נפצעה בנפילה ממיטה בביה"ח ולא תקבל פיצוי

המדינה ערערה על החלטת ביהמ"ש השלום, שקבע שעליה לשלם לאישה 92 אלף שקל. המחוזי קבע: האחריות המלאה לתאונה היא של המאושפזת

עו"ד איתן גליקפורסם: 20.11.14 , 17:46

פרשת נפילתה של אישה ממיטת אשפוז בבית החולים ברזילי עברה בין שתי ערכאות שיפוטיות ושתי החלטות מנוגדות. בית משפט השלום קבע בתחילה שעל המדינה, כבעלת בית החולים, לפצות את החולה ב-92 אלף שקל. אולם בית המשפט המחוזי בתל אביב, שדן בערעור, הפך לאחרונה את ההחלטה וקבע שהאחראית הבלעדית לתאונה היא האישה עצמה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

באוגוסט 2005 הגיעה אישה כבת 50 לחדר המיון בברזילי באשקלון לאחר שעיקמה את קרסולה ונחבלה בגב התחתון. בזמן שהמתינה לצילומי רנטגן היא נפלה ממיטת בית החולים ונחבלה בידה ובברכה הימנית. בשל כך היא הגישה תביעת פיצויים נגד המדינה בבית משפט השלום בתל אביב.

תביעה

רשלנות בברזילי: חוט ברזל נשכח בגוף מנותח

עו"ד שלהבת רובין

גבר שעזב את ביה"ח קיבל מכתב שחרור שחסר מידע קריטי להמשך המעקב. ברזילי והרופאים נתבעו על רשלנות, והמנותח יפוצה ב-209 אלף שקל

רשלנות בברזילי: חוט ברזל נשכח בגוף מנותח

לטענתה, רשלנות היא שהביאה לכך שגלגלי מיטת בית החולים לא היו נעולים, מה שגרם לנפילתה. חרף הקביעה שהתובעת לא הצליחה להוכיח את הטענה, בית המשפט קיבל את התביעה והטיל את האחריות על המדינה. נקבע, כי היה הכרח להציב בחדר ההמתנה כוח עזר שיפקח על החולים, ולתובעת נפסקו פיצויים של 91,519 שקל – לאחר הפחתת אשם תורם של 40% ותגמולי ביטוח לאומי.

המדינה ערערה למחוזי וטענה שהאירוע נבע מחוסר הזהירות של התובעת בלבד, שהחליטה על דעת עצמה לקפוץ מעל דפנות המיטה המורמות. היא הוסיפה שהתובעת העלתה גרסאות סותרות למקרה, ולכן היה ראוי לדחות את התביעה.

האישה, מצדה, הגישה ערעור נגדי וטענה שלא היה מקום לייחס לה רשלנות תורמת בגובה 40%, וביקשה להגדיל בהתאם את סכום הפיצוי.

לא ניתן לפקח בכל רגע נתון

סגן הנשיאה, השופט ד"ר קובי ורדי, קיבל את ערעור המדינה. נפסק שקביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום לא הצדיקו את המסקנה המשפטית, ושדי היה בכך שקבע כי לא הוכח שגלגלי המיטה לא היו נעולים כדי לדחות את התביעה. לדברי השופט ורדי, עובדי בית החולים לא היו צריכים לצפות שהמשיבה תנסה לרדת ללא סיוע ממיטה עם דפנות מורמות לבדה.

השופט גם התייחס לסתירות שעלו מעדות המשיבה: פעם אחת היא טענה שניסתה לרדת מהמיטה כדי ללכת לשירותים ונפלה משום שהגלגלים לא היו נעולים והמיטה זזה. בהזדמנות אחרת היא טענה שאחת העובדות דחפה את המיטה לקיר וכך נפגעה. בניגוד לשתי גרסאות אלה העידה טכנאית הרנטגן שהמשיבה בכלל ביקשה לעשן, והחליטה לקפוץ מהמיטה אף שהתבקשה להמתין לסיוע.

על כן נקבע שהאחריות המלאה לנפילה מוטלת על המשיבה בלבד, ובד בבד דחה השופט את הערעור הנגדי שהגישה. בהתחשב במצבה האישי היא לא חויבה בהוצאות. השופטים ישעיהו שנלר וחגי ברנר הצטרפו לפסק הדין.

אזרחים רבים שנפגעו מרשויות שונות שלהן חובת זהירות כלפיהם, מגישים תביעות שאינן מבוססות מספיק. חשוב לבחון היטב את הנסיבות והראיות ולבדוק אם אכן הרשות הפרה את חובת הזהירות באופן שניתן יהיה להטיל עליה חבות. מחשבה מוקדמת וניתוח מעמיק בטרם הגשת התביעה עשויים לחסוך כסף רב, הן בשכר טרחת עו"ד והן בהוצאות גבוהות שעלול בית המשפט לחייב מי שהגיש תביעה שבסיסה הראייתי לוקה בחסר.