"ערים שמפרסמות חופים כאטרקציה לתיירים מחו"ל, חייבות להיות הראשונות להגן עליהם"

תל-אביב-ונתניה הן שתי ערי חוף שנחשבות למעוז תיירות החופים. חופי תל אביב היפים מהווים מוקד משיכה לתיירים מהעולם כולו, ובראשם הקהילה הגאה שחוגגת מדי קיץ במסיבת ענק בחופים כסיום למצעד הגאווה.

רק לאחרונה התבשרנו כי לנוכח הצלחות אירועי הגאווה הקיציים, עיריית תל אביב מתכננת להפיק מיני-פסטיבל חורף, במטרה לעודד את הקהילה הגאה באירופה להגיע לעיר וליהנות מכל מה שיש לה להציע - טמפרטורות נוחות יחסית גם בימי החורף, ים וספורט ימי, חיי לילה סוערים, תרבות עשירה, קולינריה משובחת ועוד.

מוקד משיכה לתיירים. חופי תל אביב(צילום: shutterstock)

העיר נהנית מחופים בעלי אופי מגוון, המשתרעים מגבול הרצליה בצפון עד גבול בת-ים בדרום. כ-13.5 קילומטרים של רצועת חוף, שמתוכה כשני קילומטרים חופים מוכרזים, המחולקים ל-13 חופים שבהם אפשר ליהנות משירותי חוף, מכיסאות שיזוף וממציל מסוקס הדוהר על חסקה בעת הצורך.

נתניה היא מוקד משיכה מרכזי בעיקר ליהדות צרפת. העיר התוססת ומלאת החיים, מושכת את תייריה בהבטחה לחופשה ברמה בינלאומית, עם חופי רחצה מדהימים ביופיים, מעליות היורדות לים, טיילת שאינה נגמרת, צוקים פראיים, שמורות טבע נדירות ופארקים ירוקים.

תושבי תל אביב ונתניה, והתיירים שביקרו בחופיהן בחופשת הסוכות השנה, לא ישכחו את המראה הזה עוד זמן רב. כשהשמים התכסו בעננים וגשם ראשון החל לרדת, יחד עם ריח הסתיו שנישא באוויר והקשת שנמתחה בשמיים בשלל צבעים, זרמו לחופים בשצף קצף מים עכורים מתעלות הניקוז העירוניות, כשהם חורצים קוים מזוהמים בחול הזהוב, מותירים אחריהם ערמות אשפה והופכים בן רגע את מי הים הכחולים לעיסה שחורה, דביקה ושמנונית.

כך היה בכל ערי החוף, לצערי. אבל הנורא מכל היה בתל אביב ובנתניה, שם צצו גם בן-שטפון פגרי חולדות שנישאו במים דרך תעלות הניקוז ולצדן הסתובבו אחיותיהן השורדות, המומות מהמעבר המהיר לים.

צילום: באדיבות עמותת צלול

למרבה הצער, אין מדובר כאן בתיאור חד פעמי ויוצא דופן. המחזה העגום הזה, שהוא תוצאה של הזנחת מערכות הניקוז והביוב העירוניות, חוזר על עצמו מדי שנה עם הגשם הראשון ובשנים שחונות גם כמה פעמים בכל חורף. הציבור סובל, המתרחצים והגולשים טובלים בזיהום והרשויות עושות מעט מאוד לתיקון המצב.

תפקידן של תעלות הניקוז העירוניות הוא לאסוף את הגשם היורד על העיר ולהסיעו אל הים או אל הנחלים, ולמנוע בכך הצפות. הבעיה היא, שבעקבות הזנחה, תעלות הניקוז מתמלאות בתקופת הקיץ באשפה, בשקיות פלסטיק ובפגרים ובעלי חיים, כדוגמת חולדות וחתולים. רשויות מקומיות שאינן טורחות לנקות את תעלות הניקוז לפני בוא החורף, דנות את החופים והרוחצים בהם לחוויה עגומה זאת, אשר אינם מהווים רק מפגע אסטטי קשה, אלא בעיקר סכנה לבריאות הציבור ומסבים נזק קשה לסביבה החופית והימית.

תופעה מטרידה נוספת היא אי הפרדת תעלות הביוב ותעלות הניקוז, המחויבת על פי חוק. אי הפרדה זו גורמת לכך שמי הגשם חודרים לצינורות הביוב הקורסים מהעומס הפתאומי, וגורמים בכך לפריצת ביוב ברחובות העירוניים ולזרימתו לים. לפני תחילת החורף התריעה עמותת צלול בפני הרשויות המקומיות לאורך החופים מפני הזיהום החוזר מדי גשם ראשון, ודרשה כי ייערכו וינקו את תעלות הניקוז מראש וכי יפעלו למניעת חדירת מי גשם וניקוז לתעלות הביוב. למרבה הצער, זה לא קרה, ואת התוצאות ראינו בחופים.

צילום: באדיבות עמותת צלול

ערים שמפרסמות בחו"ל חופים כמשיכה לתיירים, חייבות להיות הראשונות להגן על החופים. זרימת ביוב לים וחולדות המפרפרות בחופי הרחצה הם מראות מבעיתים ודוחים, שספק אם הן יכולות להרשות לעצמן. גם אזהרות גורפות של משרד הבריאות המתריע מפני כניסה לים כשיורד גשם, דווקא כשהגלים גבוהים וגולשים וספורטאי ים נמשכים ומגיעים, היא תעודת עניות על ניהול כושל של חופי הים העירוניים, ואינם מעודדים תיירים לשוב לבקר ולהתאכסן במלונות המפוארים.

אמנם טיפול הולם בתעלות הניקוז עולה יותר ממודעה בעיתונים בחו"ל, אולם טוב יעשו כל הרשויות המקומיות לאורך החופים אם ישקיעו את ההון הנדרש כדי לממש את החוק ולהפריד לחלוטין את צנרת הניקוז העירוני מצנרת הביוב.  כמו כן, שיקפידו לנקות את תעלות הניקוז כדי למנוע את הישנות המראות הקשים. ניקוי כזה לא רק ישמור על התיירים והתושבים מרוצים, אלא גם יחסוך לעירייה ביקורת ציבורית רבה ויחסוך למחלקת התיירות שלה כאב ראש גדול.

• הכותבת היא מנכ"לית עמותת צלול לשמירה על איכות הסביבה