אירינות בסיפור, נא לעקוב) ו-ולדימיר וייסמן. כשהיתה
בת שנתיים, המשפחה עלתה לארץ והשתקעה באשקלון. האמא שהשלימה בבלארוס תואר שני בחינוך גופני, פתחה מחלקת אתלטיקה בהפועל אשקלון. האבא, בעל חברת אבטחה, שמר על שתי הנשים שלו. "אני זוכרת שמאחר ולא היה איפה להשאיר אותי, אמא לקחה אותי לאימונים וכבר בגיל הגן ובכיתות הראשונות בבית-הספר, ניסיתי לעשות מה שהאתלטיות היותר בוגרות עושות. רציתי מאוד להתחיל להתחרות ולא פלא שהתחרות הראשונה שלי, הייתה בגיל 9 באליפות ישראל עד גיל 11 בהדר-יוסף". מעיון בדף ההתקדמות שלה באיגוד האתלטיקה, אנחנו למדים שדיאנה רצה 60 מ' ב-9.79. שנה אחר-כך כבר הורידה ל-9.28, היא הייתה בת 10.
וייסמן מספרת: "נכון שאני ספרינטרית אבל השתתפתי גם באליפויות במרוצי שדה וקפצתי 4.80 מ' למרחק. אמא הביאה אותי לאתלטיקה, היא הייתה המאמנת האישית הראשונה שלי ונתנה לי את כל היסודות. כשהייתה בגילי בבלארוס, אמא השתתפה בתחרויות נוער ורצה 100 ב-11.9, ככה שהיא יודעת איך מטפחים אתלט או אתלטית. אחר כך פרשה כדי להתמסר ללימודים באוניברסיטת מינסק, אבל נשארה באתלטיקה כמאמנת".
ההצלחות של דיאנה בגילאי הילדים, אותתו לראשי המועדונים הגדולים. "ברוך שפירא ממכבי בני הנגב התקשר ושאל אם אני רוצה לעבור לקבוצה שלו. לוי פסבקין ממכבי ת"א הרים טלפון, והציע לי לעבור למועדון שלו. גם צביקה קורן, יו"ר ראשון-לציון התקשר. הוא הבטיח לי תנאים טובים ושאתאמן אצל אירינה לנסקי שהיתה אלופת ישראל במשך הרבה שנים".
היום היא מתאמנת חצי שבוע אצל אירינה ל. וחצי שבוע אצל אירינה ו. כלומר, חצי שבוע באשקלון עם אמא אירינה וייסמן וחצי שבוע בראשון לציון עם אירינה לנסקי האמא של אולגה. "מאחר ובבית הספר (מקיף ה' באשקלון) אני לומדת עד השעה 17:00, יש ימים שאני לא יכולה להגיע לראשון לציון. בימים אחרים אני נוסעת ברכבת להתאמן אצל אירינה לנסקי. שתי האירינות המאמנות מתרכזות בצדדים אחרים של האימון, אצל לנסקי אנחנו עובדים הרבה על טכניקה".
חוץ מהניסיון לשבור את השיא של גילי דישון, בשנה הקרובה היא תתרכז בנסיעה לאליפות העולם לקדטים בקולומביה. זו תהיה חתיכת נסיעה חוויתית, אבל דיאנה מתייחסת אליה רק כנסיעת עבודה. "יש לי בראש מחשבות על הגעה לגמר, ואולי אפילו זכייה במדליה", היא אומרת. כשאני מצנן אותה ומעיר שתתחרה מול ג'מייקניות, אמריקאיות, אפריקניות ונציגות שאר המדינות המגדלות ספרינטרים בכמויות, היא מצננת התלהבות נעורים ונרגעת. "אם אגיע לגמר, זה גם יהיה הישג גדול", היא מתפשרת.
בעונה האחרונה היא נכנעה בגמר ה-100 מ' באליפות ישראל בהדר-יוסף רק לריטה פוגרלוב המנוסה. 11.99 ש' של ריטה לעומת ה-12.14 של דיאנה. אם עבור ריטה זו הייתה תוצאה רגילה, הרי דיאנה קפצה מדרגה נוספת. וצריך לזכור, שהשיגה את ריצת השיא בזמן-אמת, התחרות החשובה ביותר שלה בעונה. ההישג גדול עוד יותר כשלוקחים בחשבון כי מדובר בנערה בת 16. ב-200, כבר אמרנו, היא שלטה במסלול וניצלה את היעדרה של אולגה לנסקי.
"כשהגעתי לראשון-לציון, הבנות שאלות אותי מאיפה אני", היא נזכרת, "סיפרתי שהגעתי מאשקלון לאחר שקיבלתי שם את היסודות הראשונים באתלטיקה. הבנות ציחקקו ושאלו: 'מה, יש אתלטיקה באשקלון?', עניתי להן שיש. חבל שהתנאים לאתלטיקה באשקלון לא מספיק טובים".
ומה תרצי להיות כשתהיי גדולה אחרי סיום הקריירה באתלטיקה?
"מנהלת חדר כושר ומכון בריאות, ותזונאית. אמא שלי היא גם תזונאית".
בינתיים, אם וכאשר הכל יתנהל ללא הפרעות, כלומר בלי פציעות, דיאנה אמורה להיות זו שתאתגר את אולגה לנסקי וריטה פוגרלוב. ומי יודע, אולי בעוד כמה שנים, תתקרב לרמתה של אסתר רוט הגדולה. הרי גם אסתר הייתה אלופת המדינה כבר בגיל 16.