דברים קטנים / על הניצחון של מכבי ת"א
הדרמה בלימוז' נוצרה מדברים שנראים שוליים, אבל בעלי חשיבות מכרעת: מסרט הקפטן שייצר מחויבות ביוגב אוחיון שהתחפש לרגע לג'ון סטוקטון, דרך סילבן לנדסברג שטועה כמעט בכל מהלך ועדיין חשוב מאוד לצהובים, ועד לספסול של ג'רמי פארגו, שעלול לעלות לגיא גודס ביוקר בהמשך
מכבי תל אביב היא קבוצה מעניינת. וכשהסינים אומרים "שיהיו לך חיים מעניינים" – הם מתכוונים לקללה לא לברכה. מלאה ניגודים והסתעפויות, שינויים והתייצבויות, נפילות וחזרות. גם במשחק הזה היא נפלה פעמיים וחזרה פעמיים. הרגישה טוב מדי מוקדם מדי, קצת חילופים כדי לשמור ולחלק כוח, והופ, אנחנו בפיגור.
- סחטו את הלימוז': צפו בניצחון מכבי ת"א
- "היכולת הזו לא תספיק מול צסק"א"
- הכל התחיל ונגמר אצל אוחיון / אריה מליניאק
הרגע הכי נינוח היה כשהשופט לא הצליח לקבל מהטלוויזיה הילוך חוזר של הזריקה המשוגעת של וסטרמן. הוא פנה לגודס ואמר לו: "אני לא מצליח לראות. בוא נאשר את הסל כדי שהשחקנים לא יתקררו". וגיא אמר לו: "יאללה אין בעיה, שחק שחק". במכבי? לוותר ככה על שלוש נקודות? שמעון מזרחי כנראה היה ביציע. בכלל, מה שיצר את הדרמה במשחק אמש הם דברים קטנים, שנראים שוליים אבל בעצם בעלי חשיבות מכרעת:
לקבל את סרט הקפטן: לכאורה אקט סימבולי, אבל את הדחיפה והאנרגיה שקיבל יוגב אוחיון מהעברת התפקיד אליו רואים בכל רגע במגרש. רשימה חלקית: שניאור, קליין, ברודי, ברקוביץ', ג'מצ'י, הנפלד, שארפ, בורשטיין... אוחיון. לא מובן מאליו, זה היה צריך לקרות כבר קודם אלמלא הקיץ של קובאן. התפקיד מעמיס על יוגב אחריות, מכניס בו נחישות, ומייצר בו מחויבות מוחלטת.
והכדורסל – הו הכדורסל ששיחק אתמול, לרגע ראית את ג'ון סטוקטון. הכל זרם לו טבעי, בעיקר ההגנה המושלמת ושמונה החטיפות. כל הזמן דרוך, במצב גופני ומנטאלי של עילוי. כשירד רק לרגע לימוז' רצה 10:0. אם מישהו יכול להחזיר את פארגו לחמישיה זה הוא. ראה בסעיף הבא.
להתחיל על הספסל. מכבי תל אביב בדרך לאבד את ג'רמי פארגו. אל תתרגשו מהסיומת המצוינת שלו עם תשע נקודות ניצחון. בפנים הוא כועס, גועש, מאוכזב. גם אם הורדתו לספסל באה במקביל לקאמבקון של מכבי – זה לא בהכרח בגלל האקט הזה. אתה לא יכול להביא יהלום במיליון דולר ואז להתייחס אליו כמו גוש פחם. מה לא ראיתם מה היה אצל מסינה? גם לא תשנה את האופי שלו ולא תחנך אותו. דיוויד בלאט עשה את זה בעונה הראשונה שלו, ופארגו זעף על הספסל עד הסל המכריע בוויטוריה שסידר למכבי פיינל פור ב-2011. אבל אם גודס לא יחזיר את פארגו לחמישייה, הוא לא יגיע אפילו קרוב לשם.
לעלות בחמישייה. שחקנים יכולים להנהן, לחייך בהבנה, לעודד עם מגבת ולשחק אותה דרוכים על הספסל. אבל מי שהיה שם יודע, שאין כמו לעלות בחמישיה. במיוחד כשלא עושים לך טובה, כשצריך אותך באמת. ג'ייק כהן עבר דרך ארוכה עד החמישיה אמש. ניסיונות כושלים, מעבר לראשון לציון לחישול, ספסול והקפאה עמוקים, ראה את צ'אבי מאריץ' עולה לפניו בזכות השם בלבד.
והנה, משחק אחד טוב מול גלבוע/גליל, פציעה קטנה של רנדל, ויש לנו סטרץ' 4 בפוטנציה. כמובן שיש לו עוד הרבה להתקדם. אבל הוא משחק במגבלות של עצמו, כמעט ולא עושה שגיאות, יודע למסור, נוגע בהרבה כדורים, ויודע להניח את הכדור בסל. הוא ייתן הרבה, במיוחד בליגה, אולי ישחרר את הצורך בהעברה ישראלית, ויאפשר לסמית לשחק ב 3, כי הוא יכול לשחק גם עם סופו, וגם עם רנדל.
להיות מכונת סלים, או בשם פחות עדין. להיות מנותק זה יתרון. סילבן לנדסברג הוא מכונת קליעה בלי הבנה בסיסית של המשחק. אתלט מדהים בלי יכולת שמירה מינימלית. כל אחד עובר אותו על הכדרור
הראשון. נגד הלחץ הוא חותך מול הכדור אבל מופתע לקבל אותו, ואז עובר בכדרור את קו החצי ועוצר, תופס את הכדור ומזמין דאבל-אפ. הכל הפוך. הוא מקבל החלטות שגויות בכל סיטואציה, ועדיין שחקן מאוד חשוב במכבי. כי לפעמים, כמו אתמול, צריך את הסקורר שיעשה נקודות כשכולם עושים במכנסיים. והוא, דווקא בגלל שהוא לא מבין את הסיטואציה, לא נכנס ללחץ, פשוט לוקח את הכדור ושם אותו בסל. בלעדיו זה היה נגמר אחרת לגמרי. רק להשתמש בו נכון.
קליעה משלושת רבעי מגרש. בנוער של הפועל חולון היה לנו את יוסי אלפסה, שהיה מתרגל כל אימון עשרות פעמים זריקה מחצי מגרש. הוא הגיע לאחוזים יותר טובים מהשלשות של מכבי. וכשהיה לוקח את זה במשחקים, זה נכנס לפעמים. רק אנחנו ידענו שזה לא פוקס, אלא רמת אימון גבוהה. כשרואים את הזריקה של וסטרמן מזויות אחורית, ברור שהוא מתאמן על הזריקה הזו. היא לא רק הוסיפה שלוש נקודות והורידה להפרש חד ספרתי, אלא גם הדליקה את הקהל והשחקנים, וייצרה בליץ שנגמר עם יתרון ללימוז'. מזל שלמכבי היו אלה למעלה, ההוא שהתחיל על הספסל, ההוא שעלה בחמישיה, הקפטן החדש ומכונת הסלים – הרקדן האוטומטי.
מכבי כבר ניצחה בשלושה מגרשי חוץ קשים. במקומות שאחרים יפסידו. שלושה נצחונות חוץ מלמדים על קבוצה מחוברת. ועדיף לנצח ככה מאשר 20 הפרש. הצלחת לחזור, פעמיים, בלי הכוכב שלך. העיקר לא להרגיש טוב מדי לקראת צסק"א. ניצחון ביתי והמקום השני מובטח. מכבי ממשיכה להמציא את עצמה מחדש. לא בטוח לאן זה יגיע, אבל דבר אחד בטוח: זה מעניין.
לפנייה לכתב/ת 
