הסיוט של צה"ל
ההסלמה בירושלים ובשומרון עומדת במוקד תשומת הלב של צה"ל, שם חוששים ממלחמת דת. המזימה להתנקש בליברמן היא עוד דוגמה ל"טרור הכבישים" המאיים. בצבא עוקבים גם אחרי האיומים בדרום ובצפון, דרוכים לקראת ההכרזה על זהות הרמטכ"ל הבא ומתוסכלים מהקיצוץ בתקציב
בצה"ל שוררת אווירה של סוף קורס: לפני כמה שבועות התיישבו אלופים חדשים בלשכות ראש אמ"ן, פיקוד צפון ואגף כוח אדם בצה"ל, ובעוד פחות משלושה חדשים מסיים הרמטכ"ל בני גנץ את כהונתו. אם לא יהיו הפתעות דרמטיות, ייתכן שבימים הבאים נדע מי יהיה הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל ומי יהיה סגנו. בכל מקרה נראה שהוא יחבוש כומתה חומה.
שני המועמדים לתפקיד, האלוף גדי אייזנקוט וכמוהו האלוף יאיר נוה הם יוצאי החטיבה. לכן מי שכבר מרוצים הם יוצאי "גולני" בשכבת הפיקוד הבכיר. הם יודעים על סמך הנסיון והסטטיסטיקה כי רמטכ"לים נוטים לקדם לתפקידים בכירים קצינים שצמחו באותה חממת גידול צבאית כמותם.
אך מטבע הדברים יש גם כאלה - והם לא מעטים - שחילופי התפקידים בלשכת הרמטכ"ל מייצרים אצלם חוסר ודאות וחששות לעתידם. ובכלל, לא מדובר בתקופה שמחה בצבא. יודעים שם כבר כי התקציב שהכנסת אמורה לאשר בשבועות הקרובים לא יאפשר ליישם לקחים שהצבא הפיק מ"צוק איתן". בקושי אפשר יהיה לדבר על החזרת הצבא לכשירות עם מה שיתקבל, אומרים במטה הכללי.
צה"ל ושב"כ בהידברות מחודשת
עצם תהליך הפקת הלקחים, הביקורת הבלתי פוסקת בתקשורת על אירועי הקיץ האחרון ולאחרונה המריבה הלא מכובדת בין צמרת השב"כ לצמרת צה"ל שהתנהלה בראש חוצות, לא עושים טוב למורל של בכירי לובשי המדים. עם זאת, כבר החלה עבודת צוות של בכירים לשיקום ושיפור שיתוף הפעולה בין הארגונים. מצד צה"ל - ראש אמ"ן וקצין מודיעין בכיר בדרגת תת-אלוף, ומצד השב"כ - סגן ראש השב"כ ובכיר נוסף.
גם תהליך גיבוש הערכת המודיעין הלאומית לשנת 2015 שאמ"ן החל בו לאחרונה אינו מבשר טובות. הזירות הפלסטיניות (ירושלים, איו"ש ועזה) שנמצאות כבר עכשיו בדרגות שונות של תסיסה והסלמה אלימה מאיימות להתלכד לתבערה אחת גדולה; גם מה שקורה ומתפתח בזירה הצפונית אינו מעורר אופטימיות. לכן בכירי צה"ל מוטרדים.
במרכז הקשב ותשומת הלב של המערכת הצבאית נמצאת הסוגיה הפלסטינית. זהו גם הנושא המרכזי שנדון בגיבוש הערכת המודיעין הלאומית המתנהל כעת; בפעם הראשונה בניצוחו של ראש אמ"ן הטרי, האלוף הרצי הלוי.
אין עדיין מסקנות סופיות, אבל כרגע נראה שבירושלים וגם ביהודה ובשומרון מסתמנת מגמה של המשך ההסלמה, אף שביומיים האחרונים לא היו פיגועים ופחתו הפרות הסדר. ביהודה ושומרון, שצה"ל אחראי בהם לביטחון, יש אמנם בתקופה האחרונה פחות פעילות אלימה מאשר בירושלים. אבל גדל מספרם של המכונים "פיגועי כבישים", לרבות דריסות, יידויי אבנים וירי מנשק חם. סוג זה של פעילות אלימה היה נפוץ גם באינתיפאדות הקודמות, אלא שהפעם המניע הדתי חזק מבעבר ועלול לגרור אותנו ואת האזור כולו למלחמת דת. תכנון ההתנקשות בשר החוץ אביגדור ליברמן מהווה דוגמה ל"טרור הכבישים" שצה"ל מתמודד עמו באיו"ש.
מאפיין מדאיג נוסף של התקופה הנוכחית הם הסימנים המתרבים לכך שמנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית מאבדים מוטיבציה. הם מצייתים להוראות אבו מאזן ובולמים חלק ניכר מהפרות הסדר ואף מבצעים פעילות סיכולית נגד תשתיות חמאס, אבל לא באותה יעילות ויסודיות כמו לפני כמה חדשים.
הסיבה העיקרית לכך, להערכת גורמי ביטחון, היא שהציבור הפלסטיני אינו מעניק להם גיבוי לפעילותם ומתייג אותם כמשת"פים של ישראל. רוב הפלסטינים, כך מבחינים במערכת הביטחון, משוכנע בצדקת המאבק לבלימת השתלטות היהודים על קדשי המוסלמים בהר הבית. לכן פלסטיני שמפריע לג'יהאד הזה הוא בוגד. הנרטיב הזה, הפורט על נימי האמונה הדתית, הוא גם שמביא את אבו מאזן לצאת בהצהרות מתלהמות. כמו אנשיו, הוא חרד לשרידותו הפיזית והפוליטית. רק כשהאמריקנים לוחצים עליו הוא משמיע כמה מילות גינוי לטבח בבית הכנסת ומורה לאמצעי התקשורת הפלסטיניים להנמיך את הטון.
במטכ"ל סבורים שעדיין איננו בעיצומה של אינתיפאדה וכי ניתן עדיין לשלוט בהסלמה ואפילו להפוך את המגמה ולחזור לרגיעה. זה תלוי בעיקר בנו, אומרים במערכת הביטחון, העיקר הוא לנטרל את המרכיב הדתי המניע את הפלסטינים במסלול האלים. צריך לעשות הכול כדי שהר הבית יירד מסדר היום התקשורתי, הפוליטי והציבורי.
בצה"ל לא קוראים לילד בשמו, אבל ברור שהכוונה להצהרות ולעלייה להר הבית של פוליטיקאים ישראלים, בנייה במזרח ירושלים, חפירות ארכיאולוגיות ואתרי תיירות שהתקשורת הפלסטינית מציגה אותם כהוכחה למזימת היהודים להשתלט על קודשי המוסלמים.
בנוסף לנטרול המרכיב הדתי, מציעים גורמי ממשל באיו"ש לעשות כל מה שניתן כדי להיטיב כלכלית עם הפלסטינים ולתת להם חופש תנועה. לדבריהםף לשיפור המצב הכלכלי יש השפעה מרגיעה על השטח. לכן מניעת עבודה בישראל מבעלי רשיון מתסיסים ולא מרגיעים.
בצה"ל אומרים שאם יידרשו, יצטרפו לכוחות המשטרה הפועלים בירושלים אבל באי-רצון בולט. חיילי צה"ל אינם מאומנים להתמודד עם המון מתפרע באמצעות ציוד לפיזור הפגנות, והם עלולים להיקלע למצבי מצוקה שבהם ישתמשו בנשק חם ויפילו קורבנות שרק יגבירו את התבערה. אולם פטור בלא כלום אי-אפשר, ולכן צה"ל העביר כבר לפיקוד המשטרה בירושלים שתי פלוגות מג"ב שהיו דרך קבע בפעילות בשטחים. את מקומם של אנשי מג"ב ממלאים אנשי יחידות סדירות ומילואים של צה"ל.
עזה על סף קטסטרופה
גזרה לא שקטה נוספת היא עזה. גורמי התיאום והקישור הכפופים למתאם הפעולות בשטחים טוענים שהרצועה על סף קטסטרופה הומניטרית מכל בחינה אפשרית. האבטלה מגיעה ל-50%. מצב התברואה והשירותים הרפואיים בכי רע וחופי עזה הפכו מזמן למדמנת ביוב שעלול להיסחף ולהגיע גם לחופי ישראל.
הפסקות החשמל ברצועה תדירות ובעיה מרכזית היא כי אין מקום מגורים ראוי למאות אלפים שבתיהם נהרסו בהפצצות "צוק איתן". 5.4 מיליארד דולר שהמדינות התורמות הבטיחו לשיקום עזה בחודש שעבר אינם מגיעים מפני שהרשות הפלסטינית מסוכסכת עם חמאס ומפני שאבו מאזן אינו מוכן למלא את התפקיד שנטל על עצמו בניהול שיקום הרצועה.
אבל הסיבה העיקרית למשבר היא הסגר שמצרים הטילה על הרצועה אחרי הפיגוע בסיני שבו נהרגו יותר מ-30 חיילים מצרים. גרוע מזה – מצרים לא זימנה את השיחות המעשיות על שיקום הרצועה תמורת פירוז שאמורות היו להתחיל בחודש שעבר. בהעדרן אין גם אפשרות להפעיל במהירות הראויה את מנגנון שיקום ההריסות שהאו"ם גיבש עם ישראל.
בצה"ל מזהירים כי המצב הזה עלול להתפוצץ בפנינו בעוד זמן לא רב. הרתעה קיימת כל עוד אין מניעים אחרים שמחלישים ומנטרלים אותה. זה עלול להיות גורל ההרתעה שהושגה ב"צוק איתן" אם יתברר לחמאס שהדרך היחידה שפתוחה בפניו להביא לשינוי מצב היא עוד מלחמה איתנו, שבסופה יזכו סוף-סוף לאוזן קשבת למצוקותיהם.
יש מי שטוען שזה עלול לקרות הרבה יותר מהר משחשבנו והעדות לכך היא המהירות שבה חמאס משקם את כוחו הצבאי ואת יכולות הייצור הצבאי שלו. אין לו כיום בעיה לגייס מובטלים לשורותיו תמורת 1,400-1,000 שקל לחודש והוא גם משקם את מערך ייצור הרקטות. זו הסיבה לניסויים התכופים שהוא עושה לאחרונה בירי רקטות לים. המסקנה: צריך לפעול במהירות לשיקום עזה לפני שיהיה מאוחר.
חיזבאללה: מדיניות תגובה אגרסיבית
גורמי ההערכה סבורים שדאעש ואירגוני איסלאם קיצוני עדיין אינם מהווים סכנה מיידית ומוחשית לישראל בזירה הצפונית ואפילו לא בסיני. אולם ההקצנה האיסלאמית והתפרקות מדינות הלאום המוכרות באזור כולו עלולה בסופו של דבר לסכן את ישראל. כך אם למשל יפלו לידי המוסלמים הקיצוניים נשק מודרני כולל רקטות ונשק נגד מטוסים שנמצאים במחסני הצבא הסורי יחד עם מפעיליהם.
גם השינוי שחל לאחרונה בהתנהלות חיזבאללה בדרום לבנון ובתחומי חיכוך אחרים איתנו מחייב תשומת לב. עד לאחרונה היה חיזבאללה עסוק במלחמה לצד בשאר אסד בסוריה, בסיוע לשיעים בעיראק ובעיקר במלחמה בקיצונים הסונים שפלשו מסוריה ללבנון או ביצעו בה פיגועים.
ההנחה, שתקפותה הוכחה בעבר, הייתה שחיזבאללה לא ירצה כעת להתעסק איתנו, מה גם שפטרוניו האיראנים אינם מרשים לו להשתמש ולבזבז את ארסנל הרקטות האדיר שצבר אם הדבר אינו משרת אותם ישירות. למשל כאיום על ישראל בפעולת תגמול אם תעז לפגוע בפרוייקט הגרעין הצבאי האיראני.
אולם לאחרונה נראה שחיזבאללה שינה את טעמו ואימץ מדיניות תגובה אגרסיבית כלפינו. כל מה שנסראללה מפרש כפגיעה ישראלית בנכסי חיזבאללה או בשטח לבנון נענה מיד בפעולת תגמול אלימה של חיזבאללה. בין אם מדובר בסיכול ישראלי של התחמשות חיזבאללה ב"נשק שובר שוויון" או בעימות בגזרת הר דב. הסכנה שבמדיניות חדשה זו מצד חיזבאללה היא שכל אירוע קטן עלול לצאת במהירות משליטה ולהתפתח למלחמת לבנון שלישית מבלי שאחד הצדדים באמת רצה בכך. מצב כזה מחייב מוכנות וכוננות מלאים בגזרה הצפונית הנפיצה וחסרת הוודאות.
לכך מצטרף הדיווח מסוף השבוע על אספקת טילי "פאתח" איראניים מהדגם המתקדם ביותר לחיזבאללה. טילים אלו נחשבים בישראל לנשק שובר שוויון וזו הסיבה שישראל תקפה משלוחי טילים שכאלו בשנה שעברה בסוריה, כך לפי מקורות זרים. אם אכן הצליחה איראן להעביר רקטות שכאלו לחיזבאללה, זו התפתחות שלילית מנקודת ראותה של ישראל והיא עשויה לבוא לידי ביטוי בעימות הבא, אם יהיה.
תקציב צה"ל ל-2015
גורם מוסמך ובכיר בצה"ל אמר השבוע בצורה בוטה: אין שום סיכוי שנצליח למלא את המשימות ונשיג את היעדים שהוטלו עלינו במסגרת התקציב שהכנסת עומדת לאשר. לדבריו ברור כבר עכשיו כי צה"ל לא יצליח להחזיר לעצמו את המוכנות למלחמה שהייתה לו עד לקיצוץ הדרקוני ב-2014 וגם לא יצליח להתאמן ולהצטייד על פי הלקחים שהפיק מ"צוק איתן".
לדבריו, לא תהיה אפשרות להצטייד בנגמ"שי "נמר" חדישים וממוגנים בקצב ובמספר הראוי, או במערכות מיגון לטנקים מסוג "מעיל רוח" שיהיו נחוצים כדי לנהל מלחמת הכרעה בלבנון אם וכאשר תיפתח.
כבר שמעתי טענות אלה בעבר ומותר היה לחשוד שמדובר בספין שנועד לאזני ראש הממשלה ושר האוצר. אבל הפעם יכולתי להבחין במצוקה ואפילו בנואשות בטון ובשפת הגוף של הדובר.
אני יודע שגם בחיל האוויר לומדים לעכל את המכה שהנחיתה עליהם השבוע ועדת שרים מיוחדת. השרים סרבו בתקיפות לאשר עקרונית רכש של עוד 31 מטוסי F-35 חמקניים מארה"ב נוסף ל-20 שכבר נרכשו בכספי הסיוע האמריקני. הם אישרו רכש של רק 15-12 כאלו, בעלות של כ-140 מליון דולר המטוס. אלא שעניין זה לא עורר הד כה רגשי בצמרת צה"ל כמו הפגיעה המסתמנת בתקציבי ההצטיידות של כוחות השדה ומוכנותם למלחמה.
את הבעיה הזו יצטרך כנראה לפתור סגן הרמטכ"ל כיום, שיתמנה ככל הנראה לרמטכ"ל הבא. שר הביטחון כבר מזמן אינו שומר בסוד שהאלוף אייזנקוט הוא המועמד המועדף עליו וכי מי שהיה אלוף פיקוד צפון, האלוף יאיר גולן הוא המועמד המועדף לסגן רמטכ"ל.
אם הדבר היה תלוי ביעלון ההודעה על המינוי הייתה יוצאת כבר לפני שבועיים. אלא שרה"מ התערב ודרש לראיין פעם נוספת את שני המועמדים, נווה ואייזנקוט. הפגישה הנוספת עם השניים הייתה נחוצה לנתניהו כנראה כדי להוכיח שהוא נוהג כמצוות מבקר המדינה וועדת טירקל שהצביעו על ליקויים בהליכי מינוי הרמטכ"ל. מי שנכווה במינוי גלנט הוא אינו רוצה פיאסקו נוסף. כך שנצטרך לחכות כנראה עוד ימים אחדים עד שייפול הפור.
לפנייה לכתב/ת 
