חשש בארץ: הפרלמנט האירופי יכיר בפלסטין
כתגובה להתעלמות הישראלית מהמחאות על המשך הבנייה בהתנחלויות, ידון הפרלמנט האירופי ביום חמישי על החלטה שתפציר בממשלות האיחוד להכיר במדינה פלסטינית. ירושלים: ההחלטה האירופית תיחשב לאנטי-ישראלית
אחרי החלטה רשמית בשבדיה והחלטות סמליות בספרד, בבריטניה ובאירלנד, הסחף המדיני באירופה מתעצם: הפרלמנט האירופי צפוי להצביע ביום חמישי הקרוב על הצעת החלטה שתכיר במדינה פלסטינית. בישראל פועלים לסכל את ההחלטה ומזהירים כי אם תעבור היא תיחשב ל"החלטה אירופית אנטי-ישראלית".
מאחורי היוזמה עומדות שתי סיעות שמאל, הברית הפרוגרסיבית של סוציאליסטים ודמוקרטים (S&D) ומפלגת השמאל האירופי המאוחד (GUE). לאחר ששבדיה החליטה להכיר במדינת פלסטין פרסמה הסיעה הסוציאל-דמוקרטית תמיכה גורפת בהחלטה, ונשיא הסיעה בפרלמנט טען כי היא מהווה הפתרון היחיד לסיום הסכסוך ואף תועיל לשני הצדדים.
לדבריו, האיחוד האירופי צריך להיות מעורב יותר בתהליך השלום ועליו להכיר בשתי מדינות שיחיו זו לצד זו. הוא מסר כי גם הקבוצה הצרפתית בפרלמנט האירופי תדחף להכרה במדינה פלסטינית וכן כמה סיעות שמאל, בהן הירוקים.
ההחלטה צפויה להגיע להצבעה במליאת הפרלמנט האירופי בשטרסבורג ביום חמישי הקרוב (27 בנובמבר). שגריר ישראל ליד מוסדות האיחוד האירופי דוד ולצר ואנשי המשלחת קיימו בימים האחרונים פגישות דחופות עם היועצים הפוליטיים של הסיעות. בנוסף קיים השגריר פגישת תדרוך דחופה עם עשרות חברי פרלמנט אירופים. בפגישה גינה אחד החברים את מתקפת הטרור נגד בית הכנסת בהר נוף.
השגריר ולצר התייחס למצב באזור שבו פועלים ארגונים מוסלמיים קיצוניים, ותיאר כיצד הדבר משפיע על הסכסוך הישראלי-פלסטיני שהופך לסכסוך דתי שבו אין מקום לפשרות וויתורים. ולצר הזכיר את המפגש המשולש בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי והמלך עבדאללה בירדן, וציין כי ישראל מגלה אחריות ופועלת באופן פומבי להרגעת הרוחות, דבר שלדבריו אינו ניכר בצד השני של הסכסוך.
הוא הדגיש כי הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית לא תסייע להבאת נתניהו ואבו מאזן לשולחן המשא ומתן אלא רק תדחק את שני הצדדים לפינות מרוחקות. ולצר הזהיר בפגישה כי אם הפרלמנט האירופי יכיר בפלסטין כמדינה – ישראל תראה בכך "החלטה אירופית אנטי-ישראלית".
נוסח אפשרי: פלסטין בגבולות 67' ובירתה ירושלים
עדיין לא ברור מה יהיה נוסח ההחלטה שיובא ביום חמישי להצבעה, אולם בטקסט המקורי של מפלגות השמאל והירוקים נכתב: "הפרלמנט האירופי מפציר בכל מדינות האיחוד להכיר במדינה פלסטינית על בסיס גבולות 67' וירושלים בירתה". עם זאת, בפרלמנט הועלו גם נוסחים מרוככים יותר כמו "הפרלמנט האירופי קורא למדינות האיחוד לאמץ עמדה אחידה בנושא ההכרה במדינת פלסטין".
החלטה של הפרלמנט האירופי להכיר במדינת פלסטין עלולה להגביר את הלחץ על המדינות החברות באיחוד ללכת בעקבות ממשלת שבדיה ולהכיר במדינת פלסטין. לצד שבדיה, שלושה בתי מחוקקים נוספים באירופה קראו לממשלותיהם להכיר בפלסטין: בבריטניה, באירלנד ובספרד. עם זאת, החלטתם בנושא סמלית בלבד ואינה מחייבת. כמה פרלמנטים נוספים עומדים לדון ולהצביע בנושא, והבאות בתור הן צרפת ודנמרק.
פרשנים בפרלמנט האירופי אומרים כי הולך ומתחזק גל בעד הכרה במדינה פלסטינית. חברי פרלמנט אירופים בכירים הסבירו כי הוא נובע
מתסכול מתגבר באירופה מההתעלמות של המחאות האירופיות בנוגע להרחבת הבנייה בהתנחלויות.
מי שאינה מסייעת לעצירת גל זה היא קבוצה של 600 אנשי שמאל ישראלים שפנו במכתבים לחברי פרלמנט בכל מדינות אירופה בקריאה להכיר במדינת פלסטין. בין החותמים על מכתבים אלה: עשרה חתני פרס ישראל, אנשי אקדמיה, 11 ח"כים לשעבר ופוליטיקאים בעבר, קצינים בכירים, אנשי רוח ותושבים מעוטף עזה.