פלוג על שכר המינימום: יש עיוותים קשים
"יש רכיבים שהם שכר לכל דבר והם לא נכללים בהגדרת שכר המינימום. היה ראוי לעשות הסדרה כוללת", אמרה היום נגידת בנק ישראל, והעריכה שחוק מע"מ אפס לא יוביל להוזלת דירות: "בהנחה שהחוק יעבור - הביקושים צפויים לגדול, וכשההיצע לא גדל בהתאם לא יתעוררו ירידת מחירים"
"יש עיוותים שונים בשכר המינימום, ובהחלט צריך לבחון אותו בקונטקסט רחב יותר" - כך אמרה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, בדברים שנשאה היום בכנס התעשייה 2014 המתקיים באילת. "יש רכיבים שהם שכר לכל דבר והם לא נכללים מבחינת הגדרת שכר המינימום, והיה ראוי להתייחס אליהם ולעשות הסדרה כוללת", אמרה.
כתבות נוספות בערוץ הקריירה
פלוג הוסיפה כי המפתח לעלייה בשכר הוא שיפור הפריון של העובד הישראלי. "קיים קשר מתמשך בין פריון העבודה והשכר, שמוביל לעלייה מתמשכת בשכר", אמרה. "הייתי רוצה שהסוגיה תיבחן יחד עם מס ההכנסה השלילי - זה יכול לתת פתרון אמיתי לעובדים העניים".
פלוג התייחסה גם להשפעת חוק מע"מ אפס על מחירי שוק הנדל"ן, והעריכה שוב כי החוק לא יוביל לירידה. "אנחנו נמצאים בתקופת המתנה ואי ודאות, שמשפיעה על היקף עסקאות הנדל"ן וטיבן", אמרה. "בהנחה שחוק מע"מ אפס יעבור, ולאור היוזמה של משכנתא 90% עם ערבות מדינה, הביקושים צפויים לגדול. וכשההיצע לא גדל בהתאם - המצב לא יעורר ירידת מחירים".
פלוג: הירידה בצמיחה תתאזן ברבעון הבא
פלוג העריכה כי המשק הישראלי אינו נמצא בדרך למיתון, וכי הירידה שנרשמה במהלך הרבעון השלישי בקצב הצמיחה תתאזן ברבעון הקרוב. אחד הגורמים לכך, לדבריה הוא התערבות בנק ישראל בשער החליפין, באופן שנועד לתמוך בכושר התחרותיות של התעשייה. "בטווח הקצר, המדיניות המוניטרית פעלה באופן שתומך בפעילות הריאלית, וקודם כל במגזר העסקי ובתעשייה". פעילות בנק ישראל בתחום זכתה גם למחמאות מצידו של נשיא התאחדות התעשיינים צביקה אורן, שציין כי "השקל נחלש בגלל הנגידה - היא עשתה פעולות חשובות כדי לחזר את הדולר. זה מהלך טקטי מבריק. הצלת אותנו ונתת לנו כושר תחרות".
בטווח הארוך ציינה פלוג כי האתגר המרכזי מבחינת המגזר העסקי והתעשייה הוא העלאת פריון העבודה, שנמוך באופן משמעותי לעומת המדינות המפותחות. בחלוקה לפי ענפים הדגימה כי בענפים עם שיעורי ייצוא גבוהים כמו תקשורת אלקטרונית, ציוד רפואי ואופטי או כימיה יש רמת פריון גבוהה, בעוד שבענפים שמוכרים את תוצרתם בעיקר לשוק המקומי, נמצאים רמות פריון נמוכות במובהק, דוגמת מזון, משקאות וטבק, הדפסה, שירותי אירוח ואוכל, חקלאות, חשמל ומים, ועוד. "התחרות הבינלאומית היא מנוע להתחדשות והגדלת הפריון", אמרה. "הרכב התעשייה השתנה, המשקל של ענפים בעלי פריון גדול גדל ואילו משקל התעשייה המסורתית ירד במידה ניכרת. אחד הביטויים הוא קיפאון בתעסוקה בתעשייה - החלקים שגדלו יותר עתירי הון וטכנולוגיה, ואילו החלקים שיותר עתירי עבודה התכווצו".
בין הסיבות לפריון הנמוך ציינה פלוג את מלאי ההון הנמוך לעובד ישראל, בהשוואה למדינות המפותחות, וכן השקעות נמוכות מצד המדינה במו"פ. פלוג גם ציינה את השיעור הנמוך של בעלי השכלה מקצועית בישראל ביחס לכלל האוכלוסייה, וכן את הסביבה העסקית והביורוקרטיה.
צעדי המניעה שמנתה פלוג כוללים תמרוץ ותמיכה באימוץ טכנולוגיות מתקדמות ושיפורים טכנולוגים, גם בענפים מסורתיים ובענפי השירותים - שם הפערים גדלים במיוחד. בנוסף ציינה כי יש להגדיל את התמיכה במחקר ופיתוח, גם בתעשיות שנמצאות פחות בחזית הטכנולוגית, וכן להרחיב את מתן ההכשרות המקצועיות.
צעד נוסף לדבריה הוא שיפור הליכי הביורוקרטיה וקידום רפורמות ותחרות בנמלים, משק החשמל והאצת החיבור לגז. "יש בהחלט פוטנציאל לשיפור של הפריון במגזר העסקי כולו ובתעשייה בפרט - וזה המפתח לכך שהתעשייה תהיה חזקה, תוכל להתחרות ותוכל לספק תעסוקה איכותית בשכר ראוי לכל חלקי התעשייה ובכל אזורי הארץ".
לפנייה לכתב/ת 
