חשיפה: הסוכן הסמוי שהוסתר מהצרפתים
מבוכה גדולה ביחידת העילית של המשטרה: האיש שהפעיל בלדריות קוקאין שנתפסו בצרפת לפני 13 שנה הפך לסוכן. בעוד המדינה מתעקשת להסגיר את שתי הישראליות, עדותו "הוחבאה" במשך שנה וחצי. השבוע הסוד יצא לאור - והחוקר שהעיד בבית המשפט ניסה להתחמק: "דברו עם המפקד"
המרדף הזה נמשך כבר 13 שנים. צרפת מנהלת מאבק עיקש וכמעט חסר תקדים כדי להחזיר לאדמתה שתי ישראליות: רוזי בן חיים ואורטל ביטון, שהורשעו בכך שפעלו כבלדריות סמים, אחרי שנתפסו מעבירות 9 ק"ג קוקאין מקולומביה לאדמת אירופה. אבל מי שלח אותן? התשובה המפתיעה לשאלה הזו התבררה לצרפתים ולבית המשפט בישראל רק השבוע. הפרטים בפרשה שנחשפים כאן לראשונה גורמים מבוכה רבתי ליחידת העל של המשטרה להב 433, ועלולים להוביל לתקרית מול הרשויות בפריז.
לכל הכתבות של מאה על 100
בשנת 2009 הגישה צרפת בקשה רשמית להסגרת בן חיים וביטון. מדינת ישראל, באמצעות המחלקה הבינלאומית של הפרקליטות, תמכה בדרישה והפנתה אותה לבית המשפט אל מול השתיים, שביקשו לדחות את רוע הגזירה. בפברואר השנה אישר זאת בית המשפט העליון באופן סופי. כעת נחשף שבעוד המדינה מצד אחד נלחמת להסגיר את השתיים לצרפת, היחידה הארצית לחקירות פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) "החביאה" את מי שעמד מאחורי אותה פרשת הברחה, לפי הודאתו שלו. איש כנראה לא רצה לשים לב למידע הנפיץ ששכב שנה וחצי בלי טיפול.
קולומביה, צרפת, תאילנד, ישראל
"הסגרתו של המערער לארצות הברית לצורך העמדתו לדין שם בגין עבירות סמים מקיימת לא רק את חובתה של ישראל כלפי ארה"ב... אלא גם את מחויבותה לשתף פעולה עם מדינות העולם באכיפת חוק נמרצת כנגד עברייני סמים... הסגרת המערער לארה"ב בגין עבירות סמים שביצעו כלפי אותה מדינה מהווה חולייה חשובה במדיניות האכיפה של ישראל בתחום הסמים המיושמת באופן עקבי מזה שנים".
כך קבע בית משפט העליון בהחלטה מ-2009 להסגיר עבריין סמים לארצות הברית. ולמרות זאת, לפי המקרה של הסוכן שהוסתר נראה שכאשר למשטרה יש אינטרס אחר, היא פועלת בניגוד לאמות המידה שהיא עצמה מבקשת לממש בנסיבות אחרות.
כדי להבין את גודל המבוכה שהתעוררה בלהב 433 עם חשיפת המידע, נחזור לנובמבר 2001. בנמל התעופה שארל דה-גול בפריז נחתו שתי אזרחיות ישראליות: רוזי בן חיים (אז בת 21) ואורטל ביטון (22). בדיקה של אנשי המכס גילתה בכליהן 9 ק"ג של קוקאין. השתיים נעצרו, וטענו כי בקולומביה פגשו בחורים שהטמינו אצלן את הסמים בלי שידעו. במשטרת צרפת חיפשו בכל מחיר לדעת מי האיש שעומד מאחורי ההברחה הגדולה וכנראה מפעיל רשת סמים ענפה יותר, אבל לא עלו על עקבותיו.
עדות ניקיון
בין ישראל לצרפת אין הסכם הסגרה גורף, אך המדינות נוהגות לשתף פעולה על פי בקשות נקודתיות. הנושא עלה לכותרות בפרשת דריסת הצעירה לי זיתוני, שהאחראים למותה קלוד חייט ואריק רוביק, הם אזרחי צרפת שברחו מהארץ. בתחילה ביקשה ישראל לפעול להסגרתם, אולם הצרפתים הדגישו שאינם מסגירים את אזרחיהם מחוץ לאיחוד האירופי. בכל מקרה, לפי החוק הישראלי, ברגע שמדינה הודיעה שתשפוט את החשודים על העבירה - מה שאמור לקרות אחרי ציפייה ארוכה ממש בשבוע הבא - לא מוגשת בקשת הסגרה.
במשך השנים ניסו הצרפתים לקבל את שתי בלדריות הסמים לידיהם ואולם בישראל דרשו שירצו את העונש בארץ. לאחר מגעים ממושכים, הגישה צרפת במרס 2008 בקשת הסגרה מסודרת, ורק שנתיים מאוחר יותר גם מכתב רשמי ולפיו הן יחזרו לרצות את העונש בישראל (כלומר יוסגרו לצורך הליך טכני בלבד). באוגוסט 2008 נעצרו ביטון ובן חיים בישראל על ידי המשטרה. בית המשפט המחוזי קבע כי הן בנות הסגרה, והן ערערו לעליון. רק בפברואר 2014 נקבע סופית כי למרות השיהוי ועוד טענות שהציגו השתיים, הן יועברו לצרפת.
בפרקליטות הבינו עד כמה התיק הזה חשוב לצרפתים ושיתפו פעולה בשנים האחרונות עם בקשת ההסגרה, גם על רקע המאמצים להסגיר לישראל מצרפת את דורסיה של לי זיתוני. בעמדת המדינה שהוצגה בבית המשפט הוסברה חשיבות הצעד.
במקביל, באגף אחר של מערכת אכיפת החוק, התנהל ההליך שעתיד לעורר את המהומה. באמצע השנה שעברה, מאי 2013, הצליח מחלק הסוכנים של יאחב"ל לגייס עבריין מוכר על מנת שיהפוך לסוכן סמוי, יפליל את חבריו ובתמורה לכך יקבל הטבות. במשטרה רק שכחו דבר אחד קטן שהוביל כעת לבלגן גדול: הם לא בדקו אילו עבירות ביצע האיש בחו"ל, ולא לקחו בחשבון מה יקרה אם תעמוד נגדו בקשת הסגרה. הדעת נותנת שהמדינה יכולה לוותר לעבריין שמשתף איתה פעולה על עבירות שביצע בישראל, אבל תתקשה לעמוד מול בקשת הסגרה מחו"ל.
"בתקופה שהייתי בתאילנד פנו אליי בחורות, אחת אורטל ביטון והשנייה רוזי בן חיים... לא הכרתי אותן קודם לכן. הן פנו אליי מאנשים שהכירו אותי. הן רצו לעשות עבודת בלדרות. כל אחת הייתה צריכה להרוויח 10 אלף דולר. שלחתי את שתי הבחורות לקולומביה להביא 10 ק"ג קוקאין. אותן בחורות היו צריכות לנחות בצרפת ובצרפת נתפסו".
אם בעקבות המשפטים האלה לא צלצל פעמון אצל החוקר, הגיעה השורה הבאה:
"הן שוחררו לאחר זמן מה בגלל שביתת השופטים. ידוע לי שכיום צרפת מבקשת להסגיר אותה אליהם".
תנו לי מים
הדברים המפורשים הללו לא הפריעו לאנשי יאחב"ל, שראו לנגד עיניהם כיצד הסוכן מפליל עבריינים שקשורים למטעני חבלה וסוחרי סמים. הוא אמנם הצליח לספק את הסחורה, ובמשטרה חשבו כנראה שאם יחביאו את העדות הזאת - הכול יעבור בשקט. אבל השבוע הסיפור התפוצץ בגדול, וישר בפנים, באולמה של השופטת דבורה עטר בבית המשפט המחוזי בלוד. במהלך דיון במשפטם של נאשמים רבים שהופללו, חשף את הכשל עורך הדין שי שורר, שמייצג אחד מהם והתעמק ב”עדות הניקיון” של הסוכן.
את הדרמה באולם לא ישכחו הנוכחים זמן רב. על דוכן העדים ניצב רס"מ פינקלמן, אותו חוקר שגבה את העדות. שורר שאל: "האם יכול להיות שאתם מחביאים אנשים בניגוד לחוק, ונגד תהליכי הסגרה שמדינת ישראל חתמה עליהם”? רס"מ פינקלמן השיב כמובן בשלילה. הסנגור המשיך: "אתה מכיר את סיפור ההסגרה של שתי הישראליות לצרפת"? רס"מ פינקל הנהנן בחיוב, אבל תהה "מה זה קשור"?
ואז הטיל עו"ד שורר את הפצצה. "הסוכן שלכם הוא ששלח את שתי הנשים האלה להעביר הסמים בצרפת". רס"מ פינקלמן היה מופתע ופלט אוטומטית "לא יכול להיות". אז הוא התבקש על ידי הסנגור להקריא את השורות המדוברות מתמלול העדות של הסוכן. בסיום הקריאה ביקש פינקלמן לשתות מים. נראה היה שגם הוא נבוך. לאחר מכן נשאל מה יש לו להגיד והשיב: "תשאלו את ראש מחלק הסוכנים".
הסנגורים האחרים בתיק, עורכי הדין אבי עמירם, ניל סיימון, ליה פלוס וניר ליסטר, תהו: "איך יכול להיות שבשביל להפליל כמה עבריינים בישראל, מוכנה המדינה להחביא מצרפת את העבירות שביצע הסוכן כשהיא יודעת על מלחמת ההסגרה שצרפת מנהלת"?
ככל הידוע, אגב, בפרקליטות המדינה לא ידעו על העדות שניתנה במשטרה.
הסיפור עצמו רחוק כעת מסיום. העתק של פרוטוקול הדיון והמידע הופנה למחלקה המשפטית בשגרירות צרפת.
שם, מקווים הנאשמים בתיק, יתעניינו יותר בעדות הסוכן, יגרמו לכך שהרשויות בצרפת יזמנו אותו לחקירה – ובעקבות זאת הם יזכו להסדר טיעון מקל. בשורה התחתונה, נותר סימן שאלה אחד גדול – איך קרה שהמדינה תמכה בהסגרת שתי הישראליות לצרפת ולא גילתה בבית המשפט שהחשוד המרכזי בפרשה בידיה?
מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מפעילה במסגרת המאבק הנחוש בפשיעה החמורה והמאורגנת סוכנים על פי נהלים ברורים ובליווי הפרקליטות. אין כנגד נשוא הפנייה (הסוכן) בקשת הסגרה".
לפנייה לכתב/ת 
