הטבות המס שרוב הציבור לא נהנה מהן

הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נווה, סיפר ביום ד' לחברי ועדת הכספים של הכנסת כי אובדן ההכנסות למדינה כתוצאה מהטבות מס יגיע בשנת 2015 ל-52.6 מיליארד שקל. סכום זה, השווה בערכו לתקציב הביטחון כולו, ייגרע בשנה הבאה מקופת המדינה בגלל חוקים שונים שחוקקה הכנסת בשנים עברו, במטרה להקל על אוכלוסיות מסוימות או לעודד פעילויות שהמדינה רוצה לקדם.

כתבות נוספות בנושא:

• הצעת חוק: חברות ציבוריות יחשפו תשלומי המס
• הטבות המס לחברות ב-2012: 8 מיליארד שקל
• אינטל תקבל מענק של 1.05 מיליארד שקל
  

מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר עורך מעקב קבוע אחר ההטבות הללו ומנתח את השפעתן. עיון בנתונים שפרסם המינהל לאורך השנים מראה כי כמה מההטבות, ודווקא הגדולות והיקרות שבהן, הפכו לגורם המעמיק את אי השוויון בחברה הישראלית. מחד, הן גורעות מיליארדי שקלים מהכנסות המדינה, כסף שהיה יכול לשמש להגדלת התקציב או להפחתת נטל המס על כלל האוכלוסייה. מאידך, הן אינן מקיימות את מטרתן ומיטיבות דווקא עם החזקים ולא עם החלשים בחברה.

להלן כמה מהנתונים שנאספו על ידי מינהל הכנסות המדינה לאורך השנים. נתונים אלה עשויים להסביר את ההתנגדות המסורתית של פקידי האוצר להטבות מס, התנגדות שבאה לידי ביטוי בהחלטתו של הכלכלן הראשי הקודם, מיכאל שראל, להתפטר בקול רעש לאחר החלטתו של שר האוצר, יאיר לפיד, לקדם הטבת מס חדשה - מע"מ 0% על דירות חדשות לזוגות צעירים.

עידוד השקעות הון

אלא שברבות השנים הולכת ומתרכזת הטבה בעיקר אצל החברות הגדולות ביותר. ב-2011, למשל, 90% מהחברות נהנו מ-8.8% בלבד מסך הטבת המס והטבת המס המצטברת של מחצית מהחברות עמדה על פחות מ-1% מסך הטבת המס. 60% מסך הטבת המס התרכז אצל שמונה החברות הגדולות ביותר במשק.

התרכזות הטבת המס הזאת אצל החברות הגדולות נובעת מגידול ניכר ברווחיות של אותן חברות אך גם מאופיו של החוק. בין השנים 2003-2011 גדל הרווח המצטבר של שמונה החברות הגדולות מ-3.2 מיליארד שקל ל-18.9 מיליארד שקל, אך מס החברות שגבתה המדינה מכל מי שלא נהנה מהפטור ירד מ-36% ל-24%. הגידול הניכר בשווי הטבת המס של החברות הגדולות נבע בעיקר מהעובדה שמשקל ההכנסות שלהן הפטורות ממס, מסך ההכנסה, עלה משיעור של 17% ב-2003 לשיעור של 63% ב-2011, לאחר שנע בין 77%-82% בשנים 2010-2009.

הסיבה המרכזית לגידול בהכנסה הפטורה ממס אצל החברות הגדולות היא תיקון לחוק שאושר ב-2005 וקבע הטבה של 0% מס לחברה שתבצע "השקעה אסטרטגית ענקית בישראל". הטבה זו שמורה מטבע הדברים, רק לחברות גדולות מאוד שיכולות לבצע השקעה כזאת והיא תוקנה ב-2012 לאחר שהתברר כי היא הייתה "נדיבה" מדי. כיום, חברות במסלול זה נהנות משיעור מס של 5%-8%.

מטה אמדוקס ברעננה. גם היא נהנית מהטבות מס

מנתוני האוצר עולה כי יעילותה של הטבת המס הזאת מוטלת בספק רב. במקור, היא נועדה לעודד יצירת מקומות עבודה בישראל, ובמיוחד בצפון ובדרום שם מתקשה השוק החופשי לייצר מקומות תעסוקה ללא עידוד המדינה. אולם, מפילוח הטבות המס לפי מחוז מגורי העובדים נמצא כי 28% בלבד מהטבות המס מגיעות למפעלים שבהם עובדים תושבי הדרום והצפון ו-53% מהטבות המס מגיעות למפעלים וחברות שבהם עובדים תושבי תל-אביב והמרכז.

התומכים בפטורים ממס לחברות טוענים כי פטורים אלה דווקא מגדילים את הכנסות המדינה מפני שמס ההכנסה שמשלמים העובדים בחברות על משכורותיהם גבוה מאובדן ההכנסה למדינה. מבדיקת האוצר עולה כי בשנת 2011 סך תקבולי המס ממשכורות העובדים בחברות שנהנו מהפטור היה גבוה ב-17% מהסכום שנגרע מקופת המדינה בגין הפטור.

אולם, בקרב אותן שמונה חברות גדולות שנהנו מעיקר הפטורים, סך תקבולי המס ממשכורות העובדים עמד על מחצית מגובה הטבת המס להן זכו החברות. ככלל, נמצא כי ככל שהחברה גדולה ורווחית יותר, פוחת ה"החזר" למדינה.

קרנות השתלמות

4.3 מיליארד שקל ייגרעו מקופת המדינה בגין הפטור ממס על הפרשות לקרן השתלמות. קרנות אלה, שאליהן מפרישים העובד והמעסיק ביחד ושאותן ניתן לפדות כל 6 שנים, הוקמו במקור כדי לממן השתלמויות מקצועיות, ומכאן שמן. ברבות השנים הן הפכו לאמצעי חיסכון משתלם, בעיקר בשל הפטור ממס הכנסה על ההפרשות והפטור ממס רווחי הון על רווחי הקרן. שר האוצר הנוכחי אוהב לקרוא להן "הקופה הקטנה של מעמד הביניים".

לא ברור לאיזה מעמד ביניים הוא מתכוון. נתוני משרד האוצר משנת 2013 מלמדים כי עד לעשירון ההכנסה השישי, שבו עמדה ההכנסה על 14 אלף שקל ברוטו למשק בית, פחות משליש מהעובדים נהנו מקרן השתלמות.

זו העילה המרכזית להתנגדות לפטור הזה, לצד העובדה שהקרן עצמה כבר מזמן לא משמשת למטרות שלשמן שימשה כאשר פטרו אותה ממס. היא כלי רב עוצמה להעברת הון מהעניים לעשירים. הטבלה שלמעלה מראה כי ככל שעולים במדרג השכר, כך גדל שיעור האזרחים שנהנים מקרן השתלמות. אזרחים אלה זוכים בנוסף לכך בהטבה שאילו הייתה מבוטלת, הייתה יכולה לממן הפחתה של המע"מ ב-1%, למשל, צעד היה מיטיב עם כל אזרחי המדינה ובעיקר עם העניים שביניהם.

אזורי פיתוח

נתוני מינהל הכנסות המדינה מראים כי הטבת המס לבעלי המשכורות הגבוהות אינה גורמת לחברות שבהן הם עובדים לעבור יחד איתם לפריפריה. נתונים שנאספו בשנת 2010 מלמדים כי היצע העבודה גדל בעיקר עבור בעלי משכורות גבוהות בתחום שירותי הבריאות, כלומר, רופאים ובכירים בבתי חולים.

מכיוון שבתי חולים נבנים במימון המדינה וממוקמים בכל חלקי הארץ, לא ניתן לומר על סמך נתון זה כי ההטבה השפיעה על הגדלת היצע העבודה בפריפריה. כמו כן, בכירים במערכת הרפואה מהווים חלק זניח באוכלוסייה וספק אם הגדלת היצע העבודה עבורם שווה אובדן הכנסות של 1.4 מיליארד שקל בשנה.

יתר על כן, הנתונים שאסף האוצר בשנת 2010 מצביעים על כך שבמקרים מסוימים, ודווקא כאשר מדובר בעובדים מוחלשים, מתגלגלת ההטבה לכיסו של המעסיק ולא לכיסו של העובד. נמצא כי במקצועות כמו מלצרות ועבודות מטבח, שבהם השכר נמוך במיוחד, השכר הממוצע באזורים שבהם נהנים מהטבת המס גדל בשיעור נמוך יותר מאשר בשאר חלקי הארץ. יתכן שהמעסיקים בענפים אלה הרשו לעצמם לשלם פחות מפני שהטבת המס קיזזה את הפרשי השכר מול אזורים אחרים.

את בדיקתם בנוגע להטבת המס לישובים בפריפריה סיכמו אנשי מינהל הכנסות המדינה במשפט הבא: "לא נמצאה השפעה חיובית של הטבות המס על עידוד הגירה פנימית של בעלי שכר גבוה לישובים המוטבים. יתרה מזאת, בעלי שכר מאד גבוה נוטים באופן מובהק להגר לישובים אחרים".