חוקי הלאום יובאו היום לאישור הממשלה, היועמ"ש מסתייג ולבני תתנגד
בצל עימות פוליטי חריף וסבך קואליציוני יובאו לאישור הממשלה שתי הצעות חוק הלאום של חברי כנסת מהימין. ראש הממשלה לא יניח הצעה משלו ושרת המשפטים תצביע נגד. היועץ המשפטי לממשלה מסתייג ומזהיר: "ההצעות מרדדות את המאפיין הדמוקרטי"
חוק הלאום שחולל מהומה גדולה בקואליציה יעלה היום (א') לדיון להצבעה בישיבת הממשלה וגורם למתח גדול בין השותפות. שרת המשפטים ציפי לבני תתנגד לשתי ההצעות שיועלו להצבעה. "אתנגד בתוקף לכל הצעת חוק שפוגעת בערכיה של מדינת ישראל כפי שנקבעו במגילת העצמאות", אמרה אמש. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין אמר לקראת ההצבעה כי "הצעות החוק הפרטיות לוקות בקשיים מהותיים משמעותיים ביותר", ועל כן הוא סבור כי "אין זה ראוי שהממשלה תתמוך בהן".
בשבוע שעבר הפעילה שרת המשפטים את סמכותה כיו"ר ועדת שרים לחקיקה ודחתה את הדיון בחוק הרגיש, חרף תמיכתו של ראש הממשלה בנוסח שהובא לוועדה. הנוסח, הצעת חוק פרטית שהגיש ח"כ זאב אלקין (הליכוד), היה קיצוני מדי לדעת לבני ובעיקר מפלה את ערביי ישראל. דחיית הדיון עוררה את זעמו של נתניהו, והוא הודיע כי "יעקוף" את הוועדה ויביא את החוק לממשלה.
אף שהצעת החוק שהוא מגבש לא תעלה לדיון, אמר נתניהו כי "חוק הלאום שאביא את עקרונותיו בפני הממשלה חיוני כדי לבסס את היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, זאת אל מול קריאות התיגר הבינלאומיות והפנימיות המערערות על קביעה יסודית זאת. נבצר באמצעות החוק את היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית ואת השוויון המלא בפני החוק של כל אזרח ללא הבדל דת, גזע ומין. הבטחת זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי אינה עומדת בסתירה לשוויון המובטח לכל אזרחי ישראל, ולא אאפשר חתירה תחת שני עקרונות יסוד אלה".
לישיבה שתתקיים היום יובאו שתי הצעות חוק שונות שיאושרו בכפוף להסכמות שיושגו בהמשך. ההצעות שחוללו את הסערה הן אלו של יו"ר הקואליציה זאב אלקין ושל חברי הכנסת יריב לוין, רוברט אילטוב ואיילת שקד. שתי ההצעות מבקשות להגדיר בחוק יסוד את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ולהגדיר כי מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, והזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי. רק בסעיף אחר, נפרד, נכתב כי מדינת ישראל בעלת משטר דמוקרטי. הצעות החוק מעוררות מחלוקת גם בשאלת השפה. אלקין מבקש לקבוע כי השפה הרשמית תהיה עברית והשפה הערבית בעלת מעמד מיוחד.
ההצעה השלישית היא זו של נתניהו, אך כאמור היא לא תובא להצבעה בממשלה משום שאינה מוכנה. נתניהו אינו מתייחס לשפה, ומגדיר את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בלבד, דבר שעשוי לעורר התנגדות קשה בליכוד. גם השרה לבני העלתה בשבוע שעבר נוסח משלה לחוק הלאום, הדומה יותר לזה שהציע נתניהו, עם שינויים מסוימים. הצעת לבני אינה כוללת התייחסות לשפה אך מגדירה את מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ויש בה גם סעיף המתייחס לשוויון לכל אזרחי המדינה. בכך הצעתה שונה מהאחרות.
אמש התייחסה לבני בדף הפייסבוק שלה להצבעה המתוכננת מחר: "לקראת השבוע הקרוב אחזור ואומר: ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. אגן על ערכי מדינת ישראל כפי שנקבעו במגילת העצמאות ולא אתן את ידי לפגוע בהם. אני תומכת בחוקה שמעגנת את הערכים האלה, ואתנגד לכל הליך או חוק שמעוותים אותם - כמו שעושה הצעת החוק המסוכנת והאנטי-ציונית של אלקין, או כל הצעה דומה שעושה דיל פוליטי על חשבון הערכים האלה. מדינת ישראל היא יהודית ודמוקרטית - לא יהודית פחות מדמוקרטית, ולא דמוקרטית על חשבון יהודית - ובהתאם לכך בלבד אקבל את החלטותיי בכל דיון בנושא".
וינשטיין: "מרדדים את המאפיין הדמוקרטי"
בהצעה שתוגש לממשלה מוצע לתמוך בשתי ההצעות הפרטיות לחוק הלאום בתנאי שהמציעים יסכימו כי בהמשך לכך הצעות החוק יוצמדו להצעת חוק ממשלתית שתוגש על-ידי ראש הממשלה ושתוכן בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה. עמדת היועץ יהודה וינשטיין היא שבעייתי מאוד שהממשלה תתמוך בהצעות חוק פרטיות, בייחוד שההצעות הללו מעוררות קשיים של ממש, לפני שגובשה הצעת חוק ממשלתית.
לדברי וינשטיין, חוק יסוד שכזה עתיד להשפיע על חייו של כל אזרח ותושב במדינה ועל פני החברה כולה, כמו גם על יחסי החוץ של המדינה. חקיקת כל חוק יסוד מחייבת ליבון סדור, מעמיק ומושכל, קל וחומר כאשר מדובר בסוגיה כבדת משקל זו אשר מעסיקה את המדינה מרגע הקמתה, אומר היועץ. "משהממשלה החליטה לקדם את הנושא וליזום מטעמה הצעת חוק ממשלתית, הדרך הנכונה היא שליבון זה ייעשה בדרך זו, של הצעת חוק ממשלתית, ותוך כדי בחינה דקדקנית של כל תו ותג".
המתווה שאומץ בהצעות החוק מכוון לשנות את האיזון שבין היסודות הדמוקרטיים לבין המאפיינים הלאומיים של ישראל. לדעת היועץ המשפטי יש בהסדרים המוצעים בהצעות החוק כדי לשנות שינוי של ממש את עקרונות היסוד של המשפט החוקתי כפי שעוגנו במגילת העצמאות ובחוקי היסוד של הכנסת ו"לרדד את המאפיין הדמוקרטי של המדינה". המציעים מפצלים את הנוסחה המקובלת "יהודית ודמוקרטית" שאימצה הכנסת בכמה חוקי יסוד וקובעים כי לישראל "משטר דמוקרטי". גם ההגנה על זכויות הפרט מוגבלת, ובאחת ההצעות הצעה לאזרחים בלבד.
יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יריב לוין, מיוזמי חוק הלאום, הגיב על דבריו של וינשטיין: "האמירה של היועץ המשפטי לממשלה היא אמירה מתנשאת שאין בה דבר וחצי דבר עם תפקידו כיועץ משפטי או עם עולם המשפט. שאלת דמותה של המדינה וערכי היסוד שעליהם היא צריכה להמשיך להיבנות נתונים במשטר דמוקרטי אך ורק לציבור באמצעות נבחריו בכנסת ובממשלה, ובשום אופן אינם נחלתם הפרטית של קומץ משפטנים המנסים לשים עצמם מעל הכנסת".
לפנייה לכתב/ת 
