דרך המוות בסוריה: 10 שעות, מדבר - ודאעש
פעם הדרך לעבודה בעיר חלב לקחה 10 דקות. עכשיו היא מפולגת בין אסד למורדים, וכדי להגיע משכונה לאחרת צריך לעשות עיקוף, לשלם פי 125, לעבור במדבר, לברוח מצלפים - ולקוות שהסלקטור של דאעש, חמוש בחרב, לא יחליט שהזקן שלך קצר מדי
בשעת הזריחה, עובדי המדינה אבו אסעד ואבו עבדו מתחילים שניהם את הדרך לעבודה בעיר מוכת המלחמה חלב. דרך שהייתה פעם קצרה, לוקחת להם עכשיו עשר שעות. קו אש מפלח את המרכז הכלכלי לעבר מצפון לדרום, והמורדים שולטים ביותר ממחצית העיר ההרוסה.
עוד חדשות בעולם :
- 1.1 מ"ר עם נוף לים. העיר שרעבה לשטח פנוי
- מתה הדוכסית מאלבה, שיאנית תוארי האצולה
- גל הקור בארה"ב: 7 נהרגו, מצב חירום ב-NY
- התקבלה הודעה חדשה: 'לברוח! פילים באים'
אנשים כמו אבו אסעד בן ה-45, שעובד כנהג, חייבים לעבור יותר מ-400 קילומטרים באוטובוס רק כדי להגיע מצד אחד של העיר לצדה השני. בדרך הם מתמודדים עם סכנה איומה, משום שהם עוקפים אזור הנמצא תחת שליטת ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש), שכבש שטחים נרחבים בסוריה ובעיראק השכנה.
עד לפני שנה, תושבים יכלו לעבור מצד אחד לשני בחלב באמצעות נקודת מעבר בבוסתאן אל-אואסר, אבל היא נסגרה בגלל צלפים. אחרי שעבד במשך עשרה ימים ברציפות בשכונה שנמצאת עדיין בידי כוחותיו של הנשיא בשאר אסד, אבו אסעד ממתין לאוטובוס בתחנה במחוז חלב החדשה כדי להגיע לביתו בשער, אזור בשליטת המורדים שבפועל נמצא במרחק של חמישה קילומטרים בלבד.
כדי להגיע לשם, האוטובוס צריך לחצות קודם לכן אזור שנמצא בשליטת הצבא, ולאחר מכן להגיע לשטח מדברי שהפך למעין "המערב הפרוע" בעקבות כמעט 4 שנים של מלחמת אזרחים סורית. אבו אסעד ונוסעים אחרים מסכנים את חייהם כשהאוטובוס עובר באל-באב, אזור במחוז חלב הנשלט על-ידי דאעש, ומשם הוא נוסע בחזרה לעיר חלב.
"לפני שאנחנו מגיעים לנקודת בידוק של דאעש נשים עוברות לאחורי האוטובוס ומכסות את פניהן לחלוטין", מספר הנהג מוחמד, שעובר בדרך המסוכנת הזו שלוש פעמים בחודש. "אסור להן לנסוע לבדן לפי החוקים של דאעש אז אנחנו חייבים לוודא שהן מלוות על-ידי הבעל שלהן או אחיהן. אני בודק בקפידה כי אם משהו ישתבש - אני אשלם את המחיר".
עבור אבו אסעד, כל נסיעה היא כעת הליכה אל הלא נודע. "ג'יהאדיסט מטעם דאעש עולה על האוטובוס, חמוש בחרב במקום בקלצ'ניקוב", הוא מספר. "הוא בודק את המסמכים של כולם, מאלץ חשודים לרדת מהאוטובוס ומאיים עליהם בנשק. אני תמיד אומר שאני חייט כי אם אגיד שאני עובד מדינה - הם יזרקו אותי לכלא".
30 מלקות לנהג שהפעיל רדיו
אבל לכל הכוחות על הקרקע - נאמני המשטר, דאעש או המורדים נגד אסד - יש מאגרי מידע משלהם. "טעות אחת - ואתה נעלם", הוא אומר. אבו עבדו גר במחוז סחור הנמצא בשליטת המורדים נגד אסד. גם הוא חוצה את הגבול כדי להגיע למשרד הממשלתי שבו הוא עובד. "הדרך שלנו מצד אחד של חלב לצד השני מלאה בסכנות. פעם לקח לנו 10 דקות לעשות אותה, אבל עכשיו היא לוקחת 10 שעות בגלל העיקוף".
"יש הרבה נקודות בידוק וסכנות לאורך הדרך, אבל אני חייב לעשות את הדרך הזו כי אני עובד מדינה ואין לי שום מקור פרנסה אחר. לפעמים אני עושה את הדרך הזו פעמיים או שלוש בשבוע. אלוהים חס עלינו".
גם מחיר הכרטיס עלה בעקבות המלחמה. בעבר עלה רק 20 לירות סוריות להגיע משכונה אחת לאחרת, אבל כעת העלות היא 2,500 לירות (כ-12.5 דולר) כדי להגיע מהשטח שבחזקת כוחות אסד לשטח שבחזקת המורדים.
מוניר, שמנהל כעת את תחנת האוטובוס, מספר שכ-800 בני אדם עושים מדי יום את הדרך מהשטח שבשליטת המשטר, ומספר דומה פחות או יותר יוצא מהאזור שבשליטת המורדים. אנשים משני צדי העיר אומרים שנאמני אסד והמורדים דורשים שוחד כדי לאפשר להם לעבור בנקודות הביקורת, אבל דאעש מהווה את האיום הגדול ביותר לנהגים.
אחד מהם סיפר כי ספג 30 מלקות משום שהג'יהאדיסטים חשבו שהזקן שלו קצר מדי. אחר סיפר כי ספג מלקות מפני ששכח לכבות את הרדיו
לפני שהגיע לנקודת ביקורת של דאעש. נהג שלישי סיפר שהוחזק 48 שעות בכלא של דאעש, וכי שוחרר רק כשידע לדקלם את התפילה כמו שצריך. נוסעים רבים מקפידים לעשן סיגריה אחת אחרונה לפני העלייה לאוטובוס, משום שדאעש אוסר לעשן.
"הדרך הזו היא דרך הפחד. זה אבסורד שאתה צריך לנסוע שעות דרך המדבר כדי להגיע מנקודה אחת בעיר לאחרת", אומר אבו אחמד, שנוסע לשכונה בחלב הנמצאת בידי כוחות אסד כדי לראות שם רופא. "החלוקה הזו של חלב פשוט אבסורדית".